"מאמין באהבה ממבט ראשון? כי אני יכולה לעבור פה עוד פעם"
תפקידו של הגבר במערכת היחסים הוא לשלוח את ההודעה ראשון? מתברר שלא. אם תעשי את הצעד הראשון זה לא יהפוך אותך לפחות נשית, ואת לא תאבדי נקודות על כך, אלא להפך • טור אישי
אנחנו לא במאה הקודמת, לכן יש שיגידו שהחברה התפתחה המון בשנים האחרונות, שהסטיגמות החלו להעלם ושדברים השתנו מקצה לקצה. אבל תחשבו על זה - האם באמת השתננו? האם זה באמת מקובל שבחורה תעשה את הצעד הראשון? למה התפקידים המוטלים על הגבר אינם שווים לתפקידים המוטלים גם על האישה בזוגיות? למה יעקמו פרצוף לבחורה שתציע נישואין או תיזום פגישה או שיחה, למה אנחנו מצפות שהגברים יעשו את זה בשבילינו?
עוד בערוץ היחסים בפרוגי:
אני אישית דוגלת בשוויון ובפמיניזם, אבל אני לא יודעת אם זה באמת מה שאני מאמינה לו, כי אם כן איך זה יתכן שמרגיש לי מוזר להתחיל עם בחור? אותו הדבר גם במצבים של לפתח איתו שיחה או לעשות את הצעדים הראשונים. כמו כל נערה מתבגרת, אני רואה שגם חברות שלי נמצאות באותו הסיפור, וכל הזמן אנחנו דנות על השאלה - אם אנחנו באמת בעד השוויון למה נראה לנו מוזר שבחורה תתחיל עם בחור?
שבחורה תשלח הודעה?
אז שאלתי את עצמי מה זה בעצם מראה עלינו? זה הופך אותנו לחלשות יותר? כן. אנחנו באמת חלשות יותר? לא. ממש אבל ממש לא. אך, אנחנו הופכות את עצמנו לכאלה ברגע שמגדירים תפקידים בזוגיות. מי אמר שבזוגיות הכל חייב להיות מוגדר וקבוע מראש? אם לנו יש את הכוח לשנות בואו נשתמש בו.
זה נכון שכל אחת מצפה לגבר ג'נטלמן שאוהב לפנק ולהוביל, אבל אנחנו יכולות לעשות את אותו הדבר. אנחנו לא חייבות להשאיר הכל באחריות הגברים וכמובן שאנחנו יכולות להתנהל בדיוק באותה המידה. אז מצד אחד, אני מגדירה את עצמי כחזקה, בעלת עמדה, יכולה להוביל ולהנהיג, לא מפחדת לקחת סיכונים ואמיצה, אבל איך זה כשמגיעים לעניין הזוגיות הכל משתנה ברגע אחד?
בואו ניקח צעד לעולם המודרני, ניקח יוזמה, נהיה דומיננטיות ואחראיות על ההתפתחות של הזוגיות שלנו באותה מידה כמו של הצד השני. כיום לדוגמא, בגלל הטכנולוגיה שהתפתחה אין כמעט זוגות שלא מתכתבים בוואטסאפ. אז יוצא מצב שאנחנו מחכות להודעה, מחכות שהוא ישלח, מחכות שהוא יענה, שהוא יקבע. אז בואו ניקח יוזמה ונשלח אנחנו את ההודעה ראשונות כשבא לנו, כי אין כמו בחורה שיודעת מי היא ומה היא שווה.
|
|