לפני שבוע התקיים בלוד טורניר הסיום של קבוצות הכדורגל לילדות שמפעילה עמותת ׳שער שוויון׳, בהשתתפות של 17 קבוצות וכ-200 שחקניות מערי מחוז המרכז של הארגון. טורניר שמהווה אירוע שיא עבור השחקניות, בו גם מוענק גביע נוסף ומיוחד מכולם- גביע "הקבוצה ההוגנת" שמוענק לקבוצה עם הרוח הספורטיבית הבולטת ביותר, ללא קשר לתוצאות המשחק.

את תוכנית 'בועטות' מפעילה עמותת "שער שוויון" בתמיכת המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ובשיתוף עֹצמה - המרכז לאגודות ספורט עצמאיות וארגונים נוספים. שער שוויון מקימה ומפעילה בפריפריה החברתית והגיאוגרפית של ישראל קבוצות כדורגל ומשתמשת בספורט ככלי חינוכי לצמצום פערים חברתיים.

 עוד בערוץ המגזין של פרוגי: 

• גם בקרב הנוער ולא דרך הפחדה: איך מפסיקים לעשן?
• חודש המודעות: אוהד יצר מופע על הקרוהן שלו למען בני נוער
• "כל ילד שמרגיש מוחרם מוזמן לפנות ויקבל פה בית חם"  

במרכז התוכנית עומדת העצמת הילדה, חיזוק הדימוי הגופני והביטחון של השחקניות הצעירות – לצד קידום ענף הכדורגל לילדות בישראל כמטרה לאומית וחברתית. טליה עמרם (10) מראש העין ואמירה סנאי (12), מלוד משתתפות בפרוייקט בשנה האחרונה.  

- איך הגעתן לכדורגל?

טליה: "אני ראיתי את אח שלי הגדול (11) משחק כדורגל, היום הוא בליגה ורציתי לשחק גם. בהתחלה לא מצאנו קבוצות של בנות, לפני שנה שמעתי על כדורגל בנות-בועטות. אמא רשמה אותי ואני כבר כמעט שנה שם. אני נהנת מאוד לקחת חלק בבועטות, המאמן שלנו אלעד מאמן אותנו דברים חדשים שלא ידענו בהתחלה. אני מרגישה שיש שיפור בקבוצה ושאנחנו הרבה יותר טובות מההתחלה".

אמירה: "הפרויקט הגיע לבית הספר, והמנהלת בחרה אותי לתוכנית, לפני זה הייתי משחקת רק בשיעורי ספורט לא מעבר, אני נהנית מאוד היום לשחק כדורגל ומרגישה שזה נותן לי המון״.

- איזה תגובות אתן מקבלות מהסביבה?

טליה: "המשפחה והחברות תמכו בי מאוד! יש חברות שלא קיבלו את זה בסדר אני מכבדת את זה. יש בנות בשכבה שטוענות שזה לא מתאים לבנות לשחק כדורגל, שהן לא מספיק חזקות. אמרתי להן שאני רוצה להוכיח שבנות כן יכולות לשחק. בנים לא יכולים להפריע לנו בדרך".

אמירה: "המשפחה מאוד תמכה, לא הייתה להם התנגדות, ברחוב שאלו את ההורים למה אני משחקת, אמרו שזה לא מתאים, יש גם בנים בשכבה שלי שאומרים את זה. אני לא מתייחסת לזה, כדורגל זו האהבה שלי ואין שום מגבלה דתית או חברתית שמונעת מבנות לשחק״.

- מה אתן מרגישות שזה נותן לכן לשחק כדורגל?

טליה: "תחושת גאווה ענקית. לשחק ולעלות למגרש בטורניר הראשון ולשחק מול בנות שאני לא מכירה היה קצת מלחיץ אבל הייתי גאה בעצמי ובקבוצה. המשפחה ממש התגאתה בי שאני עולה לשחק, כולם התרגשו ושמחו בשבילי״.

