ארתור חסון (15), נולד כילד "רגיל", ללא שום מוגבלויות. אולם, בגיל שלוש אירע המאורע שמלווה את חסון עד היום - הוא נפל ונותר משותק לכיסא גלגלים. "בגיל שלוש בלבד, נפלתי מגובה רב, מה שהוביל לשבירת גבי שהותירה אותי משותק לכיסא גלגלים".    

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• בזמן שישנה: בת 16 נורתה על יד אמה
• המחויבות האישית: "נותנת תחושת סיפוק וערך מוסף"
• אנחנו כבר אימצנו: התחביבים שכדאי לכם לרכוש

מהשחייה לכדורסל

כמו כל ילד, גם חסון נחשף לתחום הספורט מגיל צעיר ולהפתעתנו, כדורסל לא היה התחום הראשון בו התעניין. "בהתחלה, הייתי בכלל בתחום השחייה. כאשר רציתי להחליף מקום אימונים, פגשתי את המאמן שלי והוא זה שעורר בי את הרצון לשחק בכדורסל".

ספורטאי לכל דבר

בניגוד לאחרים, חסון אינו זוכר שהרגיש שהוא נקלע לסיטואציה, אלא הוא זוכר את עצמו גדל יחד עם כיסא הגלגלים. "אני בקושי זוכר את תהליך ההתאקלמות לכיסא הגלגלים", הוא מציין. עוד הוא מוסיף כי הוא בטוח שהוא היה מוצא את עצמו בתחום הספורט גם אם לא היה נפצע: "חד משמעית הייתי ספורטאי, זו בכלל לא שאלה".    

לדברי חסון, למועדון הספורט שלו "ספיבק רמת גן", יש חלק גדול בהצלחה שלו. "בהתחלה רציתי להמשיך בתחום השחייה, אבל לאחר שפגשתי את המאמן החלטתי לנסות לשחק כדורסל ומאז התאהבתי בענף", הוא אומר לפרוגי

 בדומה להרבה ספורטאים, גם על חסון עוברים ימים ואימונים פחות מוצלחים. אך למרות הכול, הוא זוכר להישאר אופטימי ולהסתכל על חצי הכוס המלאה. "חשוב לזכור שכמו שיש עליות יש גם לא מעט ירידות. כשיש ירידות ,אני משתדל לחשוב על איך אני יכול להשתפר וביום הבא להגיע לתוצאות טובות יותר".

מה היית מציע לנערים שנקלעו לסיטואציה ומשותקים לכיסא גלגלים?

"הייתי מציע להם להפיק את המיטב מהמצב, המצב הוא כזה ואין אפשרות לשנות אותו. לכן, עדיף לנסות כמה שיותר לצאת כמנצחים ולהוכיח לכולם שגם כיסא גלגלים לא ינצח אותם".

איפה אתה רואה את עצמך בעוד עשר שנים מהיום?

"הייתי רוצה להגיע למשחקים האולימפיים של הספורט הפאראלימפי. אני מאמין שעם המון השקעה והתמדה אני עוד אצליח להגיע לשם".