הריון לא מתוכנן בגיל ההתבגרות יכול להיות מפחיד ולעיתים לא נעים לנערה שנכנסה להריון ואף לבן הזוג שלה. הריון לא מתוכנן, כזה שבא בהפתעה, מביא עמו המון חששות ופחדים כמו איך לספר להורים? מה לעשות עם העובר? האם להמשיך את ההריון, האם לשמור את התינוק, לגדל אותו או לבצע הליך הפסקת הריון? מה יהיה מבחינה כלכלית? ועוד ועוד.

עוד בערוץ היחסים של פרוגי:

• בלי סודות: "לא מצליח להשלים עם זה שאני לא הראשון שלה"
• המדריך לשדכן: כך תהפכו אותם מ'שני זרים' לזוג אוהבים
• בעד או נגד: לצאת עם מתנגד או מתנגדת לפמיניזם

תינוק בגיל צעיר יכול לטלטל את עולמם של ההורים הצעירים, ובמיוחד את עולמה של האם, שנמצאים בשיא הבגרויות, הלימודים, עומדים לפני גיוס לצבא ולמעשה עוד לא סיימו את שלב הילדות והנעורים שלהם ומיד צריכים לקפוץ תוך תשעה חודשים לעולם המבוגרים. אבל, מה קורה כאשר הנערה לא מעוניינת לשמור את העובר שברחמה, אילו אופציות עומדות לרשותה ומה התהליך שהיא עתידה לעבור?

הריון יכול להביא עמו המון חששות ושאלות© Adobestock

לפני שנסקור את הזכויות העומדות לרשות הנערה, הכלים המוצעים לה והתהליך שהיא תעבור במקרה והיא תחליט על הפסקת הריון, חשוב לבחון את הסיבה להריונות לא מתוכננים בקרב נערות צעירות. שאלנו את ניצן הכהן, עובדת סוציאלית וראש מערך התוכן בעמותת "דלת פתוחה", מדוע לדעתה מגיעים למצב של הריונות בלתי רצויים.

"הריונות לא מתוכננים זה משהו שתמיד היה, אבל בשנים האחרונות יש אפילו ירידה לפי דוחות משרד הבריאות בכמות של הפניות לוועדה להפסקת הריון", אומרת הכהן, "אני חושבת שהתשובה לשאלה הזאת מורכבת מכמה חלקים. ראשית הוא הצורך בשיח על מיניות בריאה ומיטיבה מילדות, במסגרות החינוכיות וגם בבתי המשפחה. אם אנחנו נדאג לחנך את הנוער ליחסים מיטיבים ובטוחים, הדבר ישפיע גם על הריונות לא מתוכננים בגילאים הללו ובהמשך החיים".

מעבר לשיח על מיניות בריאה וחינוך מיני מגיל מוקדם, יש חשיבות רבה גם להיכרות עם אמצעי המניעה השונים המוצעים בשוק. מכיוון שרוב אמצעי המניעה (ולמעשה כולם מלבד הקונדומים) נמצאים באחריותה של הנערה, כל אחת צריכה להכיר את המגוון הרחב שקיים ולבחור את אמצעי המניעה שהכי מתאים לה הן מבחינה רפואית והן מבחינת האופי.

לא רק גלולות, יש אמצעי מניעה נוספים © Adobestock

הכהן:" אנחנו נוטים להסתכל ולבקר את חוסר העקביות של בני הנוער בשימוש באמצעי מניעה, אבל אנחנו צריכים להבין שאמצעי המניעה שנמצאים היום בשוק לא בהכרח מתאימים לנערות וצעירות, בוודאי לא בגיל ההתבגרות. כאשר אנחנו יודעים שמדובר בגילאים בהם יש קושי בשמירה על עקביות, שנים בהן האחריות נלמדת ומתפתחת - לנערה בת 16 קשה מאוד לזכור לקחת כל יום גלולה באופן סדיר ועקבי, וזה אמצעי המניעה המרכזי ולעיתים היחיד שמוצע להן".

אחד מאמצעי המניעה המוצעים כיום לנערות בכל רחבי העולם הוא התקן תוך רחמי, שמיועד לטווח ארוך ולא מצריך נטילת כדור על בסיס יומי או אפילו חודשי. בארץ היום, יש יותר רופאים ורופאות אשר ממליצים על כך, מאז שהוכנס לשוק אמצעי המניעה התקן לנערות, כך שהוא מותאם לצרכיהן ואינו מסוכן יותר מאמצעי מניעה אחרים. "לחלופין", מסבירה הכהן, "ישנם עוד אמצעי מניעה שיכולים להתאים לנערות ונשים, אך אין מודעות אליהם. אמצעי מניעה צריך להתאים לכל אחת, ולצרכים שלה ולא להישאב למחשבה שסוג אחד מתאים לכולן".

הריון לא מתוכנן

"כאשר נערות מגלות שהן בהריון לא רצוי יש מספר לא מועט של חששות שפעמים רבות מלווים אותן". מסבירה לנו הכהן, "כל נערה מגיעה עם המשא שהיא נושאת והדברים שמשפיעים עליה בנושא זה. החשש ששותפות לו הכי הרבה נערות הוא באמת הפחד שיגלו, והצורך שלהן בשמירה על חיסיון".

החיסיