לפני כארבע וחצי שנים, נערה בת ארבע עשרה ונער בן שבע עשרה החליטו להכיר ולהיפגש. אף אחד לעולם לא תיאר לעצמו שהנער והנערה הללו, יהפכו לאחד מהזוגות הישראלים המצליחים ביותר ביוטיוב, הלא הם - איליה וניקול. לפני פחות משנה, בני הזוג החליטו להינשא ואף להביא ילד. ישבנו איתם לשיחה על ההחלטה יוצאת הדופן ואף יהיו כאלו שיגידו שהיא שנויה במחלוקת ועל השפעתה על הזוגיות שלהם.

עוד בערוץ היחסים של פרוגי:

• בעד או נגד: לצאת עם חייל או חיילת כשאתם תלמידים
• תעלול או ממתק: סקר תכונות ומאפיינים של בני זוג
• מזל טוב: טיפים לכתיבת ברכת יום הולדת לבני הזוג

ספרו לנו, איך הכרתם?

ניקול: "כשהייתי בת ארבע עשרה וחצי, נתקלתי ממש במקרה בערוץ היוטיוב של איליה, הוא ניהל ערוץ יוטיוב עוד לפני שהכרנו, והחלטתי לחפש את החשבון שלו באינסטגרם ולהתחיל איתו. בדרך כלל לא הייתי עושה את זה, אבל פשוט הרגשתי שזה הגורל. חוץ מזה, בתקופה ההיא לא ממש רציתי חבר ובדיוק נפרדתי מכמה בני זוג, אבל בכל זאת הרגשתי שאני חייבת להתחיל איתו. הגבתי לו על כמה תמונות באינסטגרם ואחרי תקופה קצרה הוא התחיל לדבר איתי והודה שאני מוצאת חן בעיניו. אחרי שבועיים שבהם דיברנו בלי הפסקה, ההורים של איליה הקפיצו אותו לבית שלי ויצאנו לדייט למשך כמה שעות. אחרי הדייט הבנו שזה רציני ושאנחנו רוצים להיות ביחד".

איליה: "התחלתי לחבב את ניקול מהרגע שבו נכנסתי לחשבון האינסטגרם שלה. יש לי אקסית אבל זה לא היה רציני ונגמר ממש מהר, אז אני מחשיב את הזוגיות עם ניקול כזוגיות הראשונה שלי".

מתי החלטתם שאתם רוצים לפתוח ערוץ יוטיוב? כיצד ההחלטה הזאת השפיעה על מערכת היחסים שלכם?

איליה: "די מהר. ניהלתי ערוץ יוטיוב עוד לפני שהכרתי את ניקול וכבר בפגישה הראשונה שלנו החלטנו להצטלם ביחד לערוץ שלי. אחרי שניים-שלושה סרטונים ביחד, הפכנו את השם של הערוץ לשם משותף כי הבנו שזה רציני".

ניקול: "אני לקחתי את זה ממש בסבבה, כי פעם לא היו לו הרבה צפיות ולא חששתי מחשיפה או מפרסום. היום, מכיוון שיש לנו כבר לא מעט צפיות והאיכות של התוכן שלנו חשובה לנו, מדי פעם יש ויכוחים קטנים של 'אין לי כוח לצלם' או משהו בסגנון. בנוסף, לשנינו יש רעיונות ממש שונים לסרטונים כי אנחנו חושבים אחרת, לדוגמה - אני חושבת שכן יעניין מישהו איך אני מעצבת את הבית של האוגר שלי והוא חושב שזה לא מעניין. דברים כאלה יכולים לגרום לנו להתווכח."

איליה: "כשזה נוגע לערוץ היוטיוב שלנו, לרוב אנחנו מתפשרים על מה שהיא אומרת."

איך הייתה הצעת הנישואין שלכם? יצא לכם לשוחח על נושא המחויבות לפני ההצעה, או שזאת הייתה הפתעה עבור ניקול?

ניקול: "כן, דיברנו על נושא המחויבות לפני ותמיד ידענו שאנחנו הולכים להתחתן כשאני אהיה בסביבות גיל שמונה עשרה, אז כן קצת ציפיתי שזה יקרה. חוץ מזה, חודשיים לפני שהוא הציע לי בפראג, עשינו שופינג בארץ והוא התעקש שנכנס לחנות כלשהי ונמדוד כמה פריטים. הייתה שם טבעת שממש אהבתי וזאת הייתה הטבעת שאיליה הציע לי איתה. לא ממש ציפיתי שזה יקרה, אבל זאת גם לא הייתה הפתעה מוחלטת".

איליה: "יום אחרי שהלכנו ביחד לחנות הזאת, חזרתי לבד לאותה החנות וקניתי את הטבעת שהיא אהבה. היה לי ממש חשוב שהיא תהיה מרוצה".

ניקול: "באמת הייתי ממש מרוצה מההצעה ומאוד התרגשתי, אבל כן הפריע לי שהוא צילם את זה. בזמן שהוא הציע לי במלון ששהינו בו, שמתי לב שיש מצלמה מאחוריו. אם לא הייתה מצלמה אז הייתי נשפכת מבכי, אבל הרגשתי לא בנוח לעשות את זה מתוך הידיעה שהוא מצלם".

מדוע החלטתם להתחתן דווקא בפראג?

ניקול: "החלטנו להתחתן בפראג כי זה נחשב ליעד ממש זול ויפה; ובפעם הראשונה שהיינו שם, הייתה בעצם כשהתארסנו, ממש נהננו וזה נהפך ליעד האהוב עלינו".

ואיך חיי הנישואין?

איליה: "החתונה שיפרה את הזוגיות שלנו והשפיעה עלינו באופן חיובי מאוד. אני חושב שהיינו כבר ממש בשלים לחתונה ועשינו את זה בזמן".

ניקול: "אני מסכימה. אם היינו עושים את זה מוקדם יותר, למשל בגיל שש עשרה, אני חושבת שזה היה משפיע לרעה על הזוגיות שלנו כי היינו מאוד ילדותיים והתווכחנו על דברים טיפשיים. התחתנו ממש בזמן הנכון".

איך הסביבה שלכם הגיבה לחתונה?

איליה: "המשפחה שלי לא תמכה ואפילו לא אמרה מזל טוב. הם ממש מתנגדים למערכת היחסים שלי עם ניקול, כנראה בגלל שלא עשיתי את כל מה שהם ציפו ממני לעשות בחיים, כמו - לסיים צבא, להיות מהנדס ולעבוד בעבודה יוקרתית. לצערם, הלכתי לכיוון קצת אחר והם לא אהבו את זה. הם לא ניתקו קשר אבל הם ממש לא התחברו לרעיון של האירוסין והחתונה".

ניקול: "הם חושבים שאני משפיעה עליו לרעה כי הוא כביכול ויתר על עתיד מזהיר בגללי. האמת היא שלא משנה לי במה הוא יעבוד, פשוט הרגשתי שהוא לא באמת מתחבר לכיוון שהוא בחר בחיים ואני מאמינה שאם מישהו לא אוהב את המקצוע שלו, אז הוא לא צריך לעבוד בזה גם אם זה מקצוע ממש רווחי. בניגוד למשפחה של איליה, התגובה של המשפחה והחברים שלי הייתה ממש טובה וחיובית והם תמכו בנו. אמא שלי גם התחתנה בגיל שמונה עשרה עם אבא שלי, אומנם זה לא כל כך הלך להם והם התגרשו מאוחר יותר, אבל הם מבינים אותי ואת איליה ואין להם בעיה עם זה".

מאין נבעה ההחלטה להביא ילד בגיל כל כך צעיר?

ניקול: "הכל התחיל כשעברתי הפלה בגיל שש עשרה. מצד אחד, האירוע הזה היה מאוד טראומטי עבורי, אבל מצד שני - הוא עורר בי רגש אימהי ורצון להיכנס שוב להריון ולהוליד ילד. במשך המון זמן ממש לחצתי על איליה בקטע הזה, אבל הוא לא אהב את הרעיון והתנער ממנו. למזלי, כשהייתי בת שבע עשרה וחצי בערך, איליה אמר לי שהוא רוצה להיות אבא. זה היה בתקופה שכבר הפסקתי "לחפור" לו על הנושא, אז הבנתי שזה באמת בא ממנו ולא מתוך כוונה לרצות אותי. התחלנו לנסות להיכנס להריון ולקח לי בערך שמונה חודשים להיקלט. אני חושבת שאם המצב הכלכלי שלנו לפני שנתיים היה טוב יותר, אז הייתי הופכת לאמא כבר בגיל שש עשרה".

איליה: "אני תמיד רציתי להיות אבא כי גדלתי בלי אבא ותמיד הייתה חסרה לי דמות אבהית. ראיתי שלכל החבר'ה יש אבא שעוזר להם, לוקח אותם לטיול ומשחק איתם; ואני ממש קינאתי בהם. אני תמיד אומר לעצמי שלילדים שלי אני אתן את הכל ואשתדל להיות האבא הכי טוב שאפשר. בקיצור, אני מחכה בקוצר רוח ללידה".

איך הודעתם לקרובים שלכם על ההריון?

איליה: "הדודים שלי דווקא שמחו, אבל סבתא שלי ואמא שלי לא הגיבו יפה בכלל. כן ציפיתי שהתגובה שלהן תהיה לא טובה, אבל ממש לא ציפיתי שהיא תהיה עד כדי כך לא טובה. לשמחתי זה לא ממש מזיז לי כי בסופו של דבר זאת ההחלטה שלי והמשפחה שלי".

ניקול: "אמא שלו אמרה לנו: 'לא אמרתי לכם מזל טוב על החתונה, אז למה אתם מצפים שאני אגיד לכם מזל טוב על הילדה שלכם?' וסבתא שלו הבינה שאין שום סיכוי שאיליה יחיה בדרך שבה היא רוצה שהוא יחיה וזה ממש העציב אותה. עם הזמן סבתא שלו שינתה קצת את הגישה שלה והיא אפילו מתעניינת בשלומי ובשלומה של הילדה. בניגוד למשפחה של איליה, התגובה של המשפחה והחברים שלי הייתה ממש טובה. אמא שלי הייתה הראשונה שידעה שאני בהריון כי עשיתי את הבדיקה בבית שלה וסיפרתי לה שהיא יצאה חיובית מיד אחרי שגיליתי את זה בעצמי. סיפרתי לה שאני מתכננת להביא ילד כבר לפני ובהתחלה היא הגיבה ממש לא טוב, ושאלה אותי למה אני עושה את זה ואמרה שאני לא אצליח לטפל בו לבד. אבל, להודעה שאני בהריון היא הגיבה ממש מעולה. היא התרגשה שהיא הולכת להיות סבתא צעירה ועד עכשיו היא כל הזמן משוויצה בכך שתהיה לה נכדה עוד מעט. לאבא שלי סיפרתי ברכב ולהפתעתי הוא גם ממש שמח, וכמובן שחברות שלי גם מאוד התרגשו בשבילי ותמכו בי".

איך ההריון השפיע על הזוגיות שלכם?

ניקול: "מושלם. אני מודעת לכך שיש זוגות שמתחילים לריב כי האישה ההריונית קצת 'מטורפת', אבל במקרה שלנו איליה באמת מכיל אותי ומבין שקשה לי, הוא נותן לי להיות בבית, לנוח ולסיים את המטלות שלי. אני מרגישה שההריון ממש חיבר בינינו כי שנינו מתרגשים מזה שאנחנו הולכים להיות הורים ונעבור את התהליך הזה ביחד".

אתם הולכים ביחד לבדיקות?

ניקול: "לאולטסאונד הראשון הלכתי לבד כי איליה עדיין היה בצבא, אבל עכשיו אני תמיד לוקחת אותו איתי כי חשוב לי שהוא יראה איך התינוקת שלנו מתפתחת".

איליה: "חשוב לי להיות נוכח בבדיקות כי זאת בסך הכל חוויה ממש חיובית שאני לא רוצה להפסיד".

התחלתם להתכונן לקראת הלידה? יש חששות?

ניקול: "ברוך השם, אין לי חששות בכלל ואני אישה שלא מפחדת מלידה, למרות שאני מודעת לכמה התהליך הוא כואב וקשה. אני אעשה את כל המאמצים כדי ללדת לידה טבעית, כי אני מאמינה שגוף האישה יכול ליילד את עצמו. התחלנו להתכונן ללידה כבר מזמן ואפילו היו לי בגדים לתינוקות עוד לפני שנכנסתי להריון".

מהם לדעתכם היתרונות והחסרונות של לידה בגיל צעיר?

ניקול: "אני חושבת שהרבה פעמים הורים לא יכולים להרשות לעצמם לקנות דברים לתינוק, ואני מכירה המון אמהות צעירות שממש לא מובן מאליו שיהיו להן שידות החתלה, צעצועים ועוד. בנוסף, ברוב המקרים האבא בכלל לא בתמונה ולא רוצה לקחת חלק בגידול הילד. הרבה אמהות נאלצות להתמודד עם הורות יחידנית, וגם רוב הילדים בעצם באים לא מרצון אלא בטעות. עוד חיסרון ששמעתי מאמהות צעירות הוא שרופאים מגיבים באופן ממש מוזר לסיטואציה: הם מעירים הערות וזורקים כל מיני תגובות מעליבות על האמהות הצעירה. למזלי, לי זה לא קרה, אבל למישהי שאני מכירה כן קרה שהרופא החליט לנסות לשכנע אותה שזה לא בסדר שהיא בהריון, לשאול למה היא לא עושה הפלה וכדומה. אני חושבת שהיתרון הכי משמעותי הוא שלהורים צעירים יש יותר מרץ".

איליה: "אני חושב שאם עושים ילד בגיל ממש מבוגר, אז יותר קשה לרוץ אחרי הילדים, להרים אותם ולשחק איתם. בגיל שלנו הרבה יותר קל פיזית לטפל בילדים וכשהם יגדלו יהיה לנו יותר קל לתקשר איתם, כי הם יעברו את אותם הדברים שאנחנו עברנו לא מזמן".

אתם מתכוונים לחשוף את הילדה שלכם ברשתות החברתיות?

ניקול: "אנחנו כן נעשה ולוג לידה ואני מאמינה שאחרי כמה ימים אנחנו כבר נעלה אותו לערוץ. אני מאמינה שאנחנו נעלה תמונה שלה לאינסטגרם רק אחרי כמה חודשים, כי אנחנו יותר 'אנשים של יוטיוב' וכבר התרגלנו להעלות רק לשם תוכן אישי, אז לאינסטגרם יותר מפחיד אותי להעלות אותה. אני חושבת שאם הייתי מטשטשת את הפנים שלה, אז כשהיא הייתה גודלת היא לא הייתה יודעת איך היא נראתה וזה ממש חבל לדעתי. אני מאמינה שנעשה הפסקה של שבוע מהיוטיוב אחרי הלידה ואחרי זה נפציץ בסרטונים".

איך אתם מתמודדים עם תגובות שליליות מהסביבה שלכם?

ניקול: "אנחנו לא ממש מתייחסים אליהן, אבל אני כן מוחקת תגובות שליליות שקשורות לבת שלי כי לא נעים לי לקרוא אותן. אני ממש שלמה עם ההחלטה שקיבלתי, אז אני לא לוקחת ללב תגובות כמו: 'אוי את ממש צעירה' או 'למה לא עשית הפלה?', כי אני באמת לא מתחרטת על שום דבר".

מה התכנונים שלכם לעתיד?

איליה: "הייתי רוצה ללכת ללמוד משהו שקשור למחשבים, גרפיקה, עריכה או משהו בסגנון"

ניקול: "אני לא הולכת לעבוד בשבע השנים הקרובות, כי אני בעצם רוצה להיות 'אמא בבית'. לגבי הלימודים אני לא ממהרת כי אני עדיין צעירה, אבל אני משערת שבגיל מאוחר יותר אני אעבור קורס שקשור לעיצוב או אומנות".

מה הייתם מייעצים לנערות שנכנסו להריון לא רצוי, או לנערים שבנות זוגם נכנסו להריון לא רצוי?

ניקול: "אני חושבת שכל מקרה לגופו, ואני לא יכולה לבוא ולהגיד לנערה ללדת את התינוק שלה אם היא לא מוכנה להיות אמא. אני מאוד נגד הפלות ואני חושבת שכל אחת צריכה לעשות את המקסימום שלה כדי ללדת את התינוק, אבל אני גם לא חיה בסרט ואני יודעת שיש בנות שלא מוכנות ללדת בגיל צעיר. חוץ מזה, ילד מרגיש אם הוא לא היה רצוי, אז באמת שאין טעם ללדת ילד לא רצוי. באופן אישי, אמא שלי ילדה אותי כשהיא הייתה בת 24 והיא עוד לא הייתה מוכנה לילדים בגיל הזה, ואני ממש הרגשתי את זה. אני מציעה גם לנערות וגם לנערים לפנות לאגודות ולהתייעץ עם אנשי מקצוע ועם ההורים. חשוב גם לזכור שזה בסדר כן לרצות את התינוק, ואני אישית מכירה המון נערות שכן רוצות את התינוק וחלקן אפילו תכננו אותו, אבל הן מתביישות להודות בזה. אני חושבת שזה אחלה וסבבה לגמרי. ההריון הוא אחד מהדברים הכי טובים שקרו לי."