ביומיים האחרונים השמחה בארץ הייתה בשיאה. ברצלונה הגיעה לארץ ישראל, ומהומה רבה שררה סביב החבורה הקאטלונית. כתב פרוגי מנסה להבין על מה המהומה ומדוע הביקור של אחד המועדונים הגדולים בעולם יצא מכלל פרופורציה.

השלישי והרביעי באוגוסט, ברצלונה מגיעה לישראל. זו היתה הכותרת לפני כמה שבועות בתקשורת הישראלית. לאחר שבשבת התארחה ברצלונה ברשות הפלסטינית, הגיעה הקבוצה לכפר המכביה ולאיצטדיון בלומפילד בתל אביב, לאחר ביקור בירושלים ובכותל המערבי ביום ראשון.

שמחה גדולה ויציעים מלאים קיבלו את פניהם של השחקנים בבלומפילד לכבוד אימון פתוח לקהל. ביקור ברצלונה תויג כביקור למען השלום, נשיא המדינה שמעון פרס ביקש שיעזרו למען השגת השלום, שם המסע "Peace Tour" (מסע השלום) נשמע מבטיח למדי.  

הביקור היה אמור לכלול משחק בין ברצלונה לבין נבחרת משותפת של שחקנים מישראל ומהרשות הפלסטינית, אך לאחר שאנשי הרשות הערימו קשיים ולא הסכימו להשתתף, המשחק בוטל ובמקומו התקיימו שני מפגשי אימונים, אחד בחברון ואחד בתל אביב. גול! 1-0 לרעת השלום.

שמעון פרס אמנם השתמש בביטוי "טיקי טקה" באופן סמלי בלבד, כאשר ביקש שברצלונה תלמד את הצדדים להבקיע שער - את שער השלום, אך קשה היה שלא לגחך כשאמר זאת. לא שככל הנראה אין לו מושג על מה מדובר, וששימוש בשפת הכדורגל אינה הצד החזק שלו, אלא השאלה – מה קבוצת כדורגל כבר יכולה לעשות למען פתרון סכסוך כל כך קשה? מה הגעת הקבוצה לישראל תורמת למען השלום? גול! 2-0 לרעת השלום.

גול לרעת השלום?
צילום: טוויטר.

כארבעה עשר אלף אנשים הגיעו לבלומפילד כדי לצפות באימון ברצלונה, ועוד עשרות אלפים צופים באירוע בטלוויזיה. הופק מופע גדול בהשתתפות דוד ד'אור ואחרים, ואפילו נשיא המדינה הגיע. אך מאיפה התקציב לכל זה? האם באמת האירוע היה לטובת השלום האזורי, הכסף המבוזבז היה נתרם למוסדות ולקרנות האחראים על רווחת שני הצדדים ובכך היו פועלים למען השלום. הרשות הפלסטינית וישראל בזבזו הרבה כסף כדי לגרום לאירועים (הנפרדים) לקרות. ובנוגע לטענות שברצלונה עצמה שילמה עבור ביקורה בארץ הקודש? אם היו תורמים רבע בלבד מהסכום שהוציאו, התרומה האמיתית היתה גדולה יותר ומורגשת יותר. גול! 3-0 לרעת השלום.

אין ספק, האירוע יצא מכלל פרופורציה. אם היה לפחות מתקיים משחק נגד נבחרת משותפת, היה אפשר לטעון לנצחון השלום. לשניים משלושת הסעיפים היו יכולות להיות תוצאות הפוכות: שיתוף פעולה בין ישראל לרשות הפלסטינית, 1-0 לשלום. צפייה משותפת ואוהדים משותפים במשחק שבו שני הצדדים משתפים פעולה כלכלית ומעשית, 2-0 לשלום. בנוגע לסעיף מספר שתיים, עדיין תהיה אותה תשובה כנראה. מה קבוצה יכולה לעשות למען השלום? לא הרבה. ידידות בת יום-יומיים וזהו. אחר כך חזרה לשגרה.

הזדמנות נחמדה לקהל הישראלי לפגוש את גיבוריו מברצלונה, אך המסגרת שבה הם הגיעו לא התאימה ולא היתה שווה את המאמץ ואת ההשקעה. אני בהחלט מאוכזב מביקור ברצלונה בארץ, כי הביקור היה כמו כל ביקור של קבוצה גדולה בארץ, אך הפעם הכניסו את הפוליטיקה לספורט, ללא שום הצדקה.