דר הכט (17) מרמת גן הלומדת בתיכון "בליך", מביאה הרבה כבוד לעצמה ולישראל בתחום הסייף, כבר בגילה הצעיר. בין ההישגים הנזקפים לזכותה, ניתן למצוא אותה במקום הראשון באליפות ישראל לנוער וקדטים, רביעית בעולם בדירוג, וראשונה בדירוג בבוגרים ובנוער בישראל, אף על פי שהתחרות כלל לא פשוטה ובכל אחת כזו מתחרות כ-200 סייפות.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• המלכה אמרה את דברה: החוקים המשונים של משפחת המלוכה
• עשרת הדיברות שרק תיכוניסטים יוכלו להבין
• שחקו: במה אתם צריכים למלא את הטנא שלכם?
  

התאהבה כבר ברגע הראשון

הכט הגיעה לענף לראשונה בגיל תשע, כאשר בשנתיים הקודמות לכך היא הייתה בחוגים מגוונים - כדורסל, גו'דו ורכיבה על סוסים. אבל אז, היא הבינה כי היא מתחברת יותר לענפיים האישיים. "אמא שלי מצאה עבורי את תחום הסייף. איך שהגעתי - התאהבתי", מספרת הכט לפרוגי.

לאלו מכם שאינם מתמצאים מספיק בענף, היא מסבירה כי "הסיוף הוא ענף קרב, שנלחמים בו בעזרת מספר כלי נשק שדומים לחרבות. המטרה היא לפגוע באזורי גוף מסוימים - בהתאם לכלי הנשק הנבחר".

מה את חושבת שאנשים שלא מכירים את הענף חושבים עליו?

"זה ספורט מאוד לא מוכר בארץ. יכול להיות שאנשים חושבים שאנחנו סתם משחקים בחרבות, שאנחנו נראים להם כמו סצנה משודדי הקאריביים. לא הרבה מכירים את מהלך הקרב ויודעים איך מנצחים".

נלחמת בסטיגמות

גם לה, כך היא מספרת, יצא בעבר להתמודד עם סטיגמות למיניהן ותגובות פחות חיוביות. "הענף קשור מאוד לכושר גופני, ויש לנו, לבנות שמשחקות, הרבה שרירים ברגליים. קרה לי שהתייחסו לזה ופגעו, אבל אני לא מתייחסת לזה. אני בסך הכל עושה מה שאני אוהבת".

באשר לשגרת האימונים שלה, אומרת הכט כי "אני מתאמנת שבע פעמים בשבוע, כשלפעמים האימונים גם בבוקר. אלו אימוני כושר, עבודת רגליים ובעיקר הרבה סייף. הספורט הזה עובד המון על קואורדינציה ומהירות תגובה". מעבר לכך, היא מתאמנת בהנחיית המאמן דורון לויט, בעל שם גדול בענף אף הוא. עליו היא אומרת: "הוא כמו אבא שני בשבילי. אנחנו כל הזמן ביחד ואני יכולה לדבר איתו על כל דבר. אנחנו כבר כל כך הרבה ביחד, כל טיסה או אימון, שהקשר באמת טוב, בלשון המעטה".

"הייתי ילדה צעירה וביישנית"

משהו השתנה בך מאז שנכנסת לעולם הזה?

"הסייף לגמרי שינה אותי. כשבאתי לא היה לי המון ביטחון עצמי. הייתי ילדה צעירה וביישנית, וזה מאוד בנה אותי. זה עיצב לי את האישיות, ולימד אותי להיות בן אדם הרבה יותר פתוח. בכלל - להיות הרבה יותר 'בן אדם'".

איזה סוג של סייפת את?

"לא מוותרת אף פעם. לא משנה באיזה סיטואציה - אם אני בפיגור או מרגישה שזה לא 'היום שלי'. אני תמיד אלחם עד סוף הקרב וארגיש שמיציתי 200 אחוז מעצמי ומכוחותיי".

צריך לזכור שבסופו של יום, הכט היא עדיין תלמידה. כשנשאלה איך היא מצליחה לשלב בין הדברים, היא הבהירה כי "אני טסה בין 10 ל-11 פעמים בשנה ולמזלי כל הטיסות נופלות לפני הבגרויות. אבל בית הספר מאוד עוזר לי לשלב כשצריך. בסופו של דבר, אני כן מצליחה ויש לי ציונים טובים". גם בקרב החברים ישנה תמיכה, כשלדבריה הם מפגינים כלפיה פרגון והערכה. "הם יודעים באיזה 'קנה מידה' אני נמצאת מבחינת הדירוגים וכל הזמן אומרים לי שאני אהיה באולימפיאדה, והם יבואו לראות אותי".

"הוכחתי שאני באמת שייכת לטופ העולמי"

מהו הרגע הכי מרגש שהיה לך עד כה?

"השנה, כשזכיתי במקום השני בגביע העולם. סייפתי על במה וזה היה מול המון אנשים, הייתי ממש במרכז. ניצחתי סייפת מאוד טובה ואני והמאמן שלי מאוד התרגשנו. שם הוכחתי שאני באמת שייכת לטופ העולמי".

מכוונת לטוקיו 2020, או שזה מוקדם מדי מבחינתך?

"בטוקיו אני אהיה די צעירה - בת 20, וגם הקריטריונים להיכנס לאולימפיאדה הם קשים, אבל השאיפה היא להגיע לזו של 2024 יחד עם הקבוצה שלי".