ליאור לדר (17) ואליה שליט (16) מקיסריה, אולי נשמעות לכם כרגע אנונימיות, אך קרוב בוודאי שבעוד מספר שנים השמות שלהן כבר יצלצלו לכם מוכר. לאחרונה, זכו השתיים במקום השני והמכובד באליפות העולם באקרובטיקה, לאחר דרך לא פשוטה.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• תלמיד חשף את ישבנו במחנה השמדה בפולין והוחזר ארצה
• נערה דרוזית: "אנחנו לא שווים אחרי שאנו נותנים מעצמנו"
• לא רק פאן: בני הנוער שזכו לטייל ולהתנדב בלאס וגאס
  

"מגיל ארבע התאמנתי בהתעמלות מכשירים ובגיל 14 נפצעתי ולא התאמנתי במשך שנה. לאחר הפסקה מכל פעילות ספורטיבית, שמעתי שיש חוג אקרובטיקה על עמוד והתרשמתי מאוד. הגעתי לשיעור ניסיון ופשוט התאהבתי, בעיקר בבנות ובאווירה המשפחתית", סיפרה לדר לפרוגי. גם שליט הכירה את הענף בדרך דומה. "כשהייתי בת 13, הגעתי לסטודיו ורציתי מאוד לקחת חלק בשיעור, למרות שהוא היה מיועד לבנות בגיל 14 ומעלה. זה היה לי ספורטיבי וכיף, אז ניסיתי לשכנע את מנהלת הסטודיו לנסות ומאז הכול היסטוריה", היא אמרה.

אם זוהי הפעם הראשונה שאתם נחשפים לענף הזה, קרוב לוודאי שאינכם פחות מכירים אותו. אבל למעשה, כפי שמסבירות לנו הבנות, אקרובטיקה על עמוד הוא ענף המשלב בין אקרובטיקה, כוח, גמישות, ריקוד, אתלטיות, כוח רצון ועבודה קשה.

"זה חיזק אותי מאוד"

מתי התחלתן לקחת את הענף באופן מקצועי?

לדר: "כל דבר שאני עושה אני עושה באופן מקצועי, ככה חונכתי בבית, לקחת הכל ברצינות ולעשות אותו עד הסוף. אז ככה עשיתי, ישר ידעתי שאני רוצה לקחת את הענף הזה ברצינות".

שליט: "קצת אחרי שהתחלתי, הלכתי לאליפות הארץ ה'פול ארט', שזה ריקוד אומנותי המספר סיפור משולב עם עמוד. הייתי רגילה להתחרות בקבוצות גדולות בשיעורי הריקוד האחרים, אבל לרקוד לבד על הבמה זה שונה לגמרי וזה חיזק אותי מאוד וגרם לי לצבור ביטחון".

בזכות מה לדעתכן הגעתן לאליפות העולם?

לדר: "תמיד חלמתי להיות באליפות עולם, כבר מאז שהייתי בהתעמלות מכשירים. באקרובטיקה על עמוד, החלום היה מרחק נגיעה ממני. עשיתי הכול בשביל להגשים את החלום שלי. התמדתי ובאתי בכל יום לאימון, שמרתי על גמישות  והקפדתי על אימוני כושר ארבע פעמים בשבוע".

שליט: "בזכות עבודה קשה, אימונים בכל יום, תמיכה גדולה מהחברים ומהמשפחה, תמיכה ענקית מהסטודיו עצמו, והודות למורות והחברות שלי שהתחרו איתי".

 השינוי של הרגע האחרון

בת הזוג המקורית של לדר בתחרות הייתה נערה אחרת, מיה גלנסקי, אך פציעתה במהלך האימון מנעה ממנו להתחרות עמה באליפות. על אף הפתיעה, לדר ומאמניה סברו כי גלנסקי תצליח להשתקם ולהתחזק, על מנת לקחת חלק באליפות העולם. אך למרות כל הרצון הטוב, זה היה בלתי אפשרי. 

קיבלתי את זה מאוד קשה, התבאסתי מאוד בשבילה, שהיא לא תוכל להתחרות בתחרות שהיא התאמנה אליה במשך חצי שנה וחיכתה לה כל כך הרבה זמן. הרגשתי ממש כאילו אני נפצעתי, לקחתי את זה מאוד אישי והיה לי קשה להתגבר על זה  באותו הרגע לא היה אכפת לי מהתחרות, רק דאגתי לה", ציינה לידר.

בסופו של דבר, הוגשה בקשה מיוחדת למארגנים ולמנהלים של התחרות, על מנת שנערה אחרת תחליף את מיה כבת הזוג של ליאור בתחרות ולאחר זמן רב של המתנה, הבקשה נענתה בחיוב ואלה הסכימה להחליף את מיה. אף על פי שהיה ברשותן חודש בלבד להתאמן יחדיו על התרגיל שלהן לאליפות, השתיים הצליחו בגדול וזכו במקום השני בתחרות.

"כמעט בכינו מהתרגשות"

מה הייתה התחושה כשעמדתן על הפודיום?

לדר: "התחושה הכי מספקת שהייתה לי בחיים. אי אפשר לתאר את התחושה שאתה עומד על הפודיום של המקום השני ועוד באליפות העולם.  זה לא מובן מאליו בכלל ולא נתפס. שמחנו, כמעט בכינו מהתרגשות וכמובן ייצגנו את מדינת ישראל בכבוד ענק וזאת הייתה המטרה המרכזית שלנו".

חשבתן שתצליחו להגיע כל כך רחוק?

שליט: "בהתחלה ממש לא דמיינתי שנגיע כל כך רחוק, במיוחד כשהיה לנו פרק זמן כל כך קצר ושמעולם לא התחרתי בקטגוריית זוגות. אבל  לאט לאט, ככל שהמשכנו להתאמן, צברנו יותר ביטחון והתחלנו לחשוב על החלום".