ליעד סואץ (26) היא השחקנית הוותיקה בליגת אתנה ווינר לנשים בכדורסל כשהיא עצמה כבר אמא לתאומים. בין ההישגים שנזקפים לזכותה, ניתן למצוא זכייה בשתי אליפויות ישראל ובשני גביעי המדינה. היא אף שיחקה בעבר מחוץ לישראל והוכיחה שאף בפולין ובצרפת, יש לה מה להראות. בשנת 2011 סואץ פרשה מהכדורסל למשך תקופה של שלוש שנים, שלאחריהן היא שבה עם כוחות מחודשים וחזרה לאור הזרקורים. לפני כשנה זכתה סואץ בפרס שחקנית הכדורסל של השנה מטעם משרד התרבות והספורט הודות לדרכה המיוחדת. "אני חושבת שכדורסל נשים הוא ענף הנשים המצליח בארץ. במהלך השנים היו עליות וירידות, ובמהלך הקריירה שלי שמתי לב לכך. בשנים האחרונות יש עלייה, הליגה ברמה טובה מאוד". 

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• ארון תחזוקה? עובדת בית הספר שמפתיעה את התלמידים
• נא להתנהג בהתאם: אלו הכללים שמקובלים ברחבי העולם
• סמארטפונים בכיתות: קללה או ברכה?

הפרישה והחזרה הגדולה

בשנת 2011 פרשה סואץ מהכדורסל בזמן שהייתה בהריון. אז, היא לא חשבה שתחזור, אך היום היא לרגע לא מתחרטת על הבחירה הזו. "רציתי משפחה וילדים, והחלטתי שזה הזמן המתאים. אי אפשר לשחק כדורסל בהריון כמובן. לא חשבתי שאחזור, בהתחלה התחלתי לשחק בליגה השנייה ולאט לאט החלטתי שאני אחזור לשחק, עד שחזרתי לליגת העל. זאת הייתה החלטה נכונה, חתמתי בהרצליה. זה מועדון מדהים ובית חם מאוד".

אם היינו פוגשים אותה לפני מספר שנים ומדברים איתה על הכדורסל, קרוב לוודאי שהיא הייתה אומרת לנו שהיא לא מתכוונת לחזור לרמה הזו. על אף שסואץ נהנית כיום מכל רגע ורגע, היא סבורה שייתכן וזו העונה האחרונה שלה. "חוויתי פציעה השנה ולגוף שלי כבר קשה ולא פשוט לשחק כדורסל ברמות האלו. כדורסל מקצועני במשך 20 שנה זה לא קל, אבל תענוג לשחק בהרצליה".

שיחקת בעבר בחו"ל. איך התנאים שם בהשוואה לתנאים בארץ?

"הייתי במשך ארבע שנים בקולג' ואז שיחקתי שנתיים באירופה. בארצות הברית הייתי בקולג, למדתי ושיחקתי באותו המקום וזה תרם מאוד להתפתחות שלי. באירופה יש חוויה שונה, שמאוד רציתי לחוות אותה. תחושה של זר שיש סוג של הילה סביבו, שמצפים ממנו להוביל ולחוות סוג אחר של כדורסל. בפולין היינו ביורוליג,ה מפעל היוקרתי ביותר באירופה, מפוצץ קהל ורמה גבוהה מאוד. נתנו שם לכולם תחושה שווה בין אם אתה מאותה הארץ ובין אם לא. נהניתי מאוד למרות שלא תמיד היה פשוט. הייתי בחלק מהזמן בלי בעלי וזה השפיע מאוד עליי, ועל הכדורסל. בגלל זה החלטתי לחזור".

למה אין מספיק קבוצות ישראליות שמשחקות באירופה ומייצגות את ישראל?

"הכל תלוי בתקציבים, בעבר היו הרבה שמשחקות באירופה. המדינה צריכה לחשוב על הקבוצות ולהקנות לנו תקציבים בשביל אירופה. העלויות של אירופה יקרות והקבוצות ששיחקו שם בעבר עשו זאת, בעיקר בגלל המשאבים שהקנו להן ראשי הערים. לא כל קבוצה יכולה לאפשר את זה לעצמה. כמו שהגברים מקבלים, אני חושבת שגם לנשים צריך לתת עוד כספים. זה רק יעלה את הרמה של הליגה, ויאפשר לנו יותר חשיפה והצלחה באירופה".

