מלחמת הלבבות: למה אין מנצח כשמדובר באהבה?
מה הטעם ב"משחקי האהבה" אם יש רק מפסידים? מתי נהפכנו לכאלה תחרותיים באהבה? ואיך זה שיש כל כך הרבה כללים וכל כך הרבה חוקים על משהו שאמור לזרום ולעשות אותנו מאושרים יותר?
אסור לסמס בחזרה שעה לפחות. אסור להיות להוטים מידי. אסור להראות התעניינות יתר או לעשות את הצעד הראשון, ליזום ובעצם כל דבר שיתפרש כ"נואש" כי "בנים לא אוהבים את זה". יש כל כך הרבה אסור וכללים שכל אדם שיוצא בימינו משנן אותם. נראה כי היכרויות של הדור החדש היא לא על להתחבר או לבלות זמן עם מישהו שעושה אותך מאושר יותר. נראה כי לא מאסנו במשחקי הרעב והמצאנו גם את "משחקי האהבה".
עוד במדור יחסים ואהבה של פרוגי:
- גיהנום או חלום? כך תתכונני נפשית לדייט הראשון
- מוכנים לאהבה? כך תדעו שאתם כבר יכולים להכנס לזוגיות
- 10 סיבות למה ללכת לדייט בקיץ זה נורא ואיום
הבעיה עם "משחקי אהבה" האלה היא שכל מי שמשחק בהם בסופו של דבר מפסיד. אנחנו כל כך עסוקים במשחק מרוחק ובלתי ניתן להשגה שאנחנו הורסים כל דבר שעלול להיות מדהים עוד לפני שנתנו סיכוי. ואני שואלת, מה הטעם? האם נהפכנו לכל כך אובססיבים כדי להוכיח לעצמנו שאנחנו מוכנים לפגוע בכל סובבים אותנו? שאנחנו שווים משהו? למה יוצא שאנחנו מרגישים "ניצחון" בזמן שאנו לא עונים לבחור או לבחורה מהצד השני?
>>> הצטרפו עכשיו לפייסבוק של פרוגי! <<<
או שאולי אני צריכה לחזור בי ולשאול שאלה שונה לחלוטין - האם אהבה היא כבר לא המטרה של מערכות יחסים? האם זה היה אי פעם בכלל? אבל אולי זה נאיבי מבחינתי לחשוב שיחסים כאלו צריכים להיות שונים. שלא תטעו, אני לא אומרת שכל העניין הרומנטי צריך להיות רק עמוק ומשמעותי. אין שום דבר רע בסתם כיף, זה המצב האידיאלי בעיקר כשאנחנו צעירים, מלאי חיים, כשאין ילדים וכשאין משכנתא על הראש. זו התקופה שלנו לראות את העולם ולגלות מה יש לו להציע. אבל שימוש באנשים ככלי משחק כדי להגדיל את הערך העצמי שלנו? זה לא בסדר.
בואו נהיה כנים, הסיבה שאנחנו אוהבים את המשחקים האלה היא שהם גורמים לנו להרגיש חשובים, רצויים ובשליטה. למה אנחנו צריכים את השליטה הזו? אולי כדי להרגיש שאנו שולטים במה שאנחנו יכולים.
תקראו לי מוזרה, אבל אני מעדיפה לגלות את כל הקלפים שלי מאשר לבזבז את הזמן שלי על משחקים מטופשים. אולי זה טיפה מובן לאנשים בגילאי ה-20, אבל בתיכון זה פשוט עצוב וקצת פתטי. תמיד עדיף לנו להיות בוגרים מספיק כדי לומר איך אנחנו מרגישים. במקום לבזבז את הזמן עם אנשים אקראים, בואו נהיה עם האדם שאנחנו רוצים להיות איתו, נחסוך לעצמנו את כאב הראש של "משחקי האהבה" שבהם לא כולם זוכים, ויותר מאשר שאנחנו פוגעים באנשים שאנו משחקים איתם אנו פוגעים בעצמנו. בואו נהיה אמיצים מספיק ולא נעטוף את המניעים שלנו עם טריקים מוזרים ואשליות. זה לא מגניב.
|
|