אובססיה ואהבה יכולות להרגיש מאוד דומות אחת לשניה. פרט להבדל אחד, קטן, חשוב ומשמעותי: הן לא. אובססיה היא ביטוי לא בריא הנובע מחוסר ביטחון עצמי וחוסר אמון, בעוד שאהבה היא רגש נפלא השומר מקום גם ל"אני העצמאי" של שני הצדדים. כדי להבין לעומק את ההבדל בין השתיים ולעשות את ההבחנה החשובה הזו, ערכנו ראיון עם שרון אורשלימי, ראש מערך הייעוץ לפיתוח תוכן בדלת פתוחה, שהעניקה לנו בנדיבות את כל המידע שעלינו לדעת על שתי התחושות המבלבלות האלו. 

עוד בערוץ היחסים של פרוגי:

• האהבה בעיני המתבונן: מה ילדים חושבים על אהבה?
• גם לבד זה נחמד: כל הטיפים לרווקים או רווקות
• "הוא היה האהבה הראשונה שלי, אבל חלק ממנו עדיין איתי"

 איך ניתן להגדיר אהבה ואובססיה מבחינה רגשית?

 "אהבה כוללת בתוכה המון סוגים. האהבה בהקשר של זוגיות היא איזשהו רגש ותחושה של משיכה ואינטימיות. היא מתבטאת ברצון לבלות, להנות ולהיות יחד, רצון לשתף, לחוות, לתת מעצמך, ולהכיר מישהו לעומק. אובססיה, לעומתה, היא קשר שיש בו טשטוש מוחלט של גבולות בין האנשים שנמצאים בתוך הקשר. כלומר, שני האנשים הופכים להיות בן אדם אחד ללא רצונות עצמאיים, ולעיתים הופכים להיות רכושניים, קנאים, ואלימים. שני המינים יכולים להיות אובססיביים. אובססיה יכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות, אך בכל מקרה מדובר בביטוי מאוד לא בריא וקיצוני של רגשות שנובע ברוב הפעמים, מחוסר ביטחון עצמי".

 איך ניתן להכיר באהבה ובאובססיה מבחינה פיזית?

 "באהבה, הרבה פעמים, יש תחושת אופוריה. הגוף מפריש הורמונים של שמחה הנקראים אנדרופינים, הגורמים להתאהבות והתרגשות. לעיתים, גורמים אלה מעוררים תגובה פיזית על הלב, הראש והבטן (מושג שכולנו אוהבים לכנות "פרפרים בבטן"). באובססיה בניגוד לכך, ניתן להבחין בהתנהגות שהיא מעט יותר אלימה מבחינה פיזית. היא באה לידי ביטוי גם בבהייה והשתהות עם המבט על הצד השני, ולא יותר מכך".

 שאלה שוודאי מעסיקה את רובינו היא מה ההבדלים בין אהבה לאובססיה, וכיצד ניתן להבחין ביניהן. שרון שיתפה אותנו: "אתחיל ואומר שבאהבה יש חלק שהוא משותף, אבל כל אחד משני הצדדים שומר על הזהות שלו. עדיין יש בכל אחד מהצדדים חלקים בחיים שמופרדים מהזוגיו - האהבה שומרת על גבולות הטעם הטוב. יש חלקים ששני בני הזוג בתוך האהבה ובתוך הקשר, ויש חלקים ששניהם מתעסקים בדברים אחרים, לא הכל סובב סביב האחד והשני. באובססיה, לעומת זאת, הזהות והעצמאות מתבטלים. בן אדם אובססיבי יחשוב כל הזמן על מושא האובססיה שלו, יחפש תמיד דרכים ליצור איתו אינטרקציות, כל כולו סביב המושא. אין לו חלק עצמאי משל עצמו שלא קשור אליו. אם בן אדם רואה שהוא מתחיל להתנתק מהסביבה החברתית שלו ולבטל תחומי עניין אחרים שלו, לדבר כל הזמן על מושא התשוקה שלו ולהתעסק רק בו, סימן שזו לא אהבה, אלא אובססיה. אהבה זה במידה, אובססיה לא".

  האם יש דמיון בין השלכותיה של האובססיה להשלכותיה של האהבה?

 כמובן, בשני המקרים יכול להתעורר רגש האכזבה. במידה והאהבה לא מצליחה או לא יוצאת לפועל, או במידה ומושא האובססיה לא מראה התייחסות, אפשר להתאכזב. אבל, חשוב לזכור שהאכזבה מבחינת האהבה היא יותר טבעית, רגילה או נורמלית, והאכזבה מבחינת האובססיה יוצאת מפרופורציות ברוב הפעמים. אנשים אובססיביים נוטים לפנטז ולדמיין ברוב הפעמים סיטואציות שונות עם הצד השני, הם מפתחים ציפיות, ולכן האכזבה היא הרבה יותר גדולה. בשני המקרים אף מתפתחת סערת רגשות, אך אחזור ואומר שנית, התחושות באובססיה הן הרבה יותר קשות וקיצוניות מאשר התחושות באהבה".

 מדוע אובססיה נחשבת כדבר רע, ואהבה נחשבת כדבר טוב?

 "אובססיה נחשבת כדבר רע כי היא מבטלת את ה"עצמי". היא מקטינה אותנו והופכת אותנו ממוקדים במשהו או מישהו מאוד מאוד מסויים, גם כשהדבר כבר לא טוב עבורינו, פוגע בנו, מייצר ציפיות לא הגיוניות ותחושות אכזבה. הדבר פשוט אינו בריא. אהבה נחשבת כדבר טוב, כי היא נשארת ברמה הרגשית, המחשבתית והזוגית ולא מקיפה את החיים עשרים וארבע שבע. הפרופורציות של הרגשות הרבה יותר הגיוניות מאשר באובססיה. אבל, יש כאלה שיגידו גם שהאהבה אינה תמיד טובה, כי גם בה יש פגיעות ואכזבה. זה לא שהכל באהבה ורוד. לפעמים יש זוגות שיש בהם המון אהבה, אבל הזוגיות ביניהם לא מבוססת מספיק על אמון, דבקות וכנות. אז, נגרמות תחושות של רכושנות, שתלטנות וחוסר אמון הגוררות ריבים, וכאן, מפסיקה להיות האהבה דבר טוב. היא לא תמיד מספיקה בשביל קשר, קשר מצריך המון דברים אחרים, כמו הדדיות, שוויון, כנות ואמון. כאשר בתוך קשר אין את הדברים האלו והוא מבוסס רק על אהבה, רוב הסיכויים ששני הצדדים בקשר יפגעו ויתאכזבו".

 האם אהבה יכולה להפוך לאובססיה? היכן עובר הגבול?

 "בהחלט. הגבול עובר כאשר אדם מתחיל להתעסק במושא התשוקה שלו כל הזמן, לפנטז דברים לא מציאותיים -אם אדם בתוך קשר מתרחק מהמעגל החברתי שלו, נמצא עם בן הזוג שלו כל הזמן ומפתח כלפיו תחושות של רכושניות, ה"אהבה" בין שניהם מוגדרת כבר כאובססיה. באובססיה יש משהו כפייתי ומעט אלים, היא ואהבה לא הולכות יחד".

 כיצד ניתן למנוע אובססיה או לנסות להקטינה?

