נעם פשיגודה, בן 16 מתל אביב, מתאמן בקבוצה התחרותית בחתירה אקדמית, שבמרכז דניאל לחתירה. באליפות ישראל האחרונה הגיע נעם למקום הראשון, ובאליפות צ'כיה האחרונה הגיע למקום השלישי בקטגוריה סירה זוגית.

עוד במדור על קו הזינוק:

• על קו הזינוק: "המשפחה רוצה שאעסוק במשהו פחות מסוכן"
• על קו הזינוק: "רצון ועבודה קשה חשובים יותר מהכישרון"
• על קו הזינוק: הכירו את המתאגרף נועם אלון

מתי ואיך התחלת לעסוק בחתירה?
"הגעתי למרכז דניאל לחתירה לפני כשלוש שנים, במטרה להתנסות בחוג חתירה מטעם בית הספר. לאחר כמה אימונים במסגרת של פעם בשבוע ביום שישי, פנה אלי המאמן שלי היום, והציע לי להצטרף למסגרת מעט יותר רצינית, של בערך שלושה אימונים בשבוע. לאחר שנה של אימונים קלים התחלתי להיכנס לעניין בצורה יותר רצינית, ולהתאמן בסביבות בערך 10 פעמים בשבוע".

מה משך אותך בתחום הזה?
"חתירה הוא ענף ספורט שונה מאוד. בניגוד לענפי ספורט אחרים, פרט לשחייה אולי, הוא מפעיל אחוז גבוה מאוד של שרירי הגוף ועובד עליו בצורה מאוזנת יותר. בנוסף, חתירה היא ענף ספורט בלי זעזועים, כך שמספר הפציעות הוא די קטן ביחס למשחקי כדור למשל. וחוץ מזה, ההרגשה של להיות במים ולהרגיש את הסירה שווה את הכל".

כמה פעמים בשבוע אתה מתאמן
"נכון להיום אני מתאמן בין 9-11 פעמים בשבוע, תלוי בתקופה. האימונים כוללים שניים או שלושה אימוני בוקר מוקדמים לפני בית הספר, שבדרך כלל הם אימוני טכניקה, בלי הרבה עומס. בצהריים מתקיים אימון חדר כושר ואחריו סטים של עבודה בקונספט (סימולטור חתירה שעובד על הכושר, לא דבר נעים במיוחד), או אימון מים אינטנסיבי יחסית, וארוך יותר מהבוקר (יכול להיות עם בלם על הסירה, למשל, מה שמקשה מאוד על התקדמותה). ביום שישי יש בדרך כלל שלושה אימונים, שכוללים את הכל מהכל".

מה החלומות או שאיפות שלך בתחום?
"אפשר להגיד בהחלט שהחלום שלי הוא להגיע לאולימפיאדה, ולסיים לפחות בגמר, בין ששת הראשונים".

איך אתה מצליח לשלב לימודים וספורט?
"השילוב של הלימודים והספורט הוא לא קל בכלל. בתור תלמיד בכיתה י"א, שעושה חמש יחידות במתמטיקה, אני יכול להגיד ששעות הלימוד שנדרשות ממני הן רבות. לפעמים גם נאלצים לפספס שעות לימוד כאשר יוצאים למחנה אימונים. אם רוצים להצליח בספורט לפעמים נאלצים להקריב חלק מהדברים. ברגע שצריכים לשלב לימודים רציניים במשוואה, זה עשוי לבוא גם על חשבון החברים".

מה התגובות של המשפחה והחברים?
"המשפחה בהחלט תומכת, גם אם זה לפעמים פוגע בלימודים, שאת התופעה הזאת אנחנו מנסים ביחד למגר כמה שיותר. אפשר להגיד שאחד היתרונות הבולטים בחתירה, הוא שחלק גדול מהחברים שלי נמצא שם. אך גם החברים מהבית ספר תומכים".

מי המודל שלך לחיקוי?
"המודל לחיקוי שלי הוא דמיר מרטין, חותר נבחרת קרואטיה. הוא היה חותר בסירת רבעייה, שהיו אלופי עולם. אך פציעה פירקה את הרבעייה הזאת, ובעוד 2 אחים שחתרו יחד בסירה עברו לחתור בסירה זוגית, הוא נותר לבד. בתוך שנתיים, בטריטוריה זרה לגמרי בשבילו, הוא הצליח לסיים במקום ה-2 באוליפיאדת ריו, כשרק פוטו פיניש מבדיל בינו לבין הניצחון, ולעקוף את אלוף העולם המכהן שסיים במקום ה-3".

מה הישג המטורף שלך עד היום בענף?
"ההישג הגדול שלי בענף הוא ללא ספק ההשתתפות באליפות אירופה בקיץ האחרון, ביחד עם חבר טוב שלי, עלי עמיאל, בסירה זוגית. הגענו לשם, שני ילדים בני 15 ו-16, להתחרות מול בני 18 עם המון נסיון וכח. במדי נבחרת ישראל, בגאווה אדירה, אך גם לא מעט לחץ - הצלחנו לסיים במקום ה17 באירופה!".

מה היתרונות והחסרונות לנער שעוסק בספורט בזמן הלימודים?
"היתרונות של עיסוק בספורט בזמן הלימודים הם בעיקר הענקת בטחון עצמי גבוה ומשמעת עצמית, שעשויה לסייע בלימודים. החיסרון הוא ברור, לוח הזמנים הצפוף, והאתגר למצוא את האיזון בין הספורט ללימודים".