אין מה לעשות, כולנו יודעים שאהבה - לפעמים גורמת לנו לעשות דברים מטופשים וגם, מה לעשות, להרבה הרבה פאדיחות שקורות לאחר מכן. הנערות הבאות סיפרו לאתר "סבנטין" על כל הדברים המביכים שעשו כשהיו מאוהבות בקראש שלהן, פייר, זה באמת מביך.

עוד בערוץ היחסים של פרוגי:

• אבקת קסמים: איזו פיית דיסני תעזור לכם עם חיי האהבה?
• טור אישי: התואר "אישה חזקה" מגיע לי
• הבנים חושפים: סימנים שמראים שהם מאוהבים

המכתב שהרס הכל

"בכיתה יב' גייסנו כספים בהפסקות לנשף הסיום, ולעוד כל מיני אירועים מרגשים וגדולים שקרו במהלך השנה, בין היתר ע"י מכירת פרחים במועד קרוב ליום האהבה. במהלך כל התיכון, קניתי מדי שנה פרח לבחור שאהבתי, ומאחר והיינו ידידים טובים והוא הכיר את כתב ידי, שילמתי מדי שנה חמישה דולרים לבחורה אחרת מכיתה י"א, שתכתוב את הברכה הרומנטית במקומי. רק בסיום התיכון הסתבר לי כי אחת מחברותיי שידעה, סיפרה לו כבר בשנה הראשונה שעשיתי זאת. אז בעצם כל התיכון במשך כמה שנים טובות הוא ידע מדי שנה מי זו המעריצה הסודית שלו, ולא אמר לי דבר", - קאסי ממיין.

השותפות שידעו הכל

"בשנה הראשונה של לימודיי בקולג', היה סטודנט שאהבתי שגר ממש במסדרון לידי, מול חדר האשפה של אותה הקומה. תמיד סירבתי לקחת את האשפה לשם כשהגיע תורי, אך ככל שהתאהבתי בו יותר הסכמתי לקחת את האשפה בקביעות כי הבנתי שחדר האשפה היה מאד קרוב לחדר שלו. העניין הוא שהסכמתי להוציא את הזבל רק כשהבנתי שהוא מתקרב לחדר, ויש סיכוי שניתקל האחד בשניה. אם הייתי מפספסת אותו, הייתי מוצאת תירוץ דבילי אחר כדי להוציא את הזבל מתי שהוא כן מגיע. חשבתי שאף אחד לא יודע, אבל בסוף השנה התברר לי שהשותפות שלי לחדר ידעו הכל במהלך השנה כולה" - מגאן, סן דייגו.

התיקייה הסודית

"בגיל 18, עשיתי פוטושופ לתמונה שלי מחתונה של בן דודי ביחד עם תמונה של הקראש שלי מאיזו מסיבה מפוארת שהייתה לנו בתחילת י"ב, כך שיכולתי לדעת בדיוק איך הוא ייראה בנשף כי הוא לבש חליפה. החבאתי את התמונה בתיקייה שקראתי לה "הירשמויות לקולג'", כך שאף אחד לא ידע מזה עד היום" - דוין, ניו יורק.

נרשמה לקולג' רק בגלל הקראש

"החלטתי להירשם לאיזה קולג' קרוב לבית שבאמת בסופו של דבר למדתי בו, רק בגלל שמי שעשה את הסיור לנרשמים היה מדריך סופר חתיך, שהיה סטודנט שנה ראשונה באותו הקולג' לרפואה, וגם היה מומחה אדיר בללכת אחורה כדי להיות עם הפנים אלינו ותוך כדי להיות מקסים וחמוד ולהרשים את ההורים שלנו שבאו איתנו לסיור. החלטתי שאני הולכת ללמוד שם רק בגללו, ולהחליט באיזה קולג' אלמד רק בגלל שקראש רגעי לומד שם זה בהחלט הדבר הכי משוגע שעשיתי בחיי. במיוחד לאור העובדה שראיתי אותו ברחבי הקמפוס במשך כמה שנים ואפילו לא היה לי את האומץ הקטן לדבר איתו, והלכתי לקולג' הזה רק בגללו" - דיינה, ניו יורק.

אולי לא דרך הפייסבוק?

"היה לי קראש על בחור מהשכבה שלי בכיתה י"א. בסופו של דבר החלטתי להיות אמיצה ולשלוח לו הודעה דרך הפייסבוק. הוא הגיב ואמר שהוא נמצא בחופשה וידבר איתי כשיחזור. הוא מעולם לא חזר אליי, וזה לחלוטין נשאר אצלי כזיכרון חרוט טראומתי לאורך כל התיכון. חמש שנים לאחר שסיימנו את התיכון, נתקלנו אחד בשניה במקרה והתחלנו לצאת! מאז אנחנו בלתי נפרדים. כשרק התחלנו לצאת, העליתי בפניו את מה שקרה בתיכון, והוא התנצל. הוא אמר לי שהוא לא היה מוכן למערכת יחסים אז, ואם הוא היה מגיב לי אז, לא היינו לדעתו היום בזוגיות" - ג'יל, בוסטון.

שלחה לעצמה ממתקים כדי שהקראש יקנא

"בבית הספר שלי ביום האהבה, כחלק מפעילות בית ספרית היית צריך לשלוח ממתקים לאלו שאתה אוהב. במהלך שיעור שליחים היו נכנסים לכיתה ונותנים לכל תלמיד את הממתקים שלו מהאנשים שאוהבים אותו. בכיתה ט' נדלקתי על אחד החברים הכי טובים שלי, וכדי לגרום לו לקנא, באותה שנה שלחתי לעצמי 20 ממתקים, כן כן, 20, ממעריצים סודיים מזוייפים שהמצאתי, ודאגתי שיביאו לי אותם במיוחד בשיעור שלמדנו ביחד כדי לגרום לו לקנא. לשמחתי זה די עבד, אבל עכשיו כשאני חושבת על זה, זה היה דבר די חצוף לעשות. וכדי שזה יהיה יותר גרוע, באותה שנה קיבלתי עוד ממתק, ומסתבר שזה היה ממנו, אז למעשה כל העבודה שלי הייתה לחינם. מעולם לא הספקנו לצאת, אבל באחת ממסיבות סיום התיכון שלנו סיפרתי לו את האמת וצחקנו על זה מאד" - סמנתה, ממפיס.

שקרים שקרים...

"במהלך התיכון בכיתות יא'-יב' אהבתי בחור מהשכבה שלי, שהיה מאד פופולרי. יום אחד באימון כדורשת, לא יודעת למה, משהו גרם לי לשקר ולהגיד לכולם שנישקתי אותו, בטח כדי שחברות הקבוצה שלי יחשבו שאני מגניבה כנראה. הרגשתי רע שאמרתי את זה ברגע שזה נפלט מפי, וכמובן שזה התגלה ויצא החוצה, גם לקראש שלי, מה שהיה מאד מביך. אני לא חושבת שהוא סלח לי מעולם, ובשלב מסוים בתיכון החל לצחוק עליי, והשקר שלי הופיע גם בספר המחזור" - ג'וליה, ניו יורק.

הטעיה שגרמה למבוכה

"בעבר בית הספר שלי היה לוקח את התלמידים פעם בכמה זמן להחלקה על הקרח. כדי לחבר בין התלמידים, כל כמה זמן היה רמקול במשטח ההחלקה שאמר כי יש למצוא בן זוג ולהחליק יחדיו. תמיד כיבו את האור ושמו מוזיקה רומנטית, כדי שתיווצר התחושה שזו ממש החלקה בזוגות. הבחור מבית הספר שבו הייתי מאוהבת, שהיה גם שכן שלי, איתי בכיתה וכדומה, הציע לי להחליק איתו. הייתם מצפים שאגיד מיד כן, נכון? ובכן, לא אצלי. כל מה שרציתי לעשות באותה השניה היה לצרוח, 'כן, אהיה החברה שלך', מה שהיה ממש לא קשור, אבל לא הצלחתי להוציא קול מפי ולכן כל מה שעשיתי היה לצחוק לו בפנים ולהחליק משם, איזו מבוכה".