הכירו את משי לינדר, שחקנית בנבחרת ישראל בתחום כדורעף החופים, בת 16 מתל מונד ואת ניר זיו אב בן 14.5 מתל מונד, שחקן כדורעף בנבחרת של תל מונד ובבחרת ישראל. השניים משקיעים את כל חייהם בכדורעף כדי להגיע כמה שיותר גבוה ואין ספק שהם מעוררים השראה.

מתי ואיך התחלתם לעסוק בכדורעף?

ניר: "התחלתי בכיתה ז'. בכלל שיחקתי טניס ואז כמה חברים הציעו לי לבוא לאימון כדורעף. את האמת, לפני שבאתי לאימון נסיון חשבתי שהכדורעף זה ספורט מאוד משעמם, אבל ישר אחרי האימון הראשון הודעתי לאמא שלי שאני פורש מהטניס. התאהבתי".

משי: "התחלתי לעסוק בכדורעף אולמות בכיתה ז' בקבוצה בתל מונד, העיר בה אני גר. מתוך 14 בנות בכיתה ט' אני נשארתי לשחק לבד, לפעמים עם בנים בגילי, לפעמים עם בנות שיותר צעירות ממני, מה שהיה זמין. הלכתי למחנות של אתנה פעם בחודש בחופש הגדול, ובכיתה ט' אחד המאמנים זימן אותי למחנה מועמדים לפנימייה בכדורעף חופים, וישר נמשכתי לזה. כיום אני בכיתה יא' שנה שניה באקדמיה בוינגייט משחקת כדורעף חופים בנבחרת ישראל".

מה מושך אתכם בתחום הזה?
ניר: "הקבוצתיות והעוצמות. אני גם מאוד אוהב את התפקיד שלי על המגרש- לחסום ולהנחית כדורים".

משי: "קודם כל האתגר- זה מאוד מאתגר. בנוסף, משחקים אותו בזוגות וכך אני נוגעת הרבה מאוד בכדור, זה משפר אותו ונותן לי הרגשה כיפית וטובה. אני מאוד התחברתי ופשוט התאהבתי בספורט הזה!.

כמה פעמים בשבוע אתם מתאמנים?

ניר: "בערך 5 אימונים, זה תלוי במתי יש משחק. כל האימונים הם אימוני כדורעף בתוך הקבוצות. פעם הייתי גם בכושר, אבל רציתי יותר אימוני כדורעף אז נאלצתי לעזוב.".

משי: "אני מתאמנת שלוש פעמים בשבוע בחדר כושר, שני אימונים בשבוע של כושר, ועוד שישה של כדורעף חופים".

"אני אוהב את התפקיד שלי על המגרש" © צילום פרטי

מה החלומות והשאיפות שלכם בתחום?
ניר: "להגיע הכי רחוק- לליגה האיטלקית. זו הליגה הכי טובה בעולם, כל השחקנים שאני הכי אוהב משחקים שם. חוץ מזה, יש שם רמה מאוד גבוהה".

משי: "השאיפה הכי גדולה שלי זה להגיע לאולימפיאדה. אבל ביינתים יש עוד דרך ארוכה, אז כרגע משהו שאני יותר מתקרבת אליו הוא קולג' בחו"ל של כדורעף חופים, ולקחת מדליה ב18U ".

איך אתם מצליחים לשלב לימודים וספורט?

ניר: "אם להגיד את האמת, פחות מצליח. הכדורעף בעדיפות ראשונה. גם כשאני מנסה ללמוד, קשה לי להתרכז, כי הכדורעף פשוט לא יוצא לי מהראש".

משי: "אני הולכת למרכז למידה בפנימייה שלוש פעמים בשבוע. בנוסף , יש לי שיעורים פרטיים ואני מנסה להשקיע כמה שיותר עצמי כדי להצליח בשניהם".

מה התגובה של החברים והמשפחה?

