הכירו את רון ברנר ומיכל איטלמן, בני 15 שלומדים בכיתה ט׳ המדעית טכנולוגית בראשון לציון. ברנר ואיטלמן. הם רקדני ריקודים סלוניים ולטינו אמריקאיים באופן תחרותי, וגם זוג מחוץ לבועת הריקוד. השניים זכו בחודש פברואר שעבר במקום הראשון בתחרות בינלאומית שהתקיימה בקופנהגן.

עוד במדור על קו הזינוק:

• על קו הזינוק: "זה תחביב שהפך לדרך חיים"
• על קו הזינוק: ספיישל צעירים שעוסקים בענפים שונים
• על קו הזינוק: "הגעתי לנבחרת ישראל"

מתי ואיך התחלתם לעסוק בתחום שלך?
ברנר: "התחלתי לעסוק בספורט הזה בגיל עשר וחצי בערך בזכות אמא שלי, שדחפה אותי לזה, כי הייתה לה חברה שהבת שלה רקדה והיא הייתה ממש טובה, אז אמא שלי חשבה שכדאי לי גם ללכת לזה. אחרי חיפושים הגעתי לסטודיו 'דאנס ליין' בראשון לציון ושם אני מתאמן עד היום. היום אני רוקד שם עם בת הזוג שלי, קוראים לה מיכל איטלמן. בנוסף אנחנו גם בני זוג בחיים ובאותה כיתה".

איטלמן: "נחשפתי לריקודים סלוניים מלידה. אחי הגדול רקד בעבר ואני מגיל צעיר מאוד ביקשתי מאמא ללכת לחוג ריקודים סלוניים. בדרך כלל מתחילים לרקוד מגיל שש, אבל אני לא הפסקתי לבקש מאמא עד שיום אחד המאמנת הסכימה לקבל אותי. התחלתי לרקוד כמה חודשים לפני גיל ארבע. הלכתי לחוג בגאווה רבה, הייתי שמחה ומאושרת. מהר מאוד הבנתי שזה הרבה מעבר לחוג, זה ספורט לכל דבר וכדי להצליח בו חייבים להשקיע ולהתמיד".

מה מושך אתכם בתחום הזה?
ברנר: "זה ספורט מאוד אומנותי, מאוד מהנה, מאוד מספק ומאוד יפה. בנוסף בספורט הזה יש כל הזמן תחרות וכל הזמן שאיפה להיות ראשון וזה מוציא אותי מחיי היום יום הרגילים שלי ונותן ביטוי לתחרותיות שבי. חוץ מזה, כל דבר שאני רוצה להביע אני יכול להביע דרך הריקוד. היום אני רוקד בסטודיו עם בת הזוג שלי מיכל, שאנחנו גם בני זוג בלי קשר לריקוד, אז כמובן שגם זה מוסיף לכיף. לכל אחד שמתעסק בספורט מכיר את הסיפוק הזה שמרגישים כשמצליחים להשיג משהו, וזה פשוט הרגשה מדהימה. בלי קשר לדעתי זה פשוט ספורט מדהים".

איטלמן: "הריקוד הוא חלק בלתי נפרד ממני. הוא גורם לי להיות מאושרת ואני נהנת מכל רגע. אני לא מדמיינת את חיי בלי הריקודים".

כמה פעמים בשבוע אתם מתאמנים?
איטלמן: "אנחנו מתאמנים שבע פעמים בשבוע. כלומר כל יום. ואנחנו מתאמנים בסביבות שלוש שעות ביום.
האימונים כוללים שיעורים קבוצתיים עם המאמנים שלנו, ובנוסף שיעורים פרטיים עם מורים מובילים מהתחום המגיעים מחו"ל".

מה החלומות או השאיפות שלך בתחום?

איטלמן "החלום שלי להמשיך להצליח בתחום ולהיות אלופת עולם. בנוסף בעתיד אני חולמת לפתוח סטודיו לריקודים סלוניים".

ברנר: "אני רוצה להיות אלוף עולם כמובן, את זה כולם רוצים, אבל אני שמתי לעצמי מטרה להכנס לגמר אליפות עולם. כמובן שהחלום הגדול הוא לנצח ולייצג את המדינה בכבוד".

איך אתם מצליחים לשלב בין הלימודים והספורט?

איטלמן: "כדי להצליח חייבים לסדר לוח זמנים ברור מאוד- יש לי מערכת שעות וסדר יום. אם יש יום שאני מסיימת ביה"ס מוקדם אני כבר עושה שיעורים גם אם הם לא ליום שאחרי. אני תמיד מתכננת את הדברים מראש כדי שאספיק את הכל. אנו מתאמנים כל יום והאימון מסתיים בתשע. לכן אני משתדלת לעשות את השיעורים לפני האימון. חשוב גם להקפיד על מספיק שעות שינה ולכן אני משתדלת ללכת לישון מוקדם יחסית".

מה התגובות של החברים והמשפחה?
ברנר: "החברים מאוד תומכים וגם המשפחה. רוב החברים שלי גם רוקדים ומתחרים ולכן הם מבינים את התחושות וההרגשות שלי והם תמיד שמחים ביחד איתי ועם מיכל בת הזוג שלי בכל ניצחון. המשפחה שלי כמובן תומכת, כמעט כולם גם טסים איתי גם לאליפות העולם כדי לעודד, והם תמיד איתי".

מי המודל לחיקוי שלכם?

איטלמן: "מגיל צעיר מאוד אהבתי לצפות בסרטונים של רקדנית בשם Yulia Zagoruychenko. יוליה היא רקדנית מוכשרת, מדהימה ומפתיעה כל פעם מחדש במשך הרבה שנים. בשבילי היא מודל לחקוי והשראה".

ברנר: "המודל לחיקוי שלי בריקודים הוא אלון מוגרמן שמתאמן איתי וגם מאמן בסטודיו שאני נמצא בו. אני באמת רואה בו כמודל לחיקוי שלי, כי הוא רקדן מדהים וגם מאמן מעולה".

מהו ההישג הכי המטורף שלכם עד היום בענף?
ברנר: "ההישג המטורף שלי עד היום הוא הנצחון בשתי אליפויות ישראל, שלא באו בקלות, והניצחון בתחרות בקופנהגן שבו ניגנו את ההמנון של המדינה שזה היה רגע מאוד מרגש, שיש סרטון שלו בעמוד האינסטגרם המשותף שלי ושל בת הזוג שלי וזה באמת היה אחד הרגעים הכי מדהימים שהיו לי".

איטלמן: "בתחרות בקופנהגןשהתקיימה לא מזמן זכינו במקום הראשון בקטגוריית הגיל שלנו ואף זכינו לעמוד על הפודיום לצלילי ההמנון של מדינת ישראל שהתנגן בזמן קבלת המדליות. בנוסף, קצת אחרי התחרות בקופנגן התקיימה אליפות ישראל בריקודים סלוניים ולטינו אמריקיים. בתחרות הזאת זכינו במקום הראשון בשתי קטגוריות בקבוצת הגיל שלנו והפכנו פעמיים לאלופי ישראל - פעם אחת בקטגוריית עשרה ריקודים ופעם אחרת בקטגוריית סטנדרט. בנוסף בריקודים לטינו אמריקאיים זכינו במדליית ערד. לאחר האליפות הפכנו לאחד משלושת הזוגות המובילים בארץ בתחום בגיל שלנו. בסתיו הקרוב אנו נטוס לשתי אליפויות עולם כדי ליצג את הארץ".

מהם לדעתך היתרונות והחסרונות לנער שעוסק בספורט בזמן הלימודים?

איטלמן: "היתרון הראשון בספורט הזה הוא שהוא גורם לי לאושר והנאה רבה. בנוסף הוא מקנה לי הרגלים חשובים לכל החיים, כמו לעמוד במצבי לחץ, משמעת עצמית, מסגרת הזמן, תמיד לשאוף למטרה ועוד. יש מעט בני נוער שעוסקים בספורט הזה, מסוגלים לעמוד בתנאים האלה וזה הופך אותי למיוחדת. החסרונות הם שאין מספיק זמן לבלות עם חברים עקב עומס האימונים והלימודים".

מה מיוחד בספורט שלכם?
ברנר: "הספורט מתחלק לשלושה תחומים: חמישה ריקודים סטנדרט שהם הריקודים הקלאסיים כמו וואלס, טנגו, פוקסטרוט וכד׳ , חמישה ריקודים לאטין שהם הריקודים הדרום אמריקאיים כמו סמבה, צ׳ה צ׳ה, רומבה וכד׳ ,ועשרה ריקודים שזה גם חמישה ריקודים סטנדרט וגם חמישה ריקודים לאטין. מה שמיוחד בספורט שלי זה שזה ספורט שבו כל פרט קטן וכל תנועה חשובים. זה באמת מלמד ליהיות קפדן. בנוסף, זה ספורט תחרותי שזה אחד הדברים שאני הכי אוהב בו, שיש אלמנט של אדרנלין של אני רוצה להוכיח שאני הכי טוב וכאמור זה פשוט ספורט כיף ויפה".