אלוף ישראל הגאה בהאבקות: ״אין תקרות זכוכית״
ניר רוטנברג, או בכינויו המוכר 'ריקסון' הוא אלוף ליגת ההאבקות הישראלית הראשון שנמצא מחוץ לארון. כעת, כשהוא נמצא בפסגה, הוא שומר על הקשר המיוחד שנרקם בינו לבין הקהל, לא שוכח לשאוף קדימה ומבקש להעביר אליכם מסר, שיחדור ללב של כל אחד ואחת מכם
את ניר רוטנברג (27), האלוף הגאה הראשון, שנולד בחיפה ונושם מדי יום את עולם ההאבקות, אתם קרוב לוודאי מכירים בשם 'ריקסון', שכבר הספיק לצבור אהדה הן בארץ והן ברחבי העולם. הוא מקבל אלפי תגובות, מחייך אל הקהל ומבין בכל תחרות מחדש שהוא עושה את הדבר הנכון. אך למעשה, הוא לא תמיד היה בטוח בכך.
עוד בערוץ המגזין של פרוגי:
- שבוע טוב: הפרויקט שמקרב בין בני נוער חילונים ודתיים
- אחת מ/70 המשפיעים: "כל אחד יכול להגיע למעמד הזה"
- נחנקנו: כשצופים בכוח במשחקי המונדיאל
כבר כשהיה בן ארבע בלבד, ידע רוטנברג שהוא אוהב את תחום ההאבקות. היה לו ברור שביום מן הימים, הוא מתכוון להיכנס לעולם הזה וככל שהוא התבגר, זה התבהר לו יותר ויותר. במהלך התיכון ובחלק לא מבוטל מהשירות הצבאי, הוא היה שקוע עמוק בתוך עולם המחשבים ואילץ את ההאבקות להמתין. אבל אז, בגיל 20, הוא החליט על הצעד המשמעותי, שהשפיע על חייו מקצה לקצה - הכניסה לעולם ההאבקות. לאחר שקיבל את ההחלטה, התאמן 'ריקסון' מספר שנים בארץ ואפילו הספיק להתגורר בחו"ל, על מנת לשפר את המיומנות ואת היכולות בהן ניחן, וכן למד באקדמיית ההאבקות בקנדה במשך שלושה חודשים.
השילוב בין ההאבקות להייטק
למרות זאת, מאז ומתמיד היה לו ברור שההאבקות היא רק אומנות לחימה שאוהב מהצד וידע כי הוא לא מתכוון לפתח קריירה בענף. שגרת היום שלו עמוסה ביותר וכוללת עבודה כמתכנת בחברת הייטק בבקרים, כאשר מיד לאחר העבודה הוא נוסע לאימונים המתחלקים למספר סוגים - אימוני האבקות, אקרובטיקה וחדר כושר. רוטנברג מתאמן בכל יום בשבוע, מלבד יום המנוחה, שבת ובנוסף לכל זה, מקפיד על תזונה נוקשה המלווה אותו בכל עת.
לדבריו, השילוב בין שני העולמות עוזר לו להתפתח וכלל לא נובע מחוסר בביטחון עצמי. "זה לא שלא האמנתי בעצמי, אלא ידעתי שאני צריך סוג של תוכנית ב'. אפילו יותר מזה, תוכנית שתהיה במקביל להאבקות ותעזור לי לפתח את זה. הקריירה במחשבים עוזרת לי להתפתח בספורט".
לאן יש לשאוף מבחינת היחס למתאבקים בישראל?
"להיות מתאבק זה כרגע לא קריירה. אני מאמין שאפשר להגיע לשם וזו המטרה שאני שם, לפתח את התחום הזה עוד ועוד, להביא לעוד הכרה ולהגיע למצב שיש מתאבקים שהתחום הזה הוא הקריירה שלהם. כרגע זה לא, אבל תמיד אפשר להפוך את זה לקריירה בחו"ל".
ריקסון גרייסי הבא
את הכינוי המפורסם 'ריקסון', קיבל רוטנברג ממאמן ההאבקות הראשון שלו, כבר בתחילת הקריירה שלו על שמו של לוחם הג'יו-ג'יטסו הברזילאי, רייקסון גרייסי. "הוא חשב שיש לי מראה ברזילאי, למרות שאין לי קשר לברזיל. התחברתי מאוד לכינוי הזה, הוא מגיע מאומנות לחימה שמדגישה מאוד את השילוב בין הטכניקה לכוח. היא אומרת שגם אם אתה קטן ונלחם באדם גדול, אתה יכול לנצח אותו ולהכניעו, כל עוד יש לך את הטכניקה הנכונה. בתור אדם קטן יחסית למתאבקים אחרים, זה התאים לי מאוד. לקחתי את השם 'ריקסון' ורצתי איתו קדימה".
