התלמידות שהתמודדו עם אמירות גזעניות בדרך שונה לגמרי
בבתי ספר באמריקה, שברוב המוחלט של הפעמים כולל תלמידים ממוצאים שונים בקרב תלמידיו, בני נוער אסייאתיים נתקלים לא פעם באמירות הנתפסות כהומוריסטיות, אך למעשה טומנות בתוכן סטיגמות גזעניות. ארבע צעירות ויאטנמיות מצאו את הדרך המושלמת להתמודד עם התופעה
כשמדובר בסטיגמות, אמריקאים ממוצא אסייאתי כבר התרגלו לשמוע את כל השאלות האפשריות בנושא המראה שלהם. ״איך זה שכולכם דומים אחד לשני כל כך?״, ״מהי באמת ארץ המוצא שלך?״, והשכיחה ביותר: ״האם אתם קרובי משפחה?״. אך במקום להיעלב מהאמירות האטומות אך התמימות, יש כאלה שלוקחים את העניין בקלות, ומחזירים לשואלים תשובה הגונה ומצחיקה כאחד.
עוד מחדשות הצעירים והנוער בערוץ המגזין של פרוגי:
- מדאיג: מזמינים אלכוהול באינטרנט ומבקשים מאח שייקח
- תלמידים, שימו לב: 7 חוקים שאולי לא ידעתם וחשוב שתדעו
- שגרירים מסוג אחר: "חושבים לפני שמעלים סטטוסים לכל החיים"
ארבע תלמידות ממוצא ויאטנמי שכנראה התמודדו עם התופעה יותר מדי פעמים, ולכן הן ארגנו תגובה שנונה, מצחיקה ומתואמת בספר המחזור שלהן. הצעירות האמריקניות, כולן חולקות את שם המשפחה המשותף ״נגווין״, הוסיפו טקסט מתחת לתמונות שלהן, מקום המוקדש בדרך כלל לציטוט או למשפט מעורר השראה, ויצרו את המשפט ״אנחנו לא קרובות משפחה״.
כל מי שהתעסק באיסוף הפרטים ועבודת הניירת של ספר המחזור במהלך שנת הלימודים האחרונה של התיכון מוכרח להעריץ את הלוגיסטיקה הכרוכה בכך. התלמידים היו צריכים לוודא שכולם נמצאים בשורה אחת וברצף הגיוני, לקבל אישור מאלה המפקחים באופן מושכל על עבודת העריכה, ולהימנע מהרמות גבה של המורים ואנשי הסגל המקצועי של בית הספר. זוהי ללא ספק דרך מתוחכמת ביותר להתמודד עם האמירות, שמצליחה לשמור על ההומור מבלי להיפגע.
|
|