דנה דנילנקו (17) מלוד, התחילה להתעניין בענף במקרה בדומה להרבה אלופים. "הכרתי את הבדמינטון כשהייתי עם ההורים שלי וחברים שלהם שקראו לנו להתנסות ולראות, רק בשביל הכיף. הפעם הראשונה ששיחקתי הייתה קצת מוזרה. לא הכרתי את הספורט, ההורים שלי הכירו יותר אך עם הזמן התחלתי מאוד לאהוב את הענף, בכל פעם שראיתי התקדמות ושיפור - זה נתן לי מוטיבציה להמשיך עם זה".

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• סובלים ממזל רע? אל תדאגו, אתם ממש לא לבד
• אורח בטרמינל: הקוף שנמצא משוטט בשדה התעופה
• לצאת מהבועה: "בואו נעשה שינוי ונעזור לתושבי הדרום"
  

השאלה המתבקשת כאשר מדברים עם שחקן בדמינטון היא למה דווקא בדמינטון? יש ענפים הרבה יותר מוכרים ומבטיחים,  דנילנקו עונה לנו על כך: "אין לי תשובה לזה". "בדמינטון הוא ענף מאוד ייחודי, ענף הספורט הכי מהיר בעולם. כדור הנוצה יכול להגיע ל-400 קמ"ש, יותר מהיר מטניס ומכל ענף אחר. בדמינטון דורש המון זריזות וריכוז. כמובן שלא כולם מתחברים לספורט הזה ובארץ הוא לא כל כך נפוץ אבל אני מאוד התחברתי אליו". בגלל שענף הבדמינטון פחות מפותח בארץ, אנשים לא תמיד מכירים אותו."תמיד יש את השאלה: 'מה זה טניס?', אני מנסה להסביר שלא, זה לא טניס. אולם זה עם מחבט וכדור אבל אלו עולמות שונים לחלוטין, והרבה לא מכירים את הענף בארץ, בחו"ל הוא יותר נפוץ".

 להיות אלופת הארץ זה לא סתם הישג, אלא כבר משהו אחר. "זאת הרגשה טובה, את מבינה שאת הכי טובה בארץ במה שאת עושה, אני כבר כמה שנים מחזיקה בתואר אלופת ישראל לנוער אבל מה שנותן הרגשה עוד יותר טובה אלו הזכיות בחול, שם מקבלים יותר הכרה ואנשים מכירים אותי על המגרש ומגלים איזו שחקנית אני, בחו"ל זה יותר מוערך". לפני שלושה חודשים, עברה  דנילנקו פציעה שמנעה ממנה לנסוע לאולימפיאדת הנוער. "אני רוצה לספר שנפצעתי לפני שלושה חודשים, הפציעה די זעזעה אותי. הייתי אמורה לנסוע עם משלחת מנבחרת ישראל לאולימפיאדת נוער והפציעה לא אפשרה לי לנסוע ולהשתתף. כרגע אני נמצאת בשיקום ארוך ולא יכולה לשחק בזמן הקרוב, יש בי המון תקווה וכשאני אחזור לספורט, אחזור אפילו יותר חזקה ממה שהייתי. יש לי המון שאיפות והמון כוח".

 להגיע לאולימפיאדה זה חלום של כל ספורטאי, עד שדנה הגיעה להישג זה היא נפצעה והבינה שלא תוכל להשתתף באולימיאדה זו, היא מספרת לנו איך הרגישה. "לפני הפציעה לא נכנסתי סופית לרשימה של האולימפאידה, הייתי בדירוג מאוד גבוה וידעתי שיש לי סיכוי מאוד טוב להיכנס. המשכתי להתאמן כרגיל ולהתחרות ולאחר שנפצעתי, הבנתי שגם אם אני אכנס סופית לאולימפיאדה לא אוכל להשתתף, מאוד התבאסתי. עבדתי קשה מאוד בשביל זה, בסופו של דבר נכנסתי לרשימה הסופית וזה נתן לי תחושה של שמחה, הגעתי למטרה שהצבתי לעצמי, למרות שאני לא יכולה להשתתף וזה נותן המון מוטיבציה להחלים מהפציעה ולחזור לספורט שוב". למרות האופטימיות,  דנילנקו עדיין הרגישה פספוס. "כמובן שזה פספוס בשבילי, זאת הזדמנות חד פעמית, לא יהיה לי עוד סיכוי להשתתף באולימפיאדת הנוער בגלל הגיל אבל יש שאיפות עוד יותר גדולות, להגיע לאולימפאידה של הבוגרים אני גם שואפת להגיע לאולימפאידת 2024".

צפו בסרטון מתחילת הקריירה שלה:

 את כבר בת 17 ומחזיקה בלא מעט הישגים מרשימים. באיזה הישג את הכי גאה?

"ההישג שאני הכי גאה בו הוא מקום חמישי באליפות אירופה עד גיל 17. כמובן שאני גאה גם בזכיות נוספות באליפויות ישראל, אלו הישגים שאני גאה בהם מאוד".

מהו הדבר הראשון שתעשי כשתחזרי לספורט?

"אני בטוחה שהחזרה תיהיה הדרגתית, הדבר שאני הכי מצפה לו הוא לחזור להתחרות בארץ ובתחרויות בינלאומיות, אני מחכה לזה מאוד".