העולם מתפתח ומשתנה; וכתוצאה מכך, העבר, ההווה והעתיד שונים אחד מהשני - וכך גם הנורמות של החברה, שמשתנות עם הזמן. לכבוד יום האהבה הקרב ובא, אספנו לכם את השינויים הרומנטיים שחלו במהלך התקופות: איך נראתה האהבה פעם, מה קורה כיום, ומה אנו מצפים שיקרה בעתיד?

עוד בערוץ היחסים של פרוגי:

• בלי סודות: "חוויתי ריגוש מיני בפעם הראשונה"
• סינגלס: כל הסיבות לכך שהכי שווה להיות רווקים בולנטיין
• בואו לגלות: איך יהיה הולנטיין שלכם השנה?

חגיגות ה"ולנטיינס דיי"

עבר: חלק מהדברים שעשו בעבר בולנטיין, הם דברים שאנו נוהגים לשמר גם כיום (רק בתדירות הרבה יותר נמוכה), כגון: שליחת כרטיסי ברכה, מתן פרחים, שוקולדים ומתנות. בנוסף לכך, היו אנשים שנהגו להתחפש לדמות בשם "ג'ק ולנטיין", לדפוק על דלתות הבתים, ולהשאיר אחריהם ממתקים ומתנות לילדים. זה אולי נשמיע נחמד ומזמין, אך ילדים רבים חששו מדמות זו...
הווה: רוב הזוגות נוהגים לחגוג את יום האהבה בארוחה במסעדה טובה, צפייה בסרט רומנטי שובר קופות, או סתם בילוי על חוף הים. 
עתיד: אנו מאחלים ומקווים לכך שלא נצטרך יום מיוחד על מנת להביע אהבה, או במילים אחרות - שכל יום יהיה יום האהבה!

מתנות

עבר: בחתונות או באירוסין, למשל, היו נוהגים לתת "נדוניה" - תשלום או מנחה הניתנים בכסף או במתנות על ידי משפחת הכלה למשפחת החתן, או לשני בני הזוג יחדיו. בחברות מסורתיות, הנדוניה הייתה מיועדת אך ורק לחתן; אך היו חברות מעטות אשר נהגו להעניק נדוניה לשני בני הזוג.
הווה: לא בדיוק צריך סיבה כדי לחלק מתנות, ואפשר להגיד שאנחנו די רגילים לפינוקים. ביום האהבה מפנקים את בני הזוג אפילו יותר מבדרך כלל, החל מספלים עם עיטורים של לבבות (מה לעשות שאנחנו נדושים?) ועד למסעדות יוקרתיות (או סתם שוקו מתחת לפוך).
עתיד: בני הזוג שלנו יהיו הדבר הטוב ביותר שאנחנו יכולים לקבל!

הזמנה לדייט

עבר: במידה וגבר היה רוצה להציע לאהובתו לצאת עמו או להינשא לו - הוא היה צריך לבקש את ידה מאביה (אם שאלתם מה היה קורה אילו אישה רצתה לעשות זאת - זה פשוט לא היה קורה, לא היה מקובל שהנשים יפנו לגברים). אם האישה הייתה רוצה להסכים להצעה, אך ההורים לא אישרו - הגורל היה נחתם בידי ההורים, והזוג אינו יכל להיפגש עוד (אלא אם כן חטאו ברומן אסור. רומאו ויוליה, מישהו?). דייטים בין בני זוג מאותו המין לא באו בחשבון, ולא נראו בעין יפה בעיני החברה.
הווה: הזמנות לדייטים נעשות כל הזמן, בכל מיני דרכים: החל מהודעה פשוטה ברשת חברתית כזו או אחרת, דרך הזמנה "תמימה" פנים מול פנים לשבת על קפה, ועד להצעות מוגזמות שכוללות שירים רומנטיים ורועשים ברקע (טוב, אולי אנחנו רואים יותר מידי סרטים...).
עתיד: אנחנו מאוד מקווים שימציאו מין מערכת או אפליקציה, שתגרום לקראש שלנו להציע לנו לצאת איתו (מרצונו החופשי, כמובן). מצד שני, אולי בכלל כדאי שקודם ידע על קיומנו (לעולם לא נפסיק לחלום, הארי סטיילס!).

שוויון בין המינים

עבר: זה לא סוד ששוויון בין המינים לא היה קיים בעבר, זו גם אחת הסיבות שלדורות שלפנינו יותר קשה לקבל את הפתיחות שיש כיום כחברה. הביטוי הידוע לשמצה של "נשים למטבח" היה נפוץ באותה התקופה, וכל מי שהשתייך לקהילה הגאה נחשב ל"חולה נפש". הגברים נחשבו לחזקים יותר מהאישה, כמפרנסים וכיוזמים היחידים, והאישה נחשבה למעין רכוש שלהם, לחלשה ולנגררת אחריהם ואחרי החלטותיהם.
הווה: החברה הרבה יותר פתוחה וליברלית, ולרוב מקבלים כל אדם באשר הוא. ישנה יותר מודעות לחוסר שיווין, ובתור חברה, אנחנו עובדים על להיות מקבלים ופתוחים יותר. בכל הנוגע לאהבה, הגברים והנשים יוזמים כאחד; וישנם אפילו בתים בהם האישה בעלת יד רמה יותר מהגבר, או מפרנסת יותר ממנו.
עתיד: הלוואי וכל אדם באשר הוא יזכה ליחס שווה לחלוטין מהחברה, ובכלל - היינו רוצים לקוות שהאופן בו יתייחסו לכל אישה (ולכל אדם, בעצם) יהפוך מ"שוביניסטי" ל"שיוויוניסטי".