אלוף הג'ודו הישראלי: "כל ספורטאי צריך לעבור דרך מאתגרת כדי לקבל תמיכה כלכלית"
עם אוסף מדליות מהתחרויות הכי נחשבות וביניהם גם מדליה אולימפית, ברוך שמאילוב הוא בין הג'ודוקאים המצטיינים והמובילים בארץ כיום • רגע לפני אליפות העולם בג'ודו תפסנו אותו לשיחה על החלום המקצועי, על ההפסדים שהם חלק מהתהליך וגם: כמה התמיכה מהקהל הישראלי חשובה לו?
אם אתם מגדירים את עצמכם כבקיאים בעולם הספורט הישראלי, אין סיכוי שלא שמעתם על ברוך שמאילוב, אלוף ג'ודו ישראלי. הוא מדורג היום חמישי בעולם וזכה במדליות בתחרויות יוקרתיות כמו מדליית זהב ב'גרנד סלאם תל אביב' ומדליית כסף ב'טורניר המאסטרס'. אבל המדליה הכי חשובה שלו היא כנראה המדליית ארד הקבוצתית שזכה בה ב'אולימפיאדת טוקיו 2020'.
בין אימון לתחרות, שמאילוב גם מרצה בימים אלה על החיים שלו ברחבי הארץ כדי לתת השראה ומוטיבציה לנערים צעירים. רגע לפני שיתחרה ב'אליפות העולם בג'ודו', שוחחנו איתו על ההתחלה שלו בתחום ועל החלום לזכות במדלייה אישית ב'אולימפיאדת פריז 2024'.
עוד בערוץ המגזין של פרוגי:
- סקר מיוחד: כמה מבני הנוער מבלים עם המשפחה בטבע?
- חג בדרכים: כך תעבירו את הזמן בנסיעות ארוכות
- מכתב לשנה החדשה: "משאירה מאחור את הסטנדרטים הגבוהים שלי מעצמי"
- מתי התחלת להתעסק בג'ודו?
"האמת שהתחלתי בגיל מאוד צעיר. גדלתי בחדרה ובגיל 6 הייתי בכל מיני חוגים שאמא שלי ניסתה לשלוח אותי אליהם כמו קראטה, ג'ו ג'יסטו וגם ג'ודו. בסופו של דבר בחרתי בג'ודו כי מצאתי בו את האתגר והרגשתי שהתחברתי יותר לספורט הזה מאשר לספורט אחר".
- בילדות חשבת שתרצה להתעסק בג'ודו באופן מקצועי?
"בתור ילד לא ידעתי שאני רוצה להמשיך בזה גם לקריירה צבאית. אבל כשגדלתי התחלתי להתעניין יותר, ולצפות בתחרויות של ספורטאים בוגרים בטלוויזיה וככה באמת נכנסתי לדרייב הזה. מה שהשאיר אותי בג'ודו היה האתגר והתחרויותיות וזה הלהיב אותי בספורט הזה. יותר מאוחר הפכתי את זה באמת למקצוע".
- בתור ספורטאי מצטיין איך מתמודדים עם הפסדים?
"ג'ודו הוא ספורט לא רק פיזי אלא גם מאוד מנטלי. הפסדים הם חלק מעניין הספורט. ברור כשאתה ילד ואתה מפסיד אתה לא לוקח את זה בטוב ובוכה ומתעצבן, אבל עם הזמן אתה לומד להבין ולהשלים שזה חלק מהג'ודו ושלא תמיד אפשר להצליח. לפעמים אנחנו נכשלים ולפעמים אנחנו מצליחים ובדרך כלל כשמפסידים אנחנו לומדים משהו חדש על עצמנו אז למדתי לקחת את הכישלון הזה ליתרון. מההפסד אפשר ללמוד מה לא עשיתי טוב וזה יגרום לי להשתפר בקרב הבא, אבל הכי חשוב אני תמיד מנסה להביא את המיטב מעצמי".
- שנה שעברה זכית במדלייה ארד אולימפית קבוצתית עם שאר חברי הנבחרת הישראלית, איך הייתה ההרגשה מאחורי הקלעים במהלך כל האולימפיאדה?
"קודם כל שמתי את כל החיים בצד ואני התמקדתי בקדנציה האולימפית שבאותה שנה נמשכה חמש שנים בעקבות הקורונה. לקראת האולימפיאדה הלחץ גבר והתחזק הרצון להגשים חלום ולרגש מדינה ואת הקרובים שלי. אני זוכר כשנכנסתי לכפר האולימפי וקיבלתי שוק כשראיתי עשרת אלפים ספורטאים. כולם היו חדורי מוטיבציה עם אש בעיניים וראיתי הרבה שמות וספורטאים הכי טובים בעולם מסביבי. פתאום הבנתי שהגעתי לתחרות הנחשבת ביותר שיש. האולימפיאדה התחילה בשבילי במקצה שלתחרות האישית, הגעתי לקרב למדליית ארד והפסדתי אבל בסוף הגעתי למקום החמישי באולימפיאדה. שבוע לאחר מכן התחרנו בתחרות הקבוצתית והגענו סופר חדורי מטרה, במיוחד בגלל שבתחרות האישית התאכזבנו וציפינו ליותר ואף אחד מהנבחרת לא זכה במדליה אישית. לי היה מאוד חשוב לנצח בקבוצתית כי הייתי מאוד קרוב להשיג את המדליה האישית ובסוף זה לא קרה אבל רציתי לגמור את הקנדציה האולימפית הזאת בטעם טוב. אז עם כל הנבחרת נלחמנו הכי חזק שיש ובסוף זה זיכה אותנו במדליה האולימפית".
- השבוע הולכת להתקיים אליפות העולם בג'ודו, איך אתה מתכונן לזה?
"האמת שעכשיו חזרתי ממחנה אימונים של חודש בחו"ל, רחוק מאשתי מהמשפחה והחברים. היינו במקומות מאתגרים בלשון המעטה כמו אזרבייג'ן, גיאורגיה ובהולנד. זאת הייתה תקופה קשה ואינטסיבית של אימונים והכנות מיוחדות לאליפות העולם. מבחינתי אני עשיתי את ההכנה שלי כמו שצריך ועכשיו נשאר לי רק להילחם על זה. זכיתי בהרבה מדליות ובין היתר גם מדליה אולימפית אבל מדליה מ'אליפות עולם' ללא ספק היא משהו שאני מכוון להשיג".
- ואתה מרגיש שיש מודעות לג'ודו בקרב הקהל הישראלי?
"אני חושב שהקהל הישראלי אוהב ג'ודו ברמות וזה גם בא לידי ביטוי בכך שתחרויות בינלאומיות מתקיימות כאן כמו 'גרנד סלאם תל אביב', מגיע המון קהל ישראלי. בנוסף אנחנו מארחים 'טורניר מאסטרס' בקרוב בירושלים שזאת תחרות עוד יותר יוקרתית. אני מרגיש הרבה תמיכה מהקהל הישראלי והכי התרגשתי כשזכיתי במדליית זהב השנה בגרנד סלאם בתל אביב מול המשפחה ,החברים והספונסרים. כולם הגיעו לראות את הזכייה מקרוב וזאת הייתה הרגשה מאוד מיוחדת".
- אתה מרגיש שיש תמיכה מהמדינה לספורטאים מצטיינים בארץ?
"זאת שאלה מורכבת כי ללא ספק שהאיגוד נותן את כל האפשרויות כדי להצליח ובאמת יש לנו נבחרת מאוד חזקה גם בגילאי הנוער. אני חושב שבאיגוד נותן לנו הכל כמו אימונים מעולים ומצליח לייצר מודעות גדולה סביב הג'ודו כי אנחנו ספורט מאוד מצליח. אבל ברור שבהתחלה כל ספורטאי צריך לעבור דרך מאתגרת כדי לקבל תמיכה כלכלית, מלגות תשלום ולהגיש ספונסרים. צריך לדעת עמוק שבפנים שאתה הולך על החיים ועל המוות כדי שיהיה לך את הסיכוי להגיע לתמיכה וההכרה".
- היום אתה מרצה ברחבי הארץ, מה אתה יכול לספר לנו על ההרצאה?
"יש לי הרצאה שמיועדת לבני נוער וגם לחברות שקוראים לה 'אלוף בעבודה קשה' ואני משתף שם הרבה מצבים שאנחנו נמצאים מול אתגרים. אני מספר את הסיפור האישי שלי בג'ודו והחיים שמהם אני מגיע. ההרצאה מדברת על זה שכשמשיגים דברים בעבודה קשה זה לאו דווקא אומר עבודה אינטסיבית אלא יעילה ונכונה, עלינו ללמוד יותר על עצמנו ולצאת מאזור הנוחות שלנו בכדי להשתפר. אני גם מדבר על איך להתמודד עם הפסדים וכישלנות כי בסופו דבר אנחנו צריכים לשאוף להגיע לגרסה הכי טובה שלנו".
- יש לך טיפים לצעירים שרוצים להמשיך בקריירה ספורטיבית?
"צריך לדעת לקחת את הקשיים שלנו ולהפך אותם לחוזקות. אני למשל בא ממשפחה לא מבוססת יותר מדי שעלו מקווקז וההורים שלי התגרשו כך שהיו תקופות קשות מאז שאני ילד. בהתחלה לא התייחסתי לזה יותר מדי אבל ברגע שלמדתי להסתכל על זה ולהכיל את זה ולהבין שהדברים שחסרים לנו אלה המקומות שאנחנו צורכים מהם הכי הרבה, משם התפתחתי למקומות הכי גבוהים שיש. בסופו של דבר הבחירה שלנו קובעת אם אנחנו רוצים לקחת את זה למקום טוב או לא".
- ולסיום, מה המטרה הבאה שלך?
"המטרה הקרובה שלי היא קודם כל להשיג מדלייה באליפות העולם ואחר כך היא להשיג מדליה ב'טורניר המאסטרס' מול הקהל הישראלי. ברור שאני רוצה להשיג כמה שיותר נקודות לסבב האולימפי כדי להיות בשלישייה הראשונה בדירוג בפריז אבל מבחינתי הכי חשוב זה לזכות במדליה בתחרות האישית ובקבצותית".