אולימפידת טוקיו תצא לדרך מחר (שישי), אחרי שנה בה נעצר כל העולם בעקבות הקורונה וכל הספורטאים שהתאמנו והתכוננו חודשים רבים לתחרות הספורט והאתלטיקה הגדולה בעולם, נאלצו לעצור הכל. לכן, אנחנו לגמרי מבינים את ההתרגשות והשמחה מסביב לאולימפיאדה השנה. לכבוד כך, פרשני ערוץ הספורט (בו יועברו שידורי האולמיפיאדה) מספרים לנו על ההכנות, הקשר שלהם לתחרות וההתרגשות שמלווה אותם.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• מדברים דוגרי: מה זה ענייני? בעיה שלו, שיסתדר לבד
• חופש משמעותי: ביקרנו במחנה הקיץ הכי מיוחד שיש
• בשלושה צעדים: כך תתנהלו נכון בחופש הגדול

אלי אילדיס, בן 55, משדר את תחרויות השחייה מטוקיו

"האולימפיאדה הראשונה שראיתי הייתה בשנת 1972, אולימפיאדת מינכן, הייתי בן שש. אני זוכר לא מעט דברים מהאולימפאידה הזאת אבל מה שהכי נחרט אצלי זה כמובן הסיפור עם החללים במינכן וההשתלטות שהם הוחזקו כבני ערובה. אני זוכר את עצמי כילד מקשיב כל הזמן לרדיו עם דיווחים כל שעה. הדבר השני שנחרט אצלי מהאולימפיאדה הזו, זה כמובן ההישגים המטורפים של מארק ספיץ בבריכה שהוא גם היה ספורטאי יהודי וזה היה גאווה לאומית. באופן כללי אפשר להגיד שתמיד הלהיבו אותי מקצי השחייה והאתלטיקה".

© צילום יוסי צבקר

"אני חושב שהסיפור האולימפי הכי מרגש הוא של ג'סי אוונס, אני עוד לא הייתי בחיים. זה באולימפיאדת ברלין, שהוא תחת העניים של היטלר שם באצטדיון האולימפי בברלין זכה בארבע מדליות זהב ופשוט ריסק לחלוטין את כל תיאורית הגזע של היטלר. זה בעייני אחד הסיפורים האולימפיים המרגשים והגדולים ביותר. 

בסידני 2000 שידרתי פעם ראשונה מטעם ערוץ הספורט במסגרת חדשות הספורט, את האולימפיאדה. כל השנה שלפניה התמקדנו בענפים האולימפיים, גם בארץ וגם בעולם. מטבע הדברים היינו מדווחים עליהם בחדשות הספורט כי זו שנה אולימפית וההכנה הייתה באופן טבעי. אבל הפעם הראשונה שאני הולך לשדר שידורים מהאולימפיאדה הם ממש עכשיו בטוקיו, כי אני נוסע לשדר את כל שידורי השחייה מהבריכה האולימפית. יש התרגשות מאוד מאוד גדולה, אני נוסע ביחד עם גיא ברנע. שנינו מחליפים צוות ותיק שהיה בערוץ הספורט ובערוץ 1 וזה אתגר מאוד גדול. הידע שלי היום בשחייה לא מתקרב למה שידעתי בטח לפני חצי שנה או שנה אבל גם לא חודש. אנחנו יושבים כבר חודשים ומתכוננים ומתאמנים ועוקבים אחרי תחרויות בעולם וזה מרתק.

מירי נבו, בת 53, משדרת מטוקיו ג׳ודו והתעמלות אומנותית

"הפעם הראשונה שצפיתי באולימפידה הייתה במונטריאול 1976, הייתי בת 9. צפיתי בבית עם ההורים שלי והאחיות שלי. בתור ילדה אהבתי במיוחד לצפות בהתעמלות המכשירים, התעמלות אומנותית, אתלטיקה, וקפיצות למים.

אני זוכרת שכשצפיתי בנדיה קומנאצ׳י, המתעמלת האגדית, במונטריאול 1976, התרגשתי בצורה בלתי רגילה. הייתי כבר אז מתעמלת בעצמי וכמובן שהתעמלות הייתה הענף שהכי עניין אותי לצפות בו. קומנאצ'י הייתה התגשמות החלום! מתעמלת מושלמת, שזוכה במדליות אולימפיות. רציתי להיות כמוהה".

© צילום יוסי צבקר

"הפעם הראשונה ששידרתי מהאולימפיאדה הייתה בלונדון 2012, וזאת למעשה הייתה גם הפעם הראשונה שאישה שידרה מאולימפיאדה. שידרתי את התעמלות המכשירים והתעמלות האומנותית. אבל הרגע הכי מרגש מבחינתי היה לשדר את המדליות של ירדן ג׳רבי ואורי ששון מאולימפידת ריו. זאת הייתה התרגשות אדירה, החלום של כל שדר או שדרנית הוא לשדר מדליה אולימפית של ספורטאים ישראלים. הרגשתי כאילו אני עצמי זכיתי יחד איתם. ממש בכיתי מהתרגשות".