אהבה, בואו נדבר עליה.

המשפט שהכי זכור לי שאמרו לי על אהבה זה " אם אתה אוהב מישהו תן לו ללכת". תן לו ללכת? קצת קשה לעשות זאת כשאתה באמת אוהב את הבן אדם. אם אתה אוהב אותו אתה הרי רוצה אותו לידך כל הזמן בערך, ולתת לו ללכת נשמע קצת בלתי אפשרי.

לרשום על אהבה זה הדבר הכי קשה שיצא לי לעשות עד עכשיו כי אני לא ממש בן אדם שמראה את הרגשות שלו, ואולי הגיע הזמן באמת לעשות את זה.

עוד בערוץ היחסים בפרוגי:

• חוסר שוויון מגדרי: עכשיו גם בספרים
• יצאתי, נדלקתי: המקומות המושלמים לדייט לקיץ
• "אין לבעיות כאלה פתרון בשניה / תוכנית על הומופוביה"

אהבה ראשונה. תמיד אומרים שאהבה ראשונה לא שוכחים בחיים, אבל האהבה הראשונה שלי מעט מסובכת.

הפעם הראשונה שהתאהבתי במישהו זה היה בחבר הכי טוב שלי, הוא לא היה הבן אדם הכי יפה במיוחד, אבל מבחינתי הוא היה הבן אדם הכי מושלם שפגשתי, ולצערי הייתי בטוחה שהוא מאוהב בחברה הכי טובה שלי, לא נעים, וכמובן לאחר שגיליתי זאת כמו כל בחורה בערך התחלתי לעשות לעצמי את מסע השיכנועים למה אני והוא בחיים לא יעבוד, אתם יודעים, כדי להיפגע פחות. הגיוני לא?

 

אז שיכנעתי את עצמי שהזוגיות בינינו לא תעבוד, למרות שעדין אהבתי אותו, וכל פעם שהסתכלתי עליו רציתי למות. היינו מדברים על הכל, ורק על הרגשות שלי לא יכולתי לספר לו. איך יכולתי כשהייתי בטוחה שהא מאוהב בחברה הכי טובה שלי? אז שתקתי, התרחקתי, וזה כאב לי להביט לו בעיניים ולדעת שאני לא יכולה לעשות דבר.

מי שמכיר את התחושה הזו מכיר גם את הכאב שבא איתה. בעקבות התתרחקות שלי הוא גם התרחק והקשר בינינו נגמר.  אם הזמן גם גיליתי שהוא לא באמת אהב אותה או רצה אותה בכלל ושגם הוא היה מאוהב בי, אבל זה היה מאוחר מדי מכדי לעשות אם זה משהו. הקשר כבר נותק, הלב שלי כבר נשרף מספיק, ואני מניחה שגם שלו. לחשוב שכל הזמן הזה שנינו רצינו אחד את השני ושתקנו כמו שני ילדם קטנים, שובר לי את הלב.

אולם היום לשמחתי למרות שממש פחדתי מזה, חזרנו לקשר.

אף פעם באמת לא הפסקתי לשאול את עצמי מה היה קורה אם היינו יוצאים בסוף, ומה היה קורה אם מישהו מאיתנו היה מדבר על זה, עברו כמה שנים ואף פעם לא באמת הפסקתי לחשוב על זה. והיום, היום כשניפגשנו הכל חזר, כאילו חזרנו להיות הילדים קטנים שהיינו אז, כאילו שום דבר לא השתנה, והמון השתנה. אני מאוד מפחדת לדעת עד כמה. לא ידוע לי אם יש לו מישהי אחרת, אם הוא מאוהב, כי אני כשראיתי אותו כל הרגש צף בחזרה בבום, ואם זה הדדי? וואו.

אני מספרת את הסיפור שלי כדי שתלמדו ממנו, ותקחו ממנו כמה חוקים לאהבה:

1.. לעולם אל תרחיקו מישהו שאתם אוהבים בכוונה, זה רק יכאב לכם יותר

2. אם אתם אוהבים מישהו, תגידו לו, זה עדיף מאשר לחיות במחשבות "מה היה קורה אילו..."

3. אל תסיקו מסקנות מהר מידי

נכון, זה מפחיד להגיד למישהו, בטח לחבר הכי טוב שלך "אני אוהבת אותך", אבל זה עדיף מלהתרחק, להיפגע להישבר, ולחיות "במה היה קורה אם".

אז תלמדו מהטעיות שלי ותפעלו. מי יודע, אולי הצד השני מרגיש אותו דבר בדיוק.