"גם אני סוחררתי על ידי האהבה": טור אישי לכבוד ט"ו באב
"נסו לדמיין זאת בעצמכם: אתם נמצאים עם אהוב לבכם בין גבעות ירוקות וגבוהות ופרחים מדהימים בכל עבר. אתם מצוידים בסלסילה מלאה כל טוב... האווירה אמנם רגועה מאוד, אך בלב מתחוללת סערה.... ואז, ברגע אחד לא צפוי ובהחלט מפתיע, הוא שלף ורד והציע לי לצאת איתו" מורן לביא כותבת על יום האהבה המיוחד ביותר שלה בטור אישי מרגש
בכל שנה מחדש, מרכזי הקניות והקניונים מתמלאים בוורוד. לבבות מקשטים את הקירות, דובים ענקיים מעטרים את שלל החנויות ואלפי שירי אהבה מתנגנים ברקע. כולם מסחוררים מאווירת יום האהבה. איכס!
עוד בערוץ היחסים של פרוגי:
- לקראת יום האהבה: רעיונות מקוריים ומיוחדים לדייטים
- ענו וגלו: מהו דייט החלומות שלכם?
- לא מתביישת: הילרי דאף יוצאת נגד ה"באדי שיימרס"
עד לט"ו באב האחרון, הסתובבתי בבושת פנים עם הידיעה שאני רווקה. שיהיה ברור - רווקות זה לא מושג שאמור לגעת בבני נוער, לדעתי. אבל אתם ודאי מזדהים עם תחושת ה"לבד" שהשתלטה עליי. בכל יום אחר, העניין הפעוט הזה לא עניין אותי כלל וכלל, היו לי חברות מדהימות ומשפחה תומכת. ועדיין, ביום האחד הזה, הרגשתי כל כך לבד בסביבה מלאה זוגות.
כל חברותיי היו מבלות עם בני זוגן במקומות מדהימים, כאלו שיכולתי רק לחלום להגיע אליהם, ואילו אני הייתי יושבת על המיטה, צופה בסרט ואוכלת המבורגר. כן, אני מודעת לעובדה שהמבורגר הוא פרטנר מצויין, ועם זאת, לפעמים היה קצת חסר לי מישהו שיגנוב לי כמה נגיסות ממנו.
כל כך רציתי גם אני להרגיש את התחושה המופלאה הזו, וכל כך פחדתי להודות בכך ולהתמודד עם החיסרון שבלט ברגעים כאלה. מנעתי מעצמי להיות "קיטשית", גלגלתי עיניים מול כל תכנית טלוויזיה שפרק הסיום שלה נחתם בנשיקה, והתרחקתי מכל הזדמנות לקשר עם בני המין השני. פעם, חשבתי שאולי כל העולם ה"מאוהב" הזה פשוט לא בשבילי, הייתי בטוחה שאני לא אזכה באהבה מסחררת שכזו.
ודווקא אז, בחודש שקדם לט"ו באב של השנה שעברה - משהו השתנה. הכרתי את אביב (שם בדוי).
מעבר להיותו חתיך בטירוף, הוא היה (ועדיין) נבון ואיש שיחה מרתק. הכרנו דרך חבר משותף ונכללנו באותה קבוצת חברים. בהתחלה, לא ייחסתי לו כל חשיבות מיוחדת, אבל בשלב מסוים גיליתי שיש מנעד שלם של רגשות ואופציה לאהבה אמיתית שנמצאו ממש מתחת לאף שלי. ליתר דיוק, הם נמצאו בכיתה הסמוכה.
ואז קלטתי - אני דלוקה על הבחור השנון מכיתת הנדסת תוכנה!
אביב היה ביישן, ולכן לא הצלחתי להבין מה הוא מרגיש כלפיי, אם בכלל.
אביב היה ביישן, ולכן לא הצלחתי להבין מה הוא מרגיש כלפיי, אם בכלל.
ועדיין, איכשהו, מצאתי את עצמי יושבת בפארק עם הבחור בו אני מאוהבת, בט"ו באב, כשאני יודעת שאין סיכוי לרגש הדדי. וזה ממש לא הוגדר כדייט.
בשלב זה, התחלתי כבר להבין שאין כאן כל רגש הדדי, וכבר עדיף היה להימנע מכל סוג של רגשות.
ואז, ברגע לא צפוי ומפתיע, הוא שלף ורד והציע לי לצאת איתו.
וכך קרה ששני בני נוער קרירים ומנותקים רגשית, שנמנעים מכל סוג של הבעת רגשות וששונים אחד מן השני, הפכו לזוג מאוהב ומאושר.
עברנו חוויות יחד, חלקן שמחות וחלקן פחות. היינו שם אחד בשביל השנייה ברגעי משבר או לחץ וכך גם נמשיך להיות, נמשיך לאהוב ולטפח את האוצר היקר והשברירי הזה שנקרא האהבה שלנו. מאז אותו רגע בלתי צפוי, התרתי לרגשות החיוביים לצאת, למדתי שלאהוב זה מותר ואפילו רצוי, זכיתי להביא את עצמי לגרסה הטובה ביותר שלי.
ברור לי שלכל אחד ואחת יש דרך שונה להביע רגשות, ולא הכל חייב להתבטא באותה דרך אצל כל בני האדם.
ולמרות זאת, אני עדיין מאמינה שכל בחורה יכולה להתאהב ולהיות מוצפת רגשות, היא רק צריכה למצוא את האחד שיסחרר לה את הלב, שיגרום לה להרגיש ברת מזל. כל אחת מביעה אהבה בצורה שונה, ועדיין זו השפה היפה ביותר בעולם.
ט"ו באב שמח!
|
|