להיות נאהבים או לאהוב? הבחירה הקשה ביותר
ללכת בדרך הבטוחה, להיות נאהבים ואהובים, או דווקא לבחור בדרך הקשה והמסתורית, להסתכן ולאהוב בעצמנו? כתבתנו בטור אישי ואינטימי במיוחד
מה זאת באמת אהבה? במהלך חיינו אנו זוכים לפגוש אנשים רבים, שונים ומגוונים. השימוש במילה "זוכים" אולי עלול להיות מוטעה – חלק מהאנשים שאנו מכירים משאירים איתנו רק זכרונות כואבים וצורבים, יחד עם תחושות טראגיות ושליליות. למרות זאת, כל אדם שנפגוש בחיינו ויהווה חלק כלשהו במהלך סדר היום שלנו, בין אם לתקופה קצרה או ארוכה, ישנה את התודעה שלנו ואותנו, גם אם לא נרגיש בכך. הדבר נכון ונוגע לענייני ידידות, חברות או אפילו שיתופיות בעבודה, אך כמובן גם לעניין הזוגיות והאהבה – עניין שאצל חלקנו נחשב כדבר העיקרי ביותר בחיינו.
בחיי הקצרים שחוויתי עד כה, התניסיתי לא מעט בענייני "הוא והיא". פלרטוטים, שיחות טלפון פתאומיות בארבע לפנות בוקר, הודעות מביכות שנשלחות בלילה ואנו מתחרטים עליהן בבוקר ומה לא. גם לפני שהתבגרתי ונכנסתי לעולם הזה בעצמי – תמיד אידיאל הזוגיות היה שם. צפיתי בסרטים וסדרות, קראתי ספרים ואף פעם לא מנעתי מעצמי לחלום איך ייראה הנסיך על הסוס הלבן. כמובן שהפנטזיות ההתחלטיות שלי השתנו לא מעט פעמים, הרי בכל זאת, אני כבר לא ילדה שחוגגת בת מצווה ומקווה שהילד שהיא מחבבת יבחר אותה לסבב קצר של נשיקה סטירה, אך עוד לא הצלחתי לגבש דעה מוחלטת לגבי מה אני רוצה מחיי האהבה שלי.
שתי דרכים, יעד שונה לחלוטין
כאשר עמדתי בצומת הלב נגלו לפניי שתי אפשרויות, שני כבישים שונים שהובילו ליעד שונה לחלוטין. הבחירה בין האדם הנוח לאדם המסתורי, בין האדם שאוהב לבן אדם האהוב, תמיד תהיה הבחירה הקשה ביותר. מצד אחד, היה הבחור הנצחי, חלומה של כל בחורה: הרגשתי נוח בחברתו, לעולם לא הרגשתי כאילו אני צריכה לשנות ולהתאים את עצמי כלפיו, הוא תמיד היה שם, תמך בי, שלח הודעות ולא עזב אף לא לרגע. הוא דאג לי יותר מכל אדם אחר וזכר להזכיר לי ללא הרף כמה אני חשובה בחייו. מצד אחד, זאת הייתה תחושה חמימה ורגועה, הרגשתי כאילו אני בבית, אך לאחר זמן מה התחושה התחלפה בתחושת מיצוי עצומה. אתה מתחיל להרגיש שהאדם השני הוא מובן מאליו, אתה כבר צופה מראש את הודעת ה"בוקר טוב" שתקבל ממנו ויודע שגם לא תעצום את עינייך בלי "לילה טוב" קטן, אתה יודע שאם לא תיפגש איתו היום תוכל להפגש איתו גם בעוד מספר ימים וזה בסדר, אז אתה דוחה את הפגישה איתו ומעדיף לבלות עם חברים שלך.
מצד שני, הבחור המסתורי. בסרטים כולם היו מתארים אותו בתור "הבחור הרע", מדמיינים אותו מקועקע, מעשן ומלא בפירסינגים, אך הוא יכול להיות גם הבן של השכן. לא, אנחנו לא מתכוונים לאותו הבחור הרע שמתעלל בבחורה שמדברת איתו – שמסנן אותה, משחק ברגשותיה ומתעתע בה, אלא פשוט על בחור שאוהב ונאהב בצורה שונה, בצורה קרה ומרוחקת יותר. אותו הבחור שמשגע אותנו וגורם לנו לזכור את מה שכבר מזמן שכחנו, מה זה להתרגש מהודעה קטנה. פתאום הודעת "בוקר טוב" כן חשובה לנו ולא נראית לנו כמובנת מאליה, פתאום אנחנו דוחים את כל שאר התוכניות רק בשביל לראות אותו ולבלות זמן במחציתו. נפגשים, הכל מצוין והאווירה מדהימה, שניכם נמשכים זה לזה, אך מהרגע שאתם חוזרים הביתה ועד הרגע שתקבלו שוב הודעה עלולים לעבור מספר ימים. הכל מתהפך: אתם מרגישים מכורים, מרגישים שזה לא בריא לכם, אבל יודעים שכדאי שהקסם יקרה, צריך לצאת מאיזור הנוחות – מה עושים במצב כזה?
מה עושים כאשר אנו עומדים בפני שתי אפשרויות מפתות, כל אחת וסיבותיה? מצד אחד, עומד הבחור המושלם שכל בחורה הייתה חולמת עליו. על הנייר הוא נשמע הבחור בשבילנו וזאת עלולה להיות אהבה נפלאה ויוצאת דופן, אך דווקא הבחור השני שנפגש איתנו ונעלם ללא הרף, הוא זה שמושך אותנו לכיוונו? האם גם בגיל 18 עדיף ללכת על אהבה שנראית לנו "נוחה" ובריאה יותר, או שעדיף דווקא להעז, לקחת צעד קדימה אל הכביש ולקוות שלא נידרס בדרך? כנראה שאני עדיין לא יודעת את התשובה. אם חיכיתם לסוף מהאגדות, פיתרון כלשהו או תשובה חד משמעית, טעיתם: גם כיום, אני לא יודעת מהי התשובה הנכונה לשאלה הנוכחית ומקווה שבהמשך אבין מהו הצעד הנכון.