כולנו מתאהבים ובטוחים כי מצאנו את 'החבילה המושלמת', וכי האהבה שאנו אוחזים בה חזק תימשך איתנו לנצח. אם במקרה מתרחשת איזו מפולת באמצע, אנחנו לעיתים בטוחים שזהו, נגמר, ואי אפשר להמשיך הלאה. כך קרה גם לי, עד שגיליתי אחרת.

עוד בערוץ היחסים של פרוגי

• נייק גאים: קולקציה בכיכובן של דוגמניות טרנסג'נדריות
• תקדים: לראשונה הוצגה בטלוויזיה סצנה אינטימית גאה בין שחקנים בני 14 בלבד
• בלי סודות: "פוחדת להידבק בסרטן צוואר הרחם"

באמצע כיתה י' התאהבתי בפעם הראשונה (כך לפחות חשבתי). במראית העין, הבחור בו התאהבתי היה 'החבילה המושלמת' - חכם, מצחיק, שנון שנראה גם טוב. הכרנו בשיעור כימיה (למרבה האירוניה, כי הייתה בינינו כימיה מלכתחילה). למרות שהסתדרנו מצוין יחד והרגש נראה הדדי, זה לא עבד. היינו שבועיים יחד, התנשקנו נשיקה יחידה, ובסוף הוא נפרד ממני. בדיעבד, מזל שעשה את זה.

לאחר מכן חיי היו מלאים בחברים ומשפחה מדהימים, אבל חודש שלם ביליתי בבכי, המחשבה היחידה שהדהדה במוחי הייתה שמשהו לא בסדר איתי. העובדה שהיינו רק שבועיים ולא שנה למשל, לא באמת שינתה, כי זה עדיין משגע את הראש. הריי חייב להיות משהו שגוי שעשיתי שבגללו הוא בחר להיפרד ממני, לא?.

© צילום: shutterstock

עם ההבנה שמשהו פגום בי, כל הביטחון העצמי והאיזון שהרגשתי בחיי התערערו. התחלתי לפקפק בכל תחום ופעולה בחיי. לאחר זמן מה הבכי דעך, הייתי בטוחה שהתגברתי, למרות שהמציאות הוכיחה אחרת - הייתי ניזונה מהמבטים החטופים שהוא נתן לי במהלך השיעור, שכאילו היוו את האוכל לאגו הפצוע שלי. ידעתי שהוא בוחן את מעשיי במהלך היום, ידעתי שלעיתים תכופות הוא מסתכל על השיחות שלנו, ידעתי שלעיתים עולה בו חרטה על מה שעשה, אבל גם ידעתי שההתעסקות הזו שלי בעניין, לא בריאה.

במהרה התעשתי על עצמי, והתחלתי להתרכז במה טוב לי. הבנתי שהקשר עשה רע לשנינו, שהוא לא העניק לי אהבה ושייכות ואני לא התעניינתי בו מספיק. ברגע שההבנה נחתה עליי, חשתי הקלה ושחרור. באותו היום הלכתי עם חברה לקולנוע, והרגשתי בעננים. ברגע שהרגשתי שהכול מתחיל להסתדר, נפלתי מהענן וגיליתי משהו אחר לפתע: הייתי רקדנית במשך 10 שנים, ובקיץ שבין ט' לי' קרעתי את אחד הגידים ברגל שמאל. כנראה שלא הבנתי נכון את הביטוי "תשברי רגל", והייתי צריכה לעבור ניתוח שעד לאותה תקופה כשהייתי עם הבחור ההוא, לא עברתי.

למזלי ולצערו, באותה התקופה שקדמה לניתוח, בחור אחר הגיע. הכרנו דרך חברים משותפים, ובהתחלה לא היה בינינו דבר. כן, הוא נראה מצוין, וכן, הוא קרע אותי מצחוק, אבל פשוט לא רציתי לפתח רגשות למישהו כי ידעתי שזה יוביל לפגיעה נוספת. למרות הפצרותיו של המוח, הלב פעל על דעת עצמו והתאהב. למען האמת, הפעם זה הרגיש לי שונה. הבחור השני היה אחר: איש שיחה מרתק, מקשיב ומתעניין והחיוך שלו כבש אותי.

"החיוך שלו כבש אותי" © צילום: shutterstock

למזלי, באמת הכול היה אחרת, התקשורת בינינו, עוד בתור ידידים, הייתה הדדית ולרגע אחד לא היה משעמם. אפס רגעים מביכים, המון פרפרים בבטן, והתאהבות אחת. ביום האהבה של 2016 הוא הציע לי לצאת ואני נעניתי לבקשתו. למען האמת, כל מה שעניתי היה "נחשוב עליך". שוב הרגשתי בעננים, ושוב נפלתי חזק, כשגיליתי שמבלי ששמתי לב, הזמן טס ובעוד עשרה ימים אני הולכת למצוא את עצמי חבושה, כאובה, ומושבתת. למרות שהיה מודע לדרמה שהוא מכניס את עצמו אליה, הוא נשאר איתי מתוך רצון מוחלט.

אספר שאנחנו נהיה שנה יחד ממש בעוד כמה ימים. בנוסף לכך, כבר חזרתי לרקוד, עם הזמן ההוא שנפרד ממני ואני חזרנו להיות בקשר ועכשיו הוא החבר הכי טוב שלי, והכל מדהים בחיי כרגע. אם גם אתם הייתם באותה סיטואציה, תדעו שזה בסדר להרגיש משהו למישהו ואז להתחרט. אל תפחדו לבטוח באדם חדש שנכנס לחייכם, אבל אל תתרסקו אם זה לא מסתדר.  אל תשכחו שישנם אנשים שהגיעו לחיינו לזמן קצר רק על מנת שנוכל ללמוד מהם שיעור כלשהו, אז הכל בסדר איתכם, והכי חשוב - תאהבו, זה חינם.