אמירה: "הנאה וסיפוק, אצלנו בקבוצה תמיד כולן מאוד מאוד מפרגנות ותומכות אני אוהבת את רשת התמיכה שנוצרה לי, התמיכה של המנהלת של בית הספר נותנת לי ולקבוצה כולה מוטיביצה ענקית!״.

- איך אתן מרגישות כשאתן על המגרש?

טליה: "אני מרגישה על המגרש ביטחון. מגיל שבע וחצי אני משחקת כדורגל בצורה חובבנית, זה עוד יותר כיף לשחק נגד קבוצות, ללמוד דברים חדשים ולהיות חלק ממשהו גדול יותר״.

אמירה: "אני מרגישה מלאת מוטיביצה, יש תמיד את הרצון לנצח ולתת את כל כולך״.

את זוכרת את הטורניר הראשון?

טליה:״בטח! בהתחלה ראינו עשר קבוצות והיו עמדות לכל בית ספר. התחלנו לעשות חימום. ופתאום נפלה לי ההבנה שאנחנו חלק ממשהו גדול, זה שימח אותי ממש שאני חלק מזה״.

אמירה:״זו פעם ראשונה שחוויתי משהו כזה, הכרתי חברות חדשות מבתי ספר אחרים, הייתה פשוט אווירה מעולה שאני לא אשכח״.

את מרגישה שכדורגל נשים בישראל מתקדם/יש לו מקום?

טליה:״האמת שהלכתי למשחק כדורגל נשים פעם אחת, ראיתי את הביצועים היפים שלהן. אחרי אותו משחק אני בטוחה שהכדורגל נשים מתקדם אנחנו הרבה יותר טובות ממה שחושבים״.

אמירה:״ זה עדיין כדורגל חובבני, יש המון בנות מאוד מוכשרות וחבל שאין לזה מספיק מודעות וחשיפה כי בנות לגמרי יכולות לשחק כדורגל בצורה מקצועית״.

יש משחק שאתן זוכרות במיוחד?

טליה:״המשחק ששחקנו מול הבנות בירושלים, הייתי פצועה ואבא שלי הגיע לתמוך. אהבתי את המשחק הזה מבחינת איך ששחקתי, שמתי הרבה גולים והיה כיף. אמנם הפסדנו אבל לפחות כל אחד נתנה מעצמה כמה שהיא יכולה״.

אמירה:״הטורניר שהתקיים ביום האישה בירושלים, הגענו עד לשלב הגמר ואז הפסדנו. למרות ההפסד יצאנו משם בתחושת ניצחון כי ידענו שכל אחת נתנה מאה אחוז מעצמה״.

יצא לך לשמוע ביקורות/תגובות פחות נעימות?

טליה:״אח שלי הגדול תומך בי אבל הוא משחק בליגה וחושב שקבוצת בנות זה לא קבוצה טובה. גם בנים מהכיתה אומרים שזה לא מתאים לשחק כדורגל כי אז את נראת כמו בן. אני מתעלמת אבל בתוך תוכי זה מפריע לי, יש בי נקודה קטנה שחושבת שאולי הייתי צריכה להפסיק, אבל נקודה גדולה שאומרת שאני לא צריכה להקשיב לנקודה הקטנה ואני צריכה להמשיך לשחק ולהנות מזה״.

- מה החלום שלכן? איזה מטרה אתן רוצות להגשים?

טליה: ״אני חולמת שיבוא יום ונשחק גם מול קבוצת בנים וננצח, חוץ מזה אני חולמת להיות שחקנית כדורגל״.

אמירה:״יש לי כמה חלומות, קודם כל שהקבוצה שלי תנצח ותביא גביע. אבל אני חולמת שיבוא יום ואשחק בליגה מקצועית אני רוצה שאהיה גדולה להכשיר עוד בנות לשחק כדורגל כמו פרוייקט בועטות״.