 "קודם כל, יש המון נורות אדומות שכל נער ונערה צריכים לשים לב אליהם, ולשם כך יש להבין היכן נמצאים הגבולות שכל אחד מציב לעצמו. על מנת למנוע אובססיה, כל אחד משני הצדדים חייב לשמור על החלק העצמאי שלו. כל אחד חייב להבין שזו זכותו (או זכותה) שיהיו לו או לה ידידים וידידות, חברים וחברות. הדבר יעורר פתיחות, אמון וכנות, ואלו הם הדברים הכי חשובים בקשר של אהבה. על כל אחד משני הצדדים לשים לב אם הצד השני מנסה להגביל אותו, אם הוא כל הזמן מרגיש שהוא עומד לאכזב את הצד השני, ואם ה"אני האמיתי" שלו נעלם ליד הצד השני. ברגע שאחד הצדדים מרגיש הגבלה, זו הופכת להיות נורה אדומה גדולה, ורצוי לשתף גורם שיכול לסייע. בנוסף, לגבי קנאה למשל, יש לזכור שקנאה אינה מעידה על אהבה. קנאה מעידה על חוסר ביטחון וחוסר אמון בקשר". 

שאלנו את שרון לגבי התאהבות בכוכבים מפורסמים, האם זה קיים? זו הייתה תשובתה: "למרות שחלק גדול מהאנשים אוהבים להגדיר תופעה זו כ"אובססיה", הדברים לא חייבים להיות כך, כל עוד הכל במידה, כמובן. אני חושבת שזה לגמרי בסדר שלנערים ולנערות בגיל ההתבגרות יש 'קראש' על מודל לחיקוי שהם מעריצים ואוהבים, אבל זו לא אהבה - זוהי פנטזיה. כל עוד הנער או הנערה מתעסקים גם בדברים שלא קשורים למודל לחיקוי והדבר אינו מתפתח לאובססיה זה בסדר, אבל העניין לא נחשב לאהבה".

איך נער או נערה יכולים לדעת אם מישהו אובססיבי כלפיהם? כיצד הם יכולים לעצור זאת?

 "אם הצד השני כל הזמן מנסה ליצור קשר עם הנער או הנערה ומחזר אחריהם, והם לא בעניין והבהירו זאת אך הוא ממשיך, סימן שהצד השני אובססיבי. בנוסף, אם הנער או הנערה כבר נמצאים בקשר זוגי והצד השני מתחיל להגביל אותם ואת פעילויותיהם, זו אובססיה. על הנער או הנערה להצהיר בפני הצד השני שיש להם גם חיים עצמאיים הלא קשורים לקשר הזוגי, ולהיות מודעים לגבולות אחד של השני, מה מתאים ומה לא מתאים.

העניין הוא שזה יכול להיות גם נורא מבלבל. אם יש מישהו שהנער או הנערה כן מעוניינים בו והוא מחזר אחריהם, זה יכול נורא להחמיא להם. הם יכולים להיות נורא מסונוורים מהעובדה שיש מישהו שהם מוצאים חן בעיניו, שרוצה אותם מאוד. עלינו לשים לב ולהיות מודעים לעניין שזה לא כל כך בריא שאין אמון ושהצד השני לא סומך עלינו, שהוא כופה ו"לא מרשה". בתוך זוגיות כל אחד רשאי לעשות מה שהוא רוצה – כל עוד יש אמון, פתיחות וכנות".

  איזו עצה תתני לבני נוער הסבורים כי הם מאוהבים, אך בעצם אובססיביים על פי ההגדרה?

 "אני אגיד שהאהבה זו תחושה נפלאה ושאני מבינה לליבכם, אבל התיאור של היחסים שלכם הוא מעט יתר על המידה, וזה לא מתאים. עליכם להבין שלכל אחד יש גבולות משל עצמו, והאובססיה לא בהכרח תשיג לכם את מה שאתם רוצים. עליכם לחשוב מה מניע את האובססיה הזאת, וללמוד לשחרר. אמנם זה ייקח זמן, אבל זה יקרה, ואתם תשתחררו. הכל צריך להיות במידה.

שרון אורשלימי היא ראש מערך הייעוץ לפיתוח תוכן בדלת פתוחה, עימה אנחנו משהו משתפים פעולה מדי שלישי בפינת "בלי סודות", כאן בפרוגי. הינכם מוזמנים לבקר באתר ולקבל את העזרה שלה אתם זקוקים בכל עת.