אחד לשישה בני נוער היה קורבן לבריונות ברשת ואחד מכל שני ילדים שיקראו את הכתבה הזו, היה קורבן לבריונות או מכיר מישהו שהיה קורבן.

עוד במדור היחסים והאהבה של פרוגי:

• מהו המקום לדייט המושלם ביום האהבה?
• קבלו: פדיחות שקורות בדייט ראשון
• אהבה פראית: מה דעתכם על דייט בספארי?

תופעת הבריונות נעשית מיום ליום נפוצה, מוכרת ומדוברת יותר, כבר הספיקה לקחה מספר רב של קורבנות בריונות שהחליטו לשים סוף להכל, לחייהם.

ילדים ובני נוער מותקפים על ידי בני גילם ממסגרות בהם נמצאים בתדירות גבוהה בכל דקה שעוברת. אור (שם בדוי) בת 14.5 מאזור המרכז הסכימה להתראיין ולספר לי את הסיפור שלה, את דרך ההתמודדות שלה את מה שעברה ועוד עוברת.

אז איך הכל התחיל?
"לפני חצי שנה בערך, לחברה הכי טובה שלי לשעבר היה חבר. יום אחד הוא התקשר ואמר לי לבוא דחוף שהוא צריך לדבר איתי עליה אז הלכתי."

הלכת, ומה היה?
"כשהגעתי ראיתי שהוא בא עם עוד מישהו בהרבה יותר גדול ממני גם בגיל וגם בגודל אז הם אמרו לי בואי לפה, כאילו לשיחים אמרתי לו דברו פה וזה, שהוא הביא משך אותי לשם בכוח וסתם לי את הפה שהיינו שם הוא הוריד אותי בכוח ללמטה, זה היה הרגע הכי מגעיל שהיה לי בחיים והכי משפיל הרגשתי כל כך רע עם עצמי."

מה קרה כשהגעתם לשיחים?
"הוא הוריד אותי בכוח לכיוון איבר המין שלו וצעק 'תמצצי לי תמצצי לי' ועשיתי את זה.. לא הייתה לי ברירה אחרת"
לא אמרת לו לא? "ברור שאמרתי וגם ניסיתי לקום, התנגדתי וזה לא עזר."

מה קרה אחרי הרגע הזה? איך זה הגיע לכולם?
"כמה ימים לפני היום הולדת שלי חברה שלי שלחה לי הודעה וסיפרה לי על זה ובאותו רגע בכיתי ולא הפסקתי.. וביום הראשון ללימודים ידעתי שכולם יודעים את זה. יום אחד הוא התחיל לדבר עליי בביקורות וזה ואז העלו את הסרטון, לא הוא, מישהו אחר ושראיתי את זה רציתי למות."

אז את אומרת לי בעצם שצילמו אותך מבצעת את המעשה?
"כן. אני לא ידעתי על זה."

כשעשית את זה, שביצעת את המעשים בסרטון שצולם, מתוך מה עשית את זה?
"פחד שיפגעו בי, זה ברור."

איך החברה הכי טובה שלך, שזה היה החבר שלה אם הבנתי נכון, הגיבה?
"קודם כל היא כבר לא חברה שלי. דבר שני היא אפילו לא שאלה, ישר שפטה ושלחה את זה למי שהיא יכלה."
ואו. למה את חושבת שהיא עשתה את זה? "כי היא התעצבנה עליי נראה לי, לא יודעת."

איך הרגשת אחרי זה? איך החברים שלך, הסביבה שמכירה אותך התייחסה אלייך?
"הם נתנו לי הרגשה שאני אשמה בזה הם נתנו לי להרגיש חרא עם עצמי. עשו פרצופים, זרקו מילים.. 'זונה, שרמוטה, נותנת, מוצצת, שרלילה, אם הייתי אבא שלך הייתי רוצח אותך, אני מתבייש להיות ידיד שלך' ניסו לעשות עליי חרם ולא הצליחו, כולם רבו איתי."

