זו אולי לא פרידה, למרות שזה מרגיש כך: אתם יכולים להישבע שאתם עדיין אוהבים אחד את השני, אך נוצר ביניכם פער לא קטן והזוגיות כבר לא מרגישה כה חמימה ונעימה כמו פעם. לפני שאתם נכנסים לפאניקה ורצים לקיים שיחת "יחסינו לאן", קחו אוויר ונסו להבין ממה נוצר הריחוק, האם הוא תקופתי או מגמתי ומה אתם מרגישים שנכון לעשות לגביו.

עוד בערוץ היחסים של פרוגי:

• כדור הרס: "הפרובוקציות של מיילי סיירוס פוגעות בנוער"
• בלי סודות: "התנהגות 'נשית' אצל גבר בהכרח מעידה על הומוסקסואליות?"
• מפתיע: המקומות שלא חשבתם שתמצאו בהם בני זוג

עשו: נסו לברר עם עצמכם מה אתם מרגישים לגבי המצב

בראש ובראשונה ועוד לפני שמנסים להבין את צד בן או בת הזוג, עליכם להבין את הצד של עצמכם: האם אתם מרוצים מהריחוק שנוצר בינכם לבין מושא אהבתכם? כיצד הוא גורם לכם להרגיש, טוב, או רע? משוחררים, או מדוכדכים? האם אתם מעוניינים ומצפים מהמצב להשתנות? אולי בכלל יזמתם את הריחוק בעצמכם? 

אל תעשו: "אני מרגיש/ה שהתרחקנו"

נכון ששיחה אמיתית וכנה מלב אל לב היא הדבר החיובי והטוב ביותר שניתן לעשות, אך לא תמיד יש לקיים אותה באופן רציני וקר. במקום לייעץ לכם לקחת את בן או בת הזוג לשיחה ולהטיח בהם את כל הרגשות שלכם, נייעץ כי תיזמו בילוי משותף יחד (מתי שיזדמן לשניכם) ללא לחץ, תוודאו כיצד אתם מרגישים במהלך הבילוי - ולאט לאט וברגע המתאים, תנסו להשחיל את הריחוק בו אתם מרגישים אל תוך השיחה. כלומר: נושא הריחוק אינו צריך להיות הנושא המרכזי של השיחה ומטרת הפגישה, אלא נושא שעוברים אליו ודבר שאתם מרגישים שיושב לכם על הלב. הדבר יעזור לכם ללבן את העניינים בקלילות יותר.

עשו: שתפו אותם במה שעובר עליכם

אנחנו בטוחים שלבן או בת הזוג שלכם עדיין אכפת מכם ומהאופן בו נראה היום שלכם; והם ישמחו להיות שם בשבילכם ולתמוך בכם למרות הכל. אם תראו להם ותרגישו בעצמכם שאתם סומכים עליהם, נותנים בהם אמון ומחשיבים אותם כאנשים הקרובים אליכם אותם אתם מעוניינים לשתף, הקשר יתאחה מעצמו. אל תפנו אליהם כאומללים מסכנים שחייבים שיצילו אותם, אלא בבקשה לאוזן קשבת, פריקה ועצה טובה. הדבר יכול להיות זה שיעיר את הפרפרים ויצית את האש שוב.

אל תעשו: כועסים, אז מתרחקים יותר

בן או בת הזוג בדיוק העלו סטורי שלהם חוגגים במסיבת יום הולדת של אחד הקרובים-הרחוקים, או לחלופין חולקים קינוח מפתה עם חבר או חברת ילדות - בזמן שלכם, הם "מתרצים" או מסבירים כי הם עסוקים מכדי לפגוש אתכם. האינסטינקט הראשוני שלכם אולי ידליק את כפתור הזעם שבכם ויגרום לכם לחשוב: "אה, ובשבילנו אין לו/לה זמן?!" ויגרור תגובה מיידית שתגרום לכם להחליט לא לדבר איתם לתקופה או גרוע יותר - לסיים את הקשר עמם. בניגוד למה שאתם חושבים - לא, הם לא יבינו לבד, אין לכם מה "להעניש" אותם ואתם לא באמת צריכים זמן להירגע. הדבר רק ירחיק ביניכם יותר ויגרור אחריו רגשות שליליים שיהיה מאוד קשה להחלים מהם. מוטב שתגיבו להם תגובה שנונה ומצחיקה שתדרוש את תשומת ליבם ומי יודע, אולי אפילו לחוש געגוע מסויים...

עשו: נסו ליזום פגישות ושיחות

אל תשאירו את כל האחריות בידיהם. במידה ואתם מעוניינים להיפגש ולראות אותם, גם אם הם לא היו הראשונים שיצרו קשר כבר זמן רב, כדאי שתהיו אלה שתיזמו את המפגש הבא, תתקשרו כדי לפטפט או תכתבו להם בווצאפ במטרה להתחיל שיחה. אולי סוף כל סוף יתמזל מזלכם והפגישה סוף כל סוף תתממש - ובמהלכה תוכלו להבין אם הריחוק שנוצר הוא מקרי או מכוון ומה הוא מרמז.

אל תעשו: נלחץ והם יחזרו?

אתם אולי נואשים וכבר לא יודעים מה לעשות כדי להחזיר את הקשר שהתפרק מעט לקדמותו, עד כדי כך שאתם שולחים אינספור הודעות לצד השני על מנת לעורר את תשומת ליבם, לוחצים עליהם להיפגש וגורמים להם להרגיש אשמים ואחראיים למצב; או לחלופין - מנסים להפסיק לדבר איתם עד כמה שאתם יכולים ובנוסף לכך לעורר את קנאתם באמצעות הרשתות החברתיות. המניפולציה שאתם מנסים להפעיל על הרגשות שלהם בסופו של דבר תשבור אותם ותגרום לתוצאה הפוכה מזו שאתם מנסים להשיג - ועלולה אפילו להוביל לפרידה.