זכית בתחילת 2017 בתואר כדורסלנית השנה. האמנת שתזכי בשלב הזה בקריירה?

"הייתה לי תחושה שאני אקבל. זו הערכה והוקרה על מה שעשיתי במהלך הקריירה. הערכתי את זה ושמחתי מאוד שזה קרה".

 בין השחקניות הבולטות בנבחרת שעומדות לצדה של סואץ, ניתן למצוא את קטיה לויצקי (32), שמטביעה חותם שלא ניתן להתעלם ממנו. לויצקי נולדה באוקראינה ועלתה לארץ בגיל שמונה. היא שיחקה במשך מספר חודשים ברומניה, כאשר בשאר הקריירה שלה שיחקה בארץ ועודנה היום. בקבוצות השונות שבהן שיחקה לויצקי, היא זכתה באליפויות ובגביעים נוצצים, שהובילה אותה לעמדה הנוכחית - קפטנית בקבוצת מכבי בנות אשדוד ושחקנית מובילה בנבחרת ישראל. "אני מייצגת את הנבחרת מגיל צעיר והייתי בנבחרות הצעירות. לקחתי חלק בכל הקריירה בנבחרת ישראל ויצרתי בה חברויות לשנים. זאת חוויה, כל כדורסלנית בארץ שואפת להגיע לשם וזה מסמל על הגעה לטופ".

האווירה בצל הזכיות

לויצקי זכתה באליפות בחמישה מועדונים שונים, אך לדבריה זה מה שיוצר את התחושה המיוחדת. "בכל פעם זאת תחושה שונה. בעקבות המאמן, בעקבות השיטה והגישה. כשאתה מחבר קבוצה של אנשים ונותן להם מטרה משותפת, אז הקבוצה מתלכדת למטרה. האווירה בחדרי הלבשה השפיעה, לקחתי משהו שונה ומיוחד מכל אליפות. המטרה שלי היא תמיד לזכות ולקחת תארים נוספים".

מאחורי העיסוק שלויצקי כה אוהבת, ניצבים לא מעט קשיים שהיא לא מצליחה להתעלם מהם. אם תשאלו אותה - השינוי בראש ובראשונה צריך להגיע מהחברה, שעליה לקבל יותר את עיסוק הנשים בכדורסל ובספורט בכלל. כמו כן, היא מציינת כי נשים מקבלות פחות כסף ומדובר במקצוע מורכב יותר ממה שנדמה. "צריך לשנות את התודעה אצל הבנות. לשחק בכדור במקום להצטלם כל היום ולרצות להיות כוכבות רשת, זה מתחיל משם. מקווה שהצעדים הקטנים שאנחנו עושים בימינו יעזרו".

את כבר בת 32. קיימות מחשבות על פרישה?

"אני נמצאת שם, אני לא אשקר", היא אומרת. "בעיקר מבחינה פיזית מתחיל להיות קשה, למרות שלדעתי מבחינה מנטלית והראש אני במקום הכי טוב שהייתי בו בקריירה שלי".

את מהשחקניות הגבוהות שמשחקות על אף שקיימת בעיית גובה אצל בנות רבות בישראל. איך זה משפיע על הנבחרת?

"זה משהו גנטי, הישראלים פחות גבוהים מהעמים האירופיים. יש מה לעשות מבחינת יכולות, לאו דווקא מי שגבוה יותר הוא טוב יותר, אך אין ספק שזה מקנה יתרון משמעותי. צריך לעבוד קשה יותר וצריך לדעת לעבוד עם מה שיש".

בתור שגרירת אתנה, מה הדרך הנכונה למשוך עוד נשים לכדורסל?

"צריך לשנות את ההסתכלות שלנו ולהראות להם שזה חשוב לעשות ספורט. ספורט הוא דבר חיובי מאוד. אני אישית למדתי מלא דברים דרך הספורט ואני לא חושבת שהייתי מקבלת הכל אם לא הייתי חלק ממנו. אפשר להתחיל בהסתכלות על המקצוע כדבר שהיינו רוצים לאמץ".