איך פעלת כשזה התגלה? פנית למישהו? לגורם מבוגר לעזרה?
"לא."
למה לא פנית לאף אחד לעזרה?
"פחדתי מהתגובה של ההורים שלי".
איך התמודדת עם זה?
"היו לי את החברות שלא נטשו אותי"

בעקבות הסבל מהבריונות, הגעת למצב של פגיעה עצמית בגוף שלך?
"כן, הייתי חותכת המון וניסיתי לשים קץ לחיי מספר פעמים".

המון אומץ צריך. איך נחלצת מהניסיונות שלך להפסיק לחיות?
"פעם אחת זה פשוט לא קרה. פעם שניה הבנתי שזה לא שווה את זה והקאתי את זה. ובפעם השלישית, דיברתי עם אלדור (מריע) ופשוט הלכתי להקיא את זה."

אז אני מבינה שאת חלק מ"פרוייקט חתכים/חיוכים"?
"כן, הפרוייקט הזה הציל לי את החיים מכל הבחינות, אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיהם".

הפסקת לעבור בריונות או שאת עוברת גם עכשיו?
"עדיין, אבל פחות."

מה דרך הטיפול שלך בעצמך כיום? איך את מתמודדת עם זה?
"בואי נגיד שאחרי המקרה הזה אני השתנתי לטובה. אני מראה שלא אכפת לי מה אומרים. שמעי היה לי היום טיול וילד מהכיתה שלי אמר לי ולחברות שלי; "אתן לא יודעת כמה בנות לא בתולות יש בשכבה" ואז הוא אמר, "נכון אור?" שאלתי אותו מה הוא רומז פה הוא אמר שכלום אמרתי לו "שמע אחי אתה לא מעניין אותי, המילים שלך לא מעניינות אותי, אתה מוזמן לעוף מפה" אם זה היה קורה בתחילת המקרה, הייתי פשוט יושבת ובוכה שם."

מה היית רוצה לומר לנערות שחוות או יחוו את מה שאת עברת ועוד עוברת?
"קודם כל בחיים לא ללכת לבד עם ילד שאת בקושי מכירה. ואם עברת את זה תישארי חזקה אל תוותרי בחיים כי זה מה שחשוב."

אם השם שלך היה מפורסם בכתבה והיו יודעים שזו את מדברת, מה היית רוצה לומר לנערים שעשו לך את זה?
"שפשוט יתביישו בעצמם, זהו."

אחרי הראיון עם אור לקחתי לעצמי זמן לעכל. אני שומעת לא מעט סיפורים בתקשורת, גם לפעמים על ילדים שאולי אני מכירה, אבל אף פעם לא הבנתי את העוצמה של המקרים האלה. נושא הבריונות מדובר, לא מעט קבוצות מנסות להאיר ולהעיר את הציבור למציאות הקשה הזו, ילדים חווים את זה יום יום בבית ספר, בשכונה, בחוג, במועדון, בפייסבוק או בשאר הרשתות החברתיות. התקדמות הטכנולוגיה לא תורמת פה הרבה, ככל שיש יכולת זמינה יותר לתיעוד, קריאה ופרסום וכל דבר נהיה פרוץ ונגיש - כך גם הבריונות גדלה יותר.

אני מאמינה שאם כל אחד ייקח על עצמו לשנות בעצמו משהו, להתנהג בכבוד לאחר, לוותר על מילים שלאו דווקא היית אומר במחשבה שנייה – זו המטרה, לחשוב פעמיים. לא ללכת אחרי החברה אם כל החברה מחליטה שעושים חרם, אם אחד מחבריכם מניע בריונות או תורם לכך תבקשו ממנו להפסיק אותה ואל תפחדו לנתק איתם קשר, והכי חשוב, אם אתם עדים לבריונות אל תפחדו לדווח למבוגר, זו הצלת חיים. תנסו להיכנס לנעליו של הקורבן לבריונות ולא לצד הבריון, מה אם זה היה אחותך או הבת שלך בעתיד, שחווה מקרה דומה לסיפור של אור?

"מה ששנוא עליך – אל תעשה לחברך"? כן, זה השיעור להיום.