ניר: "כולם מאוד מפרגנים. ברוך השם יש לי את המשפחה והחברים הכי טובים שיכלתי לבקש. וכולם נותנים לי מוטיבציה להצליח".

משי: "כולם תומכים מאוד, וחברים ומשפחה, ובעיקר אבא שלי דוחף אותי וחברות שלי תמיד איתי מתי שאני צריכה אותם".

מי המודל לחיקוי שלכם?

ניר: "המודל לחיקוי שלי הוא מאט אנדרסון, שחקן נבחרת ארצות הברית בכדורעף. הוא יודע לשחק טוב בכל התפקידים על המגרש, הוא מנהיג, והוא נותן את כל כולו במשחקים".

משי: "המודל לחיקוי שלי הוא פיל דאלהוסר, בגלל שהוא שחקן מטורף שלא מוותר על אף כדור, וגם אם הוא מפסיד נקודה הוא יודע איך להתאפס על עצמו ולהמשיך הלאה לנקודה הבאה ולנצח אותה!".

מה ההישג הכי מטורף של כל אחד מכם בענף?

ניר: "שחושבים על זה ההשיג הכי מטורף שלי הוא שקראו לי לנבחרת. אני נותן את כל כולי באימונים כדי שיקראו לי לאיטליה בקיץ. יש לי עוד על מה לעבוד כדי לעלות על המטוס, ובשביל זה אני עובד קשה ומשקיע".

משי: "זכיתי במקום השלישי באליפות ישראל ומקווה שבקרוב זה יהפוך לפודיום ב18U".

"זכיתי במקום השלישי באליפות ישראל" © צילום פרטי

ניר, ספר לנו קצת על האחריות שלך בתוך משחק שהוא קבוצתי ולא אישי
"כשאתה על המגרש, יש לך אחריות. אסור לך לזלזל כי זה יפגע בכל חברי הקבוצה. זה גם בא לידי ביטוי באימונים- שהתרגילים הם אישיים, אני מרשה לעצמי לא לתת את המאה אחוז, אבל כשהתרגילים הם קבוצתיים אני נותן את כל כולי כדי לא לפגוע ברמת האימון. לפעמים אני נלחץ כשעש עליי אחריות, אבל עושה הכל כדי להרים את האחרים מנטלית, אבל זה תלוי בקבוצה בה אני משחק".

איך זה לשחק בשלוש קבוצות במקביל?
"אני משחק בקבוצת הנוער, הנערים, ובקבוצת בית הספר בו אני לומד. זה לפני דעתי טוב בשבילי. ככה אני לא מתרגש יותר מידי ממשחקים, ונוטה פחות להלחץ, כי ישר אחרי המשחק כבר המשחק הבא מתקרב ואין לי יותר מידי זמן להתמקד בעבר. זה לימד אותי לא להתעסק בטעויות ובדברים שהיו ותמיד להסתכל עם הפנים קדימה".

משי, איך זה לשחק בזוג בניגוד לקבוצה?
"לשחק בזוג לדעתי זה יותר כיף מאשר 3+ בגלל שאת מתחברת לפרטנר שלך, לומדת לשחק ולזוז יותר מהר, ולשלוט בכדור בהמון פוזציות שלא הייתי חושבת עליהן באולם עם עוד חמישה שחקנים. זה גם הרבה יותר כיף לגעת בכדור המון פעמים ולדעת שיש לך יותר סיכוי לעשות את הנוקדה הבאה".
עברת לפנימייה בשביל הכדורעף והלחץ גדול יותר. לדעתך זה שווה את זה?
" שעברתי הקרבתי את הקשר עם החברות שלי והמשפחה אבל הכרתי המון חברים טובים שהם כמו משפחה בשבילי. הפנימייה משפיעה עליי לטובה ועוזרת לי לקחת אחריות על דברים ולדעת איך להסתדר ולהתמודד איתם יותר טוב. לדעתי זו ללא ספק אחת ההחלטות הטובות ביותר שקיבלתי עד היום".