"עת לחפור": עד כמה נמאס לנו מזוגות דביקים?
פינה חדשה באתר - "עת לחפור". עורכת הערוץ חופרת לכם על דברים שקרו השבוע, דברים מעצבנים, משמחים, עצובים ועוד. ויש עוד. השבוע בעת לחפור "לא כל רגע בחיים שלנו הוא סצינה קולנועית". עד כמה נמאס לנו מזוגות דביקים?
מכירים את החברים האלה שמזמינים אתכם ליציאה, כשאתם מסרבים כי אתם לא רוצים להוות צלע שלישית הם מבטיחים שיהיה כיף, אבל העניינים נגמרים בזה שאתה יושב בפלאפון והם עסוקים בלהתנשק בלי הפסקה? מכירים את הזוגות האלה שכשהם נמצאים בסרט והשחקנים בסרט מתנשקים – גם הם חייבים? אם לא, כנראה שאתם חיים בעולם וסביבה אחרת והייתי שמחה מאוד לדעת איפה זה נמצא.
עוד במדור היחסים בפרוגי:
אם לרגע חשבתם שההתנגדות שלי להצהרות אהבה פומביות נובעת ממרמור – לא הפעם. יש לי חבר ואם להיות כנה, גם הוא קצת קיצ'י, אבל זה בטיפול. נכון, זה לא ממקומי לבוא ולשפוט זוגות אחרים על מה שהם עושים, אבל לא כל רגע בחיים שלנו הוא סצינה קולנועית שדורשת שתרכין אותה לאחור ותנשק אותה בלהט. חלאס. הבנו שאתם אוהבים אחד את השני, שנעים לכם, שאתם לא יכולים להשאיר את הידיים שלכם לעצמכם, אבל לפחות תנסו. לא כולם מעוניינים לצפות במה שיש לכם להציע, ואתם עלולים להמאס על החברים שלכם.
לפעמים זוגות מהסוג הזה מנסים לשלוט בעצמכם ומזמינים חבר משותף שיבלה איתם, בהבטחה שהם לא יתרכזו רק אחד בשני, ובסופו של דבר זה מתגלה כשקר והבן אדם שהגיע איתכם מרגיש צלע שלישית - ולא ירצה לצאת איתכם שוב. חוץ מזה, אתם תגרמו לו למבוכה רבה והוא רק יחכה לרגע בו תתפצלו ותלכו הביתה. בנוסף, כשאתם דביקים מדי, גם אם אתם לא נמצאים ביחד אצל חברים כלשהם, כל השיחה שלכם תהיה על סיפורים של שניכם, דבר שיכול לגרום להשלכות - אם אתם לא מעוניינים שמעגל החברים שלכם יצטמצם לאדם אחד, בן\בת הזוג שלכם, תתחילו להתנהג ככה.
קיצ'יות זה הדבר הכי מגעיל בעולם?
כשהעורכת שלי אמרה לי להוסיף שלמרות הסלידה העצומה שלי מקיצ'יות אני גם די אוהבת אותה – התפשרתי בשבילה, אבל בתכלס, זה נכון במידה כלשהי. אם הקיצ'יות מגיעה במינון הנכון – אפשר לסבול את זה וזה אפילו נחמד. אבל ברגע שחברה שלכם משנה את שם המשפחה שלה לשם משפחה שלך אחרי חודשיים של זוגיות וברגע שאתם הופכים לעסקת חבילה אחת וכשמזמינים אחד מכם למסיבה כלשהי גם השני חייב להגיע, אפילו בלי להודיע, הגיע הזמן להאט את הקצב.
לפעמים לחברים יש רצון להנות רק איתכם כי אתם עסוקים כל הזמן רק בבת הזוג, ואם תגיעו איתה בלי להודיע מראש – הם יתאכזבו מכם. אם אתם רק אחד עם השני, גם כשאתם עם אנשים אחרים, אתם הופכים "להיות אחד" וחושבים שזה רומנטי וחיובי, אבל בעצם אתם פשוט נבלעים. אם יכלתם לבלות פעם עם חברים שלכם, בלי החברים, מה עוצר אתכם עכשיו?
|