שנה של שליחות באמריקה: "אנחנו הפנים של ישראל"
הם נפרדו מהמשפחה ומהחברים, והותירו את הבית מאחוריהם לטובת שנה שלמה של עשייה והתנדבות במסגרת הסוכנות היהודית בארצות הברית. הם מגיעים לבתי ספר של הקהילה היהודית, לא שוכחים להתפלל בבתי הכנסת ויותר מכל זוכרים את מי הם מייצגים
כמעט ששה מיליון יהודים חיים כיום בארצות הברית, מעצמה שהייתה עדה לתהפוכות רבות. החל מאנטישמיות שגאתה, דרך מתיחות עם צפון קוראה ועד ההכרה בירושלים כבירת ישראל. אולם, אם תפגשו מקרוב את השינשינים, שבחרו להעביר את השנה הקרובה שלהם בשליחות במסגרת הסוכנות היהודית, תגלו שעם מספיק מוטיבציה ורצון לתרום - ניתן להשפיע בכל מצב ובגדול.
עוד בערוץ המגזין של פרוגי:
- גיבור אמיתי: הנער שהציל את חייו של המורה שלו
- מבקשת עזרה: רונאל בת ה/15 זקוקה לטיפול רפואי בחו"ל
- רק בגלל המקרנה: נער בן 14 נעצר בסעודיה
"התפקיד שלנו הוא להוות גשר בין הקהילה היהודית בטוסון לישראל ולאזור השותפות, ולחבר פנים חברותיות ואמיתיות לישראל; על מנת שהנוער היהודי בטוסון יגדל עם דעה משלו על ישראל, שתהיה מבוססת על ידע ממקור ראשון וחיבור אמיתי ולא על רשתות חברתיות וערוצי מדיה שונים", מסביר תמיר שקורי הנמצא בשליחות בטוסון, אריזונה. לצדו של שקורי המתנדב בעשר מסגרות שונות בקהילה היהודית, מתנדבת גם לידר אפרתי בסיאטל, וושינגטון. לדבריה, שנת השירות יוצרת תחושה מיוחדת ביותר - "להיות שינשינית זה לראות ברחוב מישהו מהקהילה, שאני אפילו לא מכירה ולהתחיל לנהל איתו שיחה על הבית ועל ישראל. זה קורה כל הזמן. אנשים באמת נפתחים ומרגישים שיש מישהו מישראל שמבין אותם ורוצה להקשיב".
מה הניע אתכם לצאת לשנת שירות במסגרת הסוכנות היהודית?
אפרתי: "חיפשתי שנה משמעותית, שאוכל לעשות בין הצבא לתיכון, שתהיה שונה ומיוחדת ושאני באמת אצליח להתחבר אליה. נושא הקשר בין יהודי התפוצות לישראל הוא עדכני ואף פעם לא מפסיק להיות חשוב. הרגשתי שאם יש דרך שאוכל לחוות את הקשר וללמוד וללמד עליו, זו הזדמנות שאשמח לקחת".
שקורי: "המניעים המרכזיים שלי לצאת לשנת השירות בסוכנות היו סקרנות, כי זו בסופו של דבר שנת שירות לא קונבנציונלית ואינטנסיבית ורצון אמיתי לפעול ולהשאיר חותם. בכל יום שאני נכנס לכיתה או מגיע לפעולה אני מרגיש שאני יוצר או מעמיק חיבור של תלמידים, מורים והורים לישראל וליהדות. הקהילה בתפוצות פועלת ללא הפסקה להפוך את היהדות והחיבור לישראל נגישים, מעניינים ומגניבים".
מרגישים שאתם מייצגים את ישראל?
אפרתי: "ישראל הולכת איתי בכל דבר שאני עושה ולאו דווקא בתוך הקהילה היהודית. אפילו בשיחה עם נהג, שתוהה מה כל כך קסום ומושך בישראל ומה אני הכי אוהבת בה. זה חלק מהייצוג שלי כלידר, שאולי לא ניתן לראות ויזואלית אבל הוא בהחלט קיים".
שקורי: חלק מפעילות השינשינים היא ייצוג המדינה. למרות שבשגרה לפעמים קל יותר להתרכז בקשרים האישיים והחוויה האישית שלי ולא להסתכל על התמונה הכוללת. אני מרגיש שאנחנו הפנים של ישראל בעיני אנשים רבים בקהילה ולכן עלינו לייצג את המדינה בכבוד ובגאווה".
יש מסר שחשוב לכם להעביר לבני הנוער בישראל?
שקורי: "החיילים והשינשינים בארץ ובחו"ל מסמלים בעיני את הנוער הישראלי במיטבו ברצון האמיתי לתרום ולפעול ואני שמח להיות חלק מזה. הדרכה בתנועות נוער, שנת שירות וגיוס לצבא נראים טריוויאליים לנוער הישראלי, אבל בארצות הברית הבנתי שזה ממש לא מובן מאליו וייחודי".
אפרתי: "אני חושבת שחשוב שכל נערה ונער מישראל ישתלבו בכל תחומי החיים, ויתרמו מהידע והיכולות שלהם. לכל אחת ואחד מאיתנו יש משהו המייחד אותו, שאנו יכולים להעניק לאחר ולהפוך את הסביבה שלנו למהנה ולמכילה יותר. אנו נדרשים לתת ולתרום, אבל בטוח שגם נקבל. בהצלחה לכולם, חשבו טוב ובסוף גם יהיה טוב".
|