בין אם שיעור הספרות נראה לכם מיותר ואף גורם לכם לשפשף עיניים בעייפות, או בין אם אתם בולעים בשיעור כל מילה בשקיקה וזהו השיעור האהוב עליכם, לא תוכלו להישאר אדישים ליצירות הרומנטיות הבאות.
הינה רשימת יצירות רומנטיות במיוחד אשר נלמדות בשיעורי הספרות בבית הספר, שמרגשות וסוחפות אותנו אל עולמם של הדוברים המאוהבים, וגורמות לנו לחוות את חווית האהבה יחד איתם.

עוד בערוץ היחסים של פרוגי:

• לא מפחיד: כך תתגברו על הפחד מלדבר עם הקראש
• בלי סודות: "אפשר להיכנס להריון גם עם אמצעי מניעה?"
• כמה זמן אחרי פרידה כדאי להתחיל מערכת יחסים חדשה?

"שלאף שטונדה"/יהודית קציר

רגע, לפני הכל - מה זה בכלל שלאף שטונדה? ביידיש, זה "מנוחת צהריים". למה קוראים ככה לסיפור הקצר הזה, אתם שואלים? ובכן, מפני שהוא עוסק בכל מה שעושים שני בני דודים צעירים, בזמן מנוחת הצהריים של סבם וסבתם. העלילה מספרת את סיפור האהבה בין שני הנערים הללו, אשר עבור שניהם זוהי ההתנסות הראשונה באהבה.

הסיפור הוא בעצם זיכרון של הדוברת - אשר שמה לא נודע לקוראים (כמה מסתורי!). הדוברת כבר מבוגרת, אך עדיין נזכרת בחוויותיה המהנות והמרגשות שחוותה בילדותה, בקיץ האחרון אותו בילתה עם בן דודה האהוב, שאולי.אמנם הילדים הם בני דודים, אך זה לא מפריע להם להתנסות אחד עם השני באקטים ראשונים של אהבה, וההתרגשות האופפת את הדוברת הנרגשת מועברת לקוראים בצורה מדהימה, וכמעט מאפשרת להם להיכנס אל תוך הסיפור, ולהרגיש חלק ממנו.

הקוראים עוברים יחד עם הדוברת את החוויות המרגשות והסוחפות, עוברים את אותו תהליך שהיא עוברת, ומגיעים למסקנות חדשות לגבי עצמם, ילדותם ותקופת נעוריהם.

״מותה של הגבירה לאורה״ / פטררקה

עצמו את העיניים וחשבו על האדם המושלם בשבילכם. אהובכם/אהובתכם. האחד/האחת שאתם אוהבים עד אין סוף, שאתם חושבים שהם היצורים היפים ביותר עלי האדמות. חשבתם? גם פטררקה, רק שהוא דאג למסגר זאת בשיר. היצירה הספרותית הזו נקראית "סונט" (או "סונטה"), שהיא בעצם סוג של שיר אשר לו מבנה קבוע ומיוחד, והוא עוסק, בדרך כלל, בנושאי האהבה. הסונט המדובר נכתב על ידי משורר איטלקי בשם פטררקה, והנושא שלו הוא אהובתו המושלמת והיפייפיה.

במהלך השיר, מתאר פטררקה את יופיה ושלמותה של הגבירה לאורה ואת אהבתו הרבה שלו אליה, בעזרת תיאורים מוגזמים ומרשימים: שיער בהיר במיוחד, שפתיים אדומות, עור נוצץ וזח וכו'. אהובתו היא אמנם מקור האושר שלו, אבל יחד עם זאת היא גם הגורם שבגללו הוא סובל, מאחר והיא אינה בין החיים יותר. מצד אחד, פטררקה אוהב את הגבירה לאורה מאוד ומתגעגע אליה, והוא מתאר את עצמו אבוד בלעדייה, "כאנייה טרופה בלב סערה". מצד שני, הדובר מדגיש כי הגבירה לאורה היא גם מקור ההשראה שלו, מאחר והוא כותב שירי אבל על אהובתו המתה.

״סונט 130״ / שייקספיר

גם יצירה זו היא סונט, הפעם מאת וויליאם שייקספיר, אותו אתם ודאי מכירים (רומיאו ויוליה, מישהו?). ולא, לא טעיתם: אכן יש קשר בין שתי הסונטות. אם קודם דמיינתם את יופיו של האדם המושלם עבורכם, כיצור הכי יפה עליי האדמות - קחו את כל היופי הזה והכניסו אותו עמוק עמוק פנימה, אל תוך ליבו של האדם אותו דמיינתם, כך שמבחוץ - לא תישאר טיפת יופי. למה, אתם שואלים? כי שייקספיר כנראה ידע שמודל היופי יהיה נושא מאוד פרובוקטיבי בשנת 2017, והוא החליט לצאת נגדו.

מטרתו של שייקספיר בכתיבת הסונט היא ללעוג ליצירה של פטטרקה ״מותה של הגבירה לאורה״, עליה כתבנו קודם. ולא, זה לא מקנאה. כפי שכבר בטח שמתם לב, באותה התקופה היה נהוג לתאר את האישה בשירים כ"מלאך בלתי מושג": עור בהיר, שיער פז ועיניים כחולות (כפי שתיאר פטררקה את אהובתו). ב"סונט 130", שייקספיר מבטל את הפאר הלא הגיוני שהחברה קבעה לנשים, ומתאר את אהובתו בתור ההפך המוחלט: במשך כל השיר הוא אינו מפסיק לתאר את אהובתו כאישה שהיא לא יפה במיוחד, ולציין שהיא ממש לא נראית כמלאך, אך בסוף השיר הוא אומר כי "ואם כל זה יקרה לי עד אין חקר, מכל אישה שנמשלה לשקר", כלומר, יחד עם העובדה שאהובתו של שייקספיר לא יפה במיוחד ואינה מושויית למלאך כמו שאר הנשים, הוא עדיין אוהב אותה מאוד, בגלל שהיא אישה מציאותית ואמיתית. כמה רומנטי!

״חצוצרה בוואדי״ / סמי מיכאל

אם אתם עדיין לא מאמינים בכך שהאהבה מנצחת הכל - אולי הרומן הבא ישנה את דעתכם. עלילת הרומן הסוחף מתרחשת בעיר חיפה, לפני פרוץ מלחמת לבנון הראשונה. גיבורת הסיפור היא נערה ערביה נוצריה בשם הודא, שמתאהבת עד כלות נשמתה בצעיר יהודי ששמו אלכס. בדיוק כפי שרוצה הגורל, אלכס, העולה החדש מרוסיה, גר בדירה שכורה, ממש קומה מעל הודא ומשפחתה. לאורך הספר, מתפתח סיפור אהבה עצמתי, מיוחד וכמעט-בלתי-אפשרי בין השניים.

המיוחדות בספר משתקפת מהרקע שלו: מצד אחד, ישנה תחושה של דו קיום בין הערבים ליהודים, אבל מצד שני, השנאה בין שני העמים אינה ניתנת להסתרה. אז איך קרה ששני נערים צעירים, שאינם מבינים עוד דבר מהחיים, התאהבו זה בזה, למרות שהם ממגזרים שונים? הרומן משקף את העובדה שהאהבה מנצחת הכל, ומאפשרת לשני העולמות השונים ביותר זה מזה להתחבר יחד. איזו תחושה מופלאה!

״אני שוב מתאהב״ / יונה וולך

שיר רומנטי במיוחד, אשר נכתב על ידי יונה וולך. כבר בכותרת, אנחנו יכולים להבין שנושא השיר הוא תופעה אשר חוזרת על עצמה מצד הדובר – התאהבות, אותה כבר בטח חוויתם גם אתם. נסו להיזכר איך התחושה הזאת הייתה בשבילכם, ונסו להתחבר לשיר.

הדובר מספר כי הוא כבר חווה פעם התאהבות ומכיר את התחושה, והוא מצפה להרגשה המופלאה הזו להציף אותו. אתם בטח יכולים להזדהות עם מילותיו של הדובר, כאשר הוא מספר כי ההתאהבות אמנם גורמת לו לאכזבות, משחקת עם ליבו ואף גורמת ללילות חסרי שינה, אך יחד עם זאת הוא בכל זאת קורא לאהבה לבוא אליו ולהיות עימו, והוא כל כך רוצה בקרבתה. אתם בוודאי מכירים את התחושה...

״מהומה רבה על לא דבר״ / שייקספיר

חזרנו לשייקספיר האהוב, ששוב מראה את כשרונו ואת אהבתו לאהבה במחזה קומדיה קלאסי. ‏המחזה אמנם עתיק נורא, אבל גם נערים צעירים בשנת 2017 יוכלו להזדהות עם האירועים המתרחשים בעלילה. הכירו את שני הזוגות במרכז המחזה: בפינה הימנית - קלאודיו והרו, שני צעירים נלהבים ו"ספונטניים", שאינם מסוגלים להדחיק את רגשותיהם ומאוהבים עד כלות הנשמה זה בזה, והם יתגברו יחד על כל מכשול על מנת לממש אהבתם. בפינה השמאלית - בנדיק ובאטריצ׳ה, צעירים ערמומיים וסרקסטיים, שמדחיקים את האהבה השוררת ביניהם בבירור ומתחכשים לקיומה. האם ההכחשה הזו שורדת, אתם שואלים? טוב, תצטרכו לחכות ולראות - מה שכן, נוכל להבטיח לכם שלא תפסיקו לצחוק ולהינות מהשתלשלות האירועים המשעשעת במחזה, כל הדרך עד הסוף המאושר (או שלא?). 

״עטור מצחך״ / אברהם חלפי

את השיר הבא בוודאי כולכם מכירים: "עטור מצחך זהב שחור, אינני זוכר אם חרזו כך בשיר" ששר אריק איינשטיין המוכשר. אבל האם אי פעם התרכזתם במשמעות השיר?

השיר מציג חוויית אהבה חד צדדית, שהיא גם בלתי אפשרית. הדובר מתאר את דמות האהובה כרחוקה, כמלכותית וכבלתי מושגת כמעט - אך יחד עם זאת, גם כקרובה, כפשוטה, כ"ביתית" מאוד וכניתנת להשגה. איך זה ייתכן, אתם שואלים? טוב, האהבה אכן גורמת לנו להרגיש תחושות שונות ומבלבלות מאוד, וחלפי המוכשר דאג למסגר זאת בשיר. הדובר מתאר את המצב הרומנטי והמיוחד הבא: גופו עומד מהצד, מרוחק מאהובתו, אך נפשו עוזבת את גופו ומבקרת בביתה של האהובה, מודדת את צעדיה, מתחברת אל נפשה של אהובתו וממש רואה אותה. עכשיו אתם בוודאי מבינים למה השיר נחשב כה רומנטי...

שתפו אותנו, מאיזו יצירה ספרותית רומנטית נהניתם במיוחד?