על קו הזינוק: "הגעתי לנבחרת ישראל"
אחת לשבוע נכיר לכם בני נוער שמשחקים בתחומי ספורט לא שגרתיים ומקדישים את כל חייהם לספורט באופן מעורר השראה. הפעם, אלון מאירי, שחקן וקפטן נבחרת ישראל בכדורעף
הכירו את אלון מאירי, בן 15 הלומד בכיתה י' וגר ביישוב נילי. מאירי משחק כדורעף מגיל עשר עד היום. הוא שחקן כדורעף במכבי תל אביב, קפטן נבחרת ישראל וספורטאי באקדמיה למצויינות לספורט במכון ווינגיט. מאז ומתמיד הוא
עסק במגוון תחומים בתוך הספורט עד שפגש את הכדורעף שתפס אותו הכי חזק וגרם לו להתאהב.
עוד במדור על קו הזינוק:
- על קו הזינוק: "אני מתחרה באליפויות ישראל"
- על קו הזינוק: "למדתי לשאוף לטוב ביותר"
- על קו הזינוק: "אני חולמת להגיע לאולימפיאדה"
מתי ואיך התחלת לעסוק בתחום?
"התחלתי לשחק כדורעף בכיתה ד' בביה"ס "נילי" במסגרת נבחרת בית ספרית. המורה האגדית שלי לספורט, רונית ארז, חשפה אותי למשחק הכדורעף והתאהבתי בו מיד. היא טיפחה אותנו הילדים, דאגה לייצר גאוות יחידה ונבחרת בית ספרית שיצאה גם לתחרויות אזוריות. מגיל צעיר היא עודדה את הורי לקחת אותי למסגרות מתקדמות יותר וכך עברתי להתאמן במודיעין, במכבי ת"א, ולאחר מכן במסגרת אימוני נבחרת ישראל הצעירה. במקביל לכל זה, עברתי את המיונים במכון ווינגיט, והוצע לי לעבור לחיות ולהתאמן שם. בשבילי זו הייתה באמת הגשמת חלום".
מה מושך אותך בתחום?
"מה שמושך אותי בכדורעף זו הזרימה והאלגנטיות של המשחק. המשחק תמיד מעודד חשיבה יצירתית ומהירה, ובנוסף אני אוהב לשחק בקבוצה ולא בצורה יחידנית, יותר כיף לחלוק עם הקבוצה הצלחות ואפילו כשלונות".
כמה פעמים בשבוע אני מתאמן?
"במסגרת החיים שלי במכון ווינגייט, אני מתאמן מידי יום בין שלוש לשש שעות. האימונים כוללים שבעה אימוני כדורעף, שלושה אימוני חדר כושר ושני אימוני אתלטיקה וגמישות".
"השילוב בין הלימודים והספורט אפשרי"
מהם החלומות או השאיפות שלי בתחום?
"השאיפות שלי בתחום הן כמובן להגיע הכי גבוה שאני יכול בתור שחקן, גם במועדון שלי מכבי תל אביב וגם בנבחרת ישראל (או כשחקן בחול באיטליה - הליגה הטובה בעולם). אם זה בנבחרת ישראל אז להגיע לכמה שיותר ציוני דרך משמעותיים ותארים בכל התחרויות".
איך אתה מצליח לשלב בין הלימודים והספורט?
"השילוב בין הלימודים והספורט אפשרי, אבל דורש מאמץ רב ומשמעת עצמית גבוהה. בשנה שעברה כאשר עדיין למדתי במודיעין, הייתי יוצא בבוקר עם שני תיקים (אחד לביהס ואחד לאימון) ובתום הלימודים נוסע באוטובוסים ורכבות לאימונים של מכבי תל אביב כמעט מידי יום. כיום, בעקבות המעבר לחיים באקדמיה של ווינגיט כל הנושא הלוגיסטי לפחות הרבה יותר פשוט - אני לומד בבית הספר חוף השרון שבשפיים שקרוב מאוד לווינגיט, וכל מערכת הלימודים בביהס ומערכת האימונים שכוללת גם תחרויות ומשחקים בווינגיט מסונכרנת בין כל הגורמים וכך מאפשרים לנו הספורטאים באמת להגיע למיצוי הכי גדול שאפשר בשני התחומים".
מה תגובות החברים והמשפחה?
"החברים והמשפחה מפרגנים ותומכים באורח החיים שלי. מהצד של המשפחה - אבא, אמא, אחותי ואחי הקטן נמצאים לצידי הרבה פיזית כשצריך וגם רוחנית, אפילו שאני רחוק. מסיעים, מבקרים, מייעצים, מגיעים למשחקים ונותנים את הלב והנשמה כדי שאני אצליח. מהצד של החברים - כולם שמחים בחלקי ואת כל חברי הילדות שלי במקום מגוריי אני תמיד שמח לפגוש כשאני חוזר הביתה. אנחנו שומרים על קשר גם מרחוק עד כמה שניתן".
מי המודל לחיקוי שלך?
"המודל לחיקוי שלי הוא סאנטי אורדונה, שחקן באחת הקבוצות הטובות ביותר באיטליה ובאירופה, שמשחק בתפקיד מוסר- כמו התפקיד שלי. מה שיפה לראות שהוא לא כל כך גבוה, אך הוא מחפה על זה במסירות איכותיות ביותר ובניתור מרשים".
מהו ההישג המטורף שלך עד היום בענף?
"ההישג הפרטי שלי הוא המקום אליו הגעתי עד כה, העובדה שהגעתי לנבחרת ישראל, נבחרתי כספורטאי באקדמיית וינגייט וכמובן לשחק במכבי תל אביב נוער".
|