מה לדעתך הופך אותך למתאבק כל כך מצליח?
"אני מתאבק כבר שבע שנים ומאז שהתחלתי הייתי תמיד ממוצע, אף פעם לא הייתי מצליח כמו היום. תמיד ניסיתי להשתפר וללמוד אחרי הקרב מה היה טוב ומה פחות טוב, גם אם הרגשתי שהקרב הלך מעולה. לא ישר יצאתי לחגוג ואמרתי: 'איזה טוב אני'. תמיד חשבתי איך אפשר לעשות את זה טוב יותר, בהתאבקות ובחיים בכלל. זה מה שגרם לי להשתפר לצד תזונה קפדנית, שדורשת קשיחות מנטלית והשקעה באימונים".
כש'ריקסון' עומד בזירה, הוא חש שהקהל הוא הדבר הכי חשוב עבורו. כשהוא שומע אותו צועק 'ריקסון' כשהוא כבר חסר כוחות, הוא תמיד קם וממשיך הלאה. הודות לקהל האוהד, לעולם לא תמצאו אותו מוותר גם בעת שהוא מתעייף ומרגיש שהכל כבר אבוד. אם זה לא מספיק, לאורך כל הדרך הוא משתדל להעביר לקהל מסר מיוחד. "אם תפגשו אותי עכשיו ותפגשו את ריקסון מתאבק, לא תפגשו אנשים שונים לגמרי. את הדחיפה לעבוד קשה ולהיות אדם טוב, אני מעביר בזירה וגם בחיים עצמם".
הזכייה באליפות שינתה משהו בתפיסה שלך?
"האליפות שינתה את הגישה שלי וגרמה לי לחשוב איך אני לוקח את עצמי הרבה יותר ברצינות. הבנתי שיש לי כבר הרבה יותר אחריות על הכתפיים בתור מישהו שכבר לא מייצג רק את עצמו, אלא משהו מעבר לזה".
היציאה מהארון שהשפיעה על חייו
כשרוטנברג היה תלמיד בתיכון, הוא לא העלה בדעתו שהוא הומו. רק במהלך שירותו הצבאי, הוא עבר תהליך שעזר לו להבין את זהותו המינית. כשמלאו לו 20, הוא הבין שהוא נמשך לגברים בוודאות והחליט שהוא רוצה לקחת את זה צעד אחד קדימה. "ידעתי שאני לא רוצה להסתיר את זה ורציתי לפתח את מי שאני".
הצעד הראשון שלו היה לשתף את שתי האחיות הגדולות שלו בכך שקיבלו זאת בטוב. לאחר מכן, הוא סיפר גם לשני הוריו שאף הם הגיבו בקבלה. בהמשך, הוא סיפר על כך למספר חברים טובים וביקש מהם לשמור את הסוד שלו, מתוך חשש שהבשורה הזו תתפשט למעגל החברים בהאבקות.
מעגל זה שיצר 'ריקסון' אכן נשמר ונסגר. במשך ארבע שנים, הוא הסתיר את זהותו המינית, מתוך חשש שיציאה מהארון תשפיע לו על הקריירה בהאבקות, אשר הייתה אז רק בתחילתה. אז, הוא היה בטוח שלשמור על כך בפנים זה הדבר הנכון. אך מה באשר לזמן הנוכחי? הוא נמצא כבר במקום אחר עם תפיסה שונה לחלוטין. "אני לא חושב שדברים שאני אעשה ישפיעו לי לרעה על הקריירה, כי אני לא מאמין במגבלות. אני מאמין שההצלחה תלויה בך".
"העניין של הארון הפך להיות הרבה יותר קשה"
מספר חודשים לפני שרוטנברג טס לחו"ל הוא הכיר את רונן דורון, בן הזוג שלו עד היום, אשר במקצועו יזם ויועץ תקשורת. מספר חודשים לאחר שהשניים הכירו, 'ריקסון' כבר טס לחו"ל למשך חמישה חודשים, אך במשך כל התקופה הזו - הם שמרו על קשר קרוב. ברגע שהוא חזר ארצה מרוב געגועים לרונן, הם עברו לגור יחדיו. "העניין של הארון הפך להיות הרבה יותר קשה. גרתי עם בן זוג שיש לו שני ילדים. היה לי ברור שכשחברים יבואו אליי, הם ישר יראו ויבינו".
על כן, הוא החליט לצאת מהארון בהדרגה. תחילה, הוא שיתף בכך את המתאבקים שהיו קרובים ביותר אליו ואת אלו שנחשבים למובילי דעה בליגה, עד שבסופו של דבר כל החברים ידעו את הסוד הכמוס שהוא הסתיר במשך זמן רב. "ראיתי שהפידבק היה ממש טוב, עד שלגמרי יצאתי מהארון ושיניתי את הסטטוס בפייסבוק. זה הגיע לכל החברים וכולם ידעו. זה היה קצת מוזר בשבילי בהתחלה, זה סוד כל כך גדול שהסתרתי הרבה זמן במסגרת הספורטיבית".
ועדיין, אין להרבה ספורטאים את האומץ לעשות את מה שאתה עשית.
"ממש בחודש האחרון החלטתי שזה הזמן לצאת עם זה בצורה יותר תקשורתית. לא רציתי שרק החברים ידעו, אלא ממש כולם ולהעביר את המסר הזה. הרגשתי שזה הזמן הנכון ושיש לי את המסר הנכון. אני בטוח שאם אני הייתי בן 20 והיו לי דמויות ספורטיביות גאות שמצליחות בתחום שלהן, לא הייתי מסתיר את זה לרגע".
מה אתה חושב על אורי קוקיה שעשה צעד דומה?
"כל ספורטאי שיוצא מהארון זו דוגמה מבורכת, יש בזה מסר חיובי מאוד. אם בעולם הבידור יש כבר לא מעט אומנים שהם גייז וזה ידוע, בספורט זה חסר. ברור שגם התזמון חשוב והגודל. אני תמיד חושב שאם ספורטאי כמו רונאלדו היה כזה, זה היה משנה את העולם ממש. אני אומנם לא קרוב לרמה הזו, אבל משפיע".
לא כולם מכילים, אך לא מתייאש
רוטנברג נזכר בתוכנית בוקר, שאליה התראיין לצד הרב זרקי, אשר אמר לו: 'תראו לאן הגעתם - השגתם מספיק' ועדיין חש שהוא לא יכול לעבור על כך בשתיקה. "זו דרך החיים שלי וכדי להשיג יותר תמיכה - אנחנו חייבים להמשיך ולהיאבק, ולהסתכל תמיד קדימה. החכמה היא לא רק ליהנות ממה שהאנשים האחרים בקהילה כבר עשו בשבילנו, אלא להמשיך לשאוף הלאה".
למרות זאת, יש הרבה התקדמות ביחס כלפי הקהילה לעומת העבר.
"נכון ומזל שיש את האנשים שהובילו אותנו לשם. אני מרגיש שאני חייב להמשיך להילחם, כדי שבעתיד המצב יהיה טוב יותר. יש עוד מה לתקן ולאן להשתפר. זה נכון לכל דבר בחיים. תמיד צריך לשאוף למצוינות".
זה לא איום - זו תחרותיות
'ריקסון' אומנם נמצא כרגע בפסגה בתור אלוף הליגה הישראלית בהאבקות, אבל הוא לא חש כי הוא מהווה איום עבור המתחרים. הוא רואה בכך תחרותית לכל דבר ומאמין שכל אחד מנסה לעלות את הרמה. "אני לא הולך להתבאס מזה, אלא רק לעבוד קשה. אני לא רוצה למנוע מאחרים להתקדם, כדי שאשמור על התואר. אני מייצג את התחרותיות ושהטוב ביותר יינצח".
קרה שהתחרותיות פגעה בחברות?
"אני לא חושב. תחרותיות תמיד מביאה למשהו כזה, אבל אני פחות רואה את זה".
איפה נראה אותך בעוד חמש שנים מהיום?
"בתחום האישי כבר נשוי לרונן עם עוד ילדים ובתחום המקצועי, עדיין מוביל את ההאבקות הישראלית, או במקום אחר בעולם בתור מתאבק ישראלי".
מהו המסר שתרצה להעביר לבני הנוער?
"ערכים טובים, עבודה קשה ושאיפה למצוינות יובילו אתכם להצלחה בחיים. אין תקרות זכוכית לא משנה מי אתם ואם תרצו – אף אחד לא יחסום אתכם מלהצליח. זה תלוי רק בכם".
|