ביום שישי הקרוב יתקיים זו השנה התשיעית אירוע הספורט ״אתנה הולכות רחוק״. אתנה הוא ארגון הפועל למען קידום נשים ונערות בספורט בישראל ומסייע להן בתחומים שונים. האירוע פתוח לקהל הרחב וכמובן שגם גברים מוזמנים. מדובר באירוע ספורט ענק ויחיד מסוגו הפונה בעיקר לנשים ונערות. בו יוצגו ענפי ספורט מכל התחומים והוא למעשה מסכם את שבוע הספורט של משרד החינוך והספורט. תתקיים צעדה ומגוון רחב של מתחמים: אגרוף, אתלטיקה, כדורגל, כדורסל, טניס, ספורט נכים ואפילו קשתות, משיכת חבל וגלגיליות. בנוסף, תוכלו למצוא באירוע אימונים מחזוריים של זומבה וקיקבוקס, מתחם אופניים ומופעי ראווה של הרמת משקולות.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• דורשים שוב: תלמידי מדעי המחשב מבקשים מועד ב'
• צועדות קדימה: תלמידות יהודיות וערביות בפרויקט יזמות משותף
• בחנו את עצמכם: האם מתאים לכם להיות מורים?

במקום אף תופיע ג׳וי נאג, זוכת המקום השלישי ב״דה ווייס״. באירוע היא תשיר את המנון אתנה ותגיע גם כספורטאית בפני עצמה. ג׳וי, בת ה-18, היא שחקנית כדור יד מקצועית כבר קרוב לתשע שנים. שיתוף הפעולה שלה עם אתנה החל כשהייתה בכיתה י׳, כשהייתה שחקנית נבחרת ישראל וביקשו ממנה להצטלם עבור קמפיין של אתנה לקידום ענף זה לנשים.

כמו לדעת רבים, גם ג׳וי חושבת שצריך להשקיע יותר לקידום ספורט נשים בארץ, אך אומרת בגאווה שבזכות גופים כמו אתנה אנו בטוח נגיע בשנים הקרובות להשקעה שווה בין גברים לנשים בספורט. נאג אף מוסיפה כי הערכים עליהם אסור לוותר הם האמונה בעצמך, לדעת לסמוך על עצמך ועל אחרים וכמובן להיות צנועה, וכי כדי להצליח בספורט או בכל תחום אחר חשוב לעשות את מה שאוהבים ולא להתייאש למרות הקשיים.

"לא להתייאש, למרות הקשיים" © יועד כהן

בין הספורטאיות שייקחו חלק באירוע נמנית גם אודליה בן אפרים, בת 17 שמשתתפת בו לראשונה ועוסקת באיגרוף. בן אפרים עלתה עם משפחה מצרפת לפני שנתיים. היא מספרת כי בילדותה למדה בבית ספר יהודי ושם למדה קצת עברית ולכן ההסתגלות שלה הייתה יחסית נוחה. כמו כן, מספרת שרבים בסביבתה גילו סבלנות וסובלנות כלפיה, מה שאפשר לה כבר מספר ימים לאחר עלייתה לארץ להתחיל באימונים. לשמחתה, במועדון קיבלו אותה יפה ונתנו לה הרגשה של בת משפחה וזאת בניגוד למועדון בצרפת בו התאמנה במשך חמש שנים והייתה הבחורה היחידה והיהודייה היחידה, ומעולם לא הרגישה שייכת.

אל עולם האגרוף הגיעה בן אפרים בעקבות אביה שמתאגרף מגיל 14 ומחובר לענף. אביה אימן אותה בבית ולאחר תקופה אף לקח אותה להתאמן במועדון בו הוא מתאמן, ולאט לאט התקדמה לקרבות ולתחרויות. למרות שהיא עוסקת בספורט כבר כמה שנים, מציינת בן אפרים כי רק לפני שנה וחצי הבינה שהספורט הוא באמת חלק בלתי נפרד ממנה ואז גם החלה להתאמן באופן אינטנסיבי יותר ולדבריה זו ממש התמכרות. את הבגרויות היא סיימה ולכן יש לה הרבה זמן פנוי עד הגיוס לצה״ל.

הבינה שהספורט הוא חלק בלתי נפרד ממנה © Chloe' Gourmanel 

מבחינתה, האגרוף הוא חלק מחייה, אך חבריה עדיין רואים בזה משהו לא רגיל לבחורה ( חוץ מהחברים מהמועדון כמובן), שואלים הרבה ומביעים עניין רב. מודל החיקוי שלה, חוץ מאבא שלה כמובן הוא כל אישה חזקה המצליחה בספורט אותו היא אוהבת ומיותר לציין שגם לדעתה צריך להשקיע יותר משאבים בארץ בספורט נשים ובעתיד היא שואפת לעסוק בתחום שיקדם ספורטאים וספורטאיות. "אגרוף הוא לא רק לגברים", מוסיפה בן אפרים בגאווה. "זה תחום מדהים שנותן המון כושר ומשפר את הביטחון העצמי, מה שלדעתי אין בהרבה ענפי ספורט אחרים".

ספורטאית נוספת בפרויקט היא אבישג סמברג, שבספטמבר הקרוב תחגוג 16 ובוודאי היא מוכרת לכם גם מהתכנית ״הבנים והבנות״ 2016. סמברג היא לוחמת טאקוונדו שזכתה במדליית הארד באליפות העולם לנוער וכן בתואר אלופת הארץ לנוער. 

היא החלה להתאמן כבר בגיל 6 וכשהמאמן שלה אמר לה שהיא טובה, היא השקיעה את כולה בענף הזה, עזבה את שאר החוגים ומהר מאוד התקדמה לנבחרת גדרה ובהמשך לנבחרת ישראל. מגיל 9 היא מתאמנת ארבע פעמים בשבוע וכיום כבר מקפידה על אימון יומי. "חוץ מהמאמץ הפיזי יש גם עבודה מנטלית רבה מאוד. זה מסביב לשעון, אני לא זוכרת את עצמי בלי אימון כמעט כל יום״, מספרת סמברג. 

מאמץ פיזי ומנטלי © ניקול אדמסקי