עד לפני שנים בודדות, כשבני נוער היו חושבים על מהפכות ומרידות, הדבר הראשון שהיה עולה בראשם הוא החומר משיעורי ההיסטוריה. המהפכה הצרפתית והאמריקאית, מרד גטו ורשה, המהפכה התעשייתית ואף מרידות עתיקות למדי כמו מרד בר כוכבא ומרד החשמונאים. 

בינואר 2011 משהו השתנה. ההפיכה הראשונה במצרים, במהלכה שכנתנו במערב נהפכה לדמוקרטיה, היא גם ציון דרך משמעותי בשימוש ברשתות החברתיות כדפוס פעולה, ובמעורבות של בני הנוער. ניצנים של שני ההיבטים הקשורים זה לזה, נראו כבר בהפיכה בטוניסיה, אם כי לא בעוצמה רבה כל כך.

חזרה למצרים. באותה מחאה שהתקיימה לפני קצת יותר משנתיים, ראינו את הנוער לראשונה מעורב בצורה משמעותית יותר. היה ניתן לראות שמשהו בתפיסה ובמעורבות הפוליטית של בני הנוער השתנתה. הנוער נהפך להיות אחד הגורמים הבולטים במהפיכה, ועשה זאת בעזרת התחום בו הוא מצטיין במיוחד - הטכנולוגיה החדשנית.

קבוצות פייסבוק נפתחו, חשבונות טוויטר הוקמו, האשטגים בוצעו, והרשת סערה וגעשה. פתאום הנוער נהפך לאחד הגורמים המעורבים ביותר באחת ההפיכות הגדולות בשנים האחרונות, כששלטונו היציב של מובארק נפל לאחר 20 שנים. הרשתות החברתיות נהפכו למקום של דיון, ופרשנות. המעורבות של הנוער לא נעצרה, וגם במרד האחרון, שהסתיים לפני ימים בודדים בניצחון העם, היווה הנוער כלי משמעותי במערכה.

כיום בכדי לייצר תסיסה אזרחית, שתוביל למרד במטרה לעשות הפיכה, אין ספק שיש צורך בפעילות ברשתות החברתיות. אם בעבר, דפוסי הפעילות של המחאה, התבטאו בתחומים אחרים, שהיום אחד החלקים המרכזיים הוא השימוש ברשת. המצטיינים בתחום זה הם בני הנוער, שמנצלים את ההתקדמות הטכנולוגית כדי להיות מעורבים יותר במהפיכות ומחאות. כזכור, בקיץ 2011 קיבלנו כאן בישראל, מעורבות של בני נוער במחאה החברתית.

אין ספק שהמעורבות יוצאת הדופן של בני הנוער המצריים בשתי ההפיכות האחרונות, הופכות את המחאות למיוחדות ומשמעותיות במיוחד. מחאות בהן זכינו לראות את הנוער מעורב, רוצה ועושה, מחאות מהן ללא ספק יצאו המנהיגים הבאים של העולם המצרי. מחאות בהן המבוגרים יכולים לראות שנוער יודע מהפכות מהן, ולא רק משיעורי ההיסטוריה.