שווה זהב? "המילים שלנו יצרו סטטוס חברתי שלילי ומסוכן"
"בעידן של היום עם התעצמות הרשתות החברתיות, נוצר מצב חברתי בו אישה היא חלשה כי היא מוטרדת מינית, חזקה אם היא משתפת בכך ואילו הגבר, חזק אך מטרידן. האם כך הדבר? אין מה לעשות לגבי התופעה שיוצרות המילים שלנו?" • טור דעה
בזמן האחרון, בעקבות מחאת "MeToo" (מניעת הטרדות מיניות בקרב נשים ברחבי העולם) שכיום מוכרת מאוד בצורה גלובלית, מעמד האישה והפמיניזם תופס תאוצה ומתחזק מאוד. נשים מרגישות יותר פתוחות, חזקות, מרשות לעצמן להגיד הכל בעצם - בצורה בוטה יותר או פחות, אך כנה ואמיתית.
עוד בערוץ היחסים של פרוגי:
- בעד או נגד: קשר בעל פערי דת
- כל מה שצריך לדעת לפני "הפעמים הראשונות" בזוגיות
- בואו לבדוק: האם אתם ובני הזוג שלכם חברים טובים?
אי לכך, אנו יכולים לראות הרבה יותר טורים, פוסטים, כתבי עת ובעצם כל הבא ליד מפי נשים, העוסק בנושאים אינטימיים יותר וכתובים בצורה יותר מחוספסת ופלפלית. מנגד לכך, יש האומרים וחשים שעם התחזקות הפמיניזם, באותה המידה נשפך יותר אור שלילי על אמירות של גברים וכל דבר קטן שנאמר ונראה למישהי מעט לא במקום, מיד נתפס כשוביניסטי, הטרדה מינית כזו או אחרת וכיוצא בזה.
אני יכולה להעיד על עצמי שאני מאד מאמינה בחוזק של נשים. מאז ומתמיד, כאחת שמתעסקת בתחום הכתיבה ומוציאה לאור בערך כל דבר קטן שהיא כותבת, אני מאד מאמינה בכך שאישה רשאית לומר, לכתוב או לשיר ככל העולה על רוחה ואין היא צריכה את מחאת ה-"MeToo" (בה נשים יותר ויותר חושפות הטרדות מיניות שעברו) כמעין תזכורת שתהיה לה מול העיניים לכך שהיא רשאית לומר מה שהיא רוצה לומר.
אמנם מהצד השני, אני יכולה גם להעיד שעברתי (בערך כמו כל אישה אפשרית וכן, גם גברים) מספר חוויות של הטרדות מיניות גדולות וקטנות במהלך החיים שלי; ואנו שומעים על המון מקרים בתקשורת בהם מקרה של אונס או הטרדה מינית התחילו מאמירה מינית שהופנתה כלפי בחורה ונגמרה ביותר מזה. אני יכולה להבין באופן מסוים למה גברים בשנת 2019 מואשמים באמירות ומעשים מחפיצים יותר מתמיד, אבל אין הדבר אומר שזה בסדר.
במקום מסויים, נדמה שאין מה לעשות לגבי התופעה - יותר ויותר נשים מוטרדות ככל שעוברות השנים, יותר ויותר נשים מחליטות באומץ רב להתוודות על הדברים שחוו כדי להעלות את המודעות; הדבר נפלא וחשוב, אך לא אומר שצריך להפוך את הווידוי למעין טרנד ואת הגברים למעין עם רע של מפלצות!
אני מציעה פתרון חדש, שכנראה יישמע לכם מאד קלישאתי: בואו פשוט נחשוב על מה שיוצא לנו מהפיות, בוודאי לפני שאנחנו ממהרים לפרסם את אותם דברים באינטרנט. ככותבת, אני יכולה להעיד על עצמי שמצד אחד אני אכן מפרסמת כמעט כל חוויה אפשרית שאני חווה בחיים שלי על ידי טור או פוסט. אך מהצד השני, לפני שאני מפרסמת כל תוכן שכזה, או אפילו עתידה לנהל שיחה חשובה ועמוקה עם אדם, מתייעצת עם הסובבים אותי לגבי התוכן או לגבי מה שאני רוצה לומר, לפני שאתחרט על מה שיצא מפי.
למילים שלנו יש המון כוח. מילה אחת - יכולה להרוג. מילה אחת יכולה להוציא את ההיא משמיצה ומגעילה ואת ההוא למטרידן כפייתי. המילים שלנו הן אלו שיצרו תופעה בה נשים הן מצד אחד החלשות שסובלות ממיליון התקפות והטרדות, אך אם הן מדברות על זה הן שוברות מוסכמות, חזקות ופורצות גבולות, והגברים הם החזקים, אך גם המטרידים והמפלצות.
כיום בעידן הרשתות החברתיות שנוכחות בחיינו יותר מאי פעם, התרגלנו לדפוס חיים מהיר ובועט. אי לכך אנחנו גם מדברים באותה הצורה. במעין דפוס של "גו גו גו" שפוחד לא להספיק להגיד את כל המילים, כזה שמעדיף לנהל גם שיחות קשות באסמסים, כי נדמה שרק שם תספיק להגיד את כל מה שתרצה ובצורה הכנה ביותר. אולם, המצב לא חייב להיות כך. אנו מסוגלים לנהל שיחות רציניות גם בחיים האמיתיים, גם על הנושאים האינטימיים ביותר כאשר אנחנו שקולים וחושבים כמו שצריך על דברינו. מילה זה לא אמוג'י, יש לה כוח רב ואם אנחנו רוצים לשנות את יחס החברה לנשים וגברים בהקשר להטרדות מיניות, השינוי יתחיל מחשיבה נכונה על מה שיוצא מהפה שלנו.