לא הרבה יודעים, אבל ענף ספורט הרוגבי, שפופולארי בעיקר בבריטניה, אוסטרליה וניו זילנד, תופס תאוצה גם בישראל בשנים האחרונות. לאחרונה, גם שחקניות צעירות שלא מפחדות כלל מתדמיתו הקשוחה של הענף משתלבות בתחום.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• המורים שובתים? כך תנצלו את הזמן ביעילות
• מחאת המורים נמשכת: מחר / שביתה ב/4 ערים בשרון
• השבוע בעבר: החוק ששומר על הזכויות של כל תלמיד
  

"רוגבי הוא ספורט לא מוכר ובנוסף לכך אלים, מה שהופך אותו לקשה מאוד לשיווק בכלל ובמיוחד אצל נשים", אומרת לפרוגי חגית סלומון, שגרירת 'אתנה' ורכזת 'אתנה' ברוגבי. "אנו מנסים ללכת לבתי ספר, ולעשות פעילויות ומשחקים בהפסקות בשביל לחשוף גם את הבנים וגם את הבנות לרוגבי".

על אף ההתקדמות בעולם הרוגבי בישראל במקוצת השנים, טרם קיימת ליגה המיועדת לנערות ועל כן, הבנות שניחנו בכישורים בתחום, משחקות בליגה שכולה מורכבת מבנים. השתיים היחידות שהן חלק מהליגה הן תמר מנהיים ושחר זמיר, תלמידות כיתה ח', שלא מתחרטות לרגע על בחירתן האמיצה בענף. 

"הגעתי לרוגבי דרך אחי הגדול, ששיחק בתל אביב. הייתי מגיעה למשחקים שלו עד שבגיל 13 החלטתי לנסות לשחק בעצמי. אני נהנית מכך מאוד", משתפת מנהיים (13 וחצי) מקציר. גם זמיר (14) המתגוררת ביישוב ארסוף קדם מסבירה כי היא הגיעה לענף דרך אדם קרוב. "התחלתי לשחק רוגבי בגיל 12. ידיד טוב שלי הראה לי בבית הספר איך משחקים וישר התחלתי לאהוב את המשחק".

"הם מתייחסים אליי כאחת מהחברה"

איך נראית שגרת האימונים?

 זמיר: "אנחנו מתאמנים פעמיים בשבוע, שעתיים בכל אימון. בהתחלה הרגשתי קצת שונה להיות בת יחידה, אבל התרגלתי. מקבלים אותי ומתייחסים אליי בצורה יפה כמו לכל אחד, למרות שבהתחלה זה נראה להם קצת שונה".

מנהיים: "אני מתאמנת פעמיים בשבוע במשך שלוש שעות. אני מרגישה בנוח בקבוצה. הם מתייחסים אליי כאחת מהחברה וכאחת מהם. אני מרגישה כאחת מהשחקנים ולא שונה מאף אחד".

 עד כמה אתן מרגישות שסומכים עליכן בקבוצה?

זמיר: "יש לי כמה תרגילים חשובים שעשו בשבילי, שמשפיעים המון על הקבוצה".

מנהיים: "אני מרגישה שסומכים עליי, מייצרים עבורי תרגילים ויש אווירה טובה בתוך הקבוצה ביני לבין השאר".

רוגבי ידוע כמשחק קשוח. אתן לא חשות נחותות מן הבנים?

מנהיים: "בפיזיות אני נחשבת לאחת בעלת יותר אגרסיביות. התחלתי לשחק בזכות ילדים רבים, שחשבו שהענף יכול להתאים לי. רציתי לראות האם הרוגבי יוכל לעזור לי לשלוט על האגרסיביות שלי".

זמיר: "אני אישית מרגישה יותר חזקה משאר הבנות. נותנים לי את המשימות הכי פיזיות בקבוצה".

"האמיני בעצמך אם את עושה ספורט"

תמר, יש לך מודל לחיקוי מעולם הרוגבי?

"אני אוהבת את הקבוצה של ניו זילנד, אבל גם אח שלי אחת הסיבות לכך שאני ממשיכה לשחק רוגבי. אני נהנית לחלוק איתו ברוגבי ולשחק איתו".

ענף הרוגבי לא תמיד זוכה בישראל להכרה. שחר, מה את חושבת שיש לעשות כדי להגביר את החשיפה?

"חייבים לקיים חוג בבית ספר ולהראות את התבנית של המשחק. אולי כך יבואו ותגדל כמות השחקנים בענף.

 מה המוטו שלכן בחיים?

מנהיים: "לא לפחד מדברים לא ידועים".

זמיר:"האמיני בעצמך אם את עושה ספורט. לא משנה מה יאמרו עלייך, את תמיד יכולה ואל תפסיקי לנסות".