מטבע של חמישה שקלים זרוק על הרצפה של הכיתה והוא שלה, רכנתי קדימה כדי להרים את החמישה שקלים שלה, "היי הפלת את החמישה שקלים שלך", צעקתי כדי לתפוס את תשומת ליבה, וכמו בהצעת נישואין מאולתרת החזרתי לה את החמישה שקלים שלה, ובמבט חטוף אל תוך עיניה החומות, לרגע הן הבריקו, לחיה האדימו ואז קרה משהו שאפילו אני לא ציפיתי שיקרה, התאהבתי. היא תמיד הייתה שם, בין כל התלמידים והתלמידות, אף פעם לא חשבתי עלייה בתור "המיועדת" אבל את הרגע הזה, את המבט שהיה לה בעיניים, אני לא חושב שאשכח בזמן הקרוב.

עוד בערוץ היחסים בפרוגי:

• הזוג שהחליט להתחתן בהשראת מלחמת הכוכבים
• 5 הנשים שעשו לנו את השנה
• גברים מעדיפים נשים פחות אינטליגנטיות?

תמיד אומרים שהכי טוב ללמוד לשחות זה "לקפוץ לתוך המים העמוקים", אהבה ראשונה זה קצת כמו לשחות באוקיינוס מלא כרישים, אני לא אספר לכם איך לצאת מאוקיינוס האהבה, אני אספר לכם איך זה מרגיש לשחות בו. כי הרי בתוך עונת האהבה, מגיע שלב, שהתיאור הכי טוב בשביל השלב הזה הוא שלב האכילה מבפנים, זה מתחיל בלב, ממשיך לבטן, ומשם לאט לשאר חלקי הגוף, זה קורה שאתם עוצרים רגע לחשוב, אם זה בשיעור, בבית מול התוכנית האהובה שלך, או אפילו בבילוי עם חברים, מגיע הרגע שאתם נזכרים בה, שאתם מרגישים את הקור מתחיל לחדור אל תוך העצמות, הלב יודע שהחום היחיד שיצליח לחמם אתכם עכשיו יגיע רק ממנה, אפילו רק מבט ממנה ימיס את הקור העוטף אתכם. זה נכון. לפעמים זה באמת קורה.

"היא תמיד הייתה שם בין כל התלמידים והתלמידות" © צילום מסך מהטמבלר

אתם תרגישו את זה, את הלבד הזה, את האכילה מבפנים, ואז היא תופיע, אתם תרגישו את החום שעוטף לאט את הגוף, כאילו רצתם לתוך אש בוערת באמצע סופת שלגים, אתם תרגישו את הלב שלכם רוצה לצאת מהחזה ולברוח אלייה, וזו ההרגשה הכי טובה בעולם.

גם יותר קל להכיר, לדבר, לצחוק עם מישהו שאתם לא ממש מעוניינים בו בתור בן/בת זוג, אבל עם "המיועדים", לדבר הופך למשימה קצת יותר קשה, אתם מפחדים שאולי המשפט הבא שתגידו, המילה הבאה שתוציאו מהפה, אולי היא תפיל את מגדל הקלפים שבניתם, תקרע את החוט הדק שעליו עומדים היחסים שלכם, והפחד הזה הגיוני מאוד.
אני יכול לנסות להרגיע ולהגיד שלכולם זה קורה, גם לפני שאמרתי את השילוש הקדוש, את הצהרת האהבה, עברו לי מיליון תסריטים בראש - 'מה אני אגיד?' ו'איך היא תגיב?'

"עברו לי מיליון תסריטים בראש" © צילום מסך מהטמבלר

במשך שבועות חשבתי על איך אני אומר לה את זה, בסוף החלטתי על משהו פשוט, בלי יותר מידי מילים, בלי להסביר, פשוט אמרתי, "אני אוהב אותך", ברגע הזה, אחרי שהלב שלי אמר את זה הרגשתי הקלה, הרגשתי שסלע ענק שנפל לי מהלב, הרגשתי אחרי ריצת אלפיים, אחרי צניחה חופשית, וזה היה הכי כיף בעולם.

לפעמים אנחנו שומעים את המשפט "אם לא תשאלו התשובה תמיד תיהיה לא", גם אני שמעתי אותו, המון פעמים, אז הוא היה נשמע לי כל כך נדוש ודביק, אבל עכשיו אני מבין - אל תוותרו בגלל הפחד, תלכו בגלל הפחד, בלי משחקים, כי אולי מחר תפספסו אותה.