בכל פעם שאנו שומעים בחדשות על איראן הקונוטציה הראשונה שעולה לנו בראש היא פצצת הגרעין והסנקציות, אך מאחורי הכותרות הללו עומדים מיליוני אזרחים שקולם לא נשמע. ראיון מיוחד שערכנו עם צעירה איראנית חושף את מצבם של האזרחים שחיים ברפובליקה האסלאמית-השיעית.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• לא כבשה שחורה: "עוטפת את עצמי באהבה כי מגיע לי"
• למען חולי הסרטן: עשרות אנשים לקחו חלק באירוע ההתרמה
• מדריך: איך לקרוע את אילת ועוד לחזור עם כסף בכיס?

"החיים פה בלתי אפשריים" 

י' (שביקשה להישאר בעילום שם) מתגוררת בטהרן ומתארת בפנינו את השגרה היומית הקשה בארצה: "החיים שלנו קשים ואנשים חווים הרבה בעיות. המחירים עולים בכל יום בעוד שההכנסה לא משתנה. הממשלה לא עושה דבר כדי לעזור לקבוצות החלשות בחברה, אלא מבודדת אותנו וקוראת לכולם אויבים". היא אף ממשיכה ואומרת כי היא נותרה חסרת תקווה באשר לשיפור המצב הכלכלי באיראן: "אני לא חושבת שהמצב הכלכלי של איראן הולך להשתנות, אלא אם היא תשנה את הדרך שלה ותנסה לפעול בצורה שונה".

י' מתייחסת גם למצב בטהרן בפן הסביבתי ומציגה לנו תמונה חשוכה, שלפיה התושבים סובלים מבחינה תברואתית, בזמן שהרשויות שותקות ולא עושות דבר בנידון: "עיריית טהרן דורשת מהתושבים לנסוע בתחבורה ציבורית במקום להשתמש בכלי הרכב האישיים שלהם. כאדם שעובד קשה בשביל להרוויח כסף ביושר ולא בגניבה, אני יכולה להעיד שהחיים פה בלתי אפשריים, אתה לא מצליח להרוויח מספיק כסף שיאפשר לנהל אורח חיים מינימלי". לדבריה, זו גם הסיבה לשחיתות בשלטון: "בגלל שהכול כל כך יקר, הרבה אנשים לוקחים שוחד וגונבים רכוש ממשלתי בשביל טובתם האישית".

יחד עם זאת, היא טוענת כי התמונה שרואים בעולם זו אינה תמונה שמשקפת את המציאות באיראן: "ראיתי תכניות על איראן ושמעתי מה אומרים עלינו. רוב הדברים שאומרים עלינו הם שקרים, נדמה שהם לא יודעים כלום עלינו. יש לי הרבה חברים זרים שמגיעים לאיראן וכשהם ביקרו כאן הם היו כל כך המומים, כי מה שהם ראו היה שונה לחלוטין ממה שהם שמעו על איראן. אומרים שאיראן אינה בטוחה ושהאנשים פה אינם מודרניים, אומרים שלנשים אין זכויות כאן,  שאיראן היא כמו אפגניסטן, עיראק או סעודיה, אבל זה לא נכון!", היא אומרת בנימה עצבנית.

הנשים באיראן נהנות מזכויות?

"הרבה חברים שלי ממדינות אחרות היו בהלם כשהם גילו שנשים יכולות ללכת לבית הספר באיראן. הם חשבו שלנשים אין זכות ללמוד, לעבוד או אפילו לנהוג. איראן היא רפובליקה אסלאמית והיא מאלצת אותנו (את הנשים - ב.ס) ללבוש חיג'אב. נשים צריכות לעטות אותו, אבל אנחנו לא צריכות להתכסות כמו הנשים בסעודיה או כמו נשים מוסלמיות אחרות, אך לבישת חיג'אב היא חוק באיראן וברגע שעושים משהו נגד החוק המשטרה יכולה לעצור אותך ולשלוח אותך למאסר, מכיוון שכל עבירה כזאת כרוכה בעונשים".

איך נראות שעות הפנאי של הצעירים?

"אנחנו הולכים לחדר הכושר ולבריכת השחייה, ומבלים יחד בקניות או בארוחה משותפת. תלמידים רבים מקדישים את זמנם הפנוי לשיעורים שונים, כמו: מוזיקה, ספורט ואמנות, ואני בדרך כלל מקדישה את הזמן שיש לי לאחר שעות הלימודים ללמידת שפות ולציור".

 הבנים והבנות לומדים יחד בבית הספר?

"בבתי הספר שלנו יש הפרדה בין הבנים והבנות, החל מבית הספר היסודי ועד התיכון, אבל באוניברסיטה אין הפרדה כמו בכל אוניברסיטה אחרת בעולם".

עד כמה רווחת תופעת העישון והשתייה בקרב בני הנוער?

"אנשים מעשנים כאן בדרך כלל ואין בעיה, אבל אסור כאן לקנות או למכור אלכוהול. אם המשטרה תופסת אנשים שעוברים על כך, היא עוצרת אותם ומחליטה איך לנהוג, בהתאם לחוק ולפשע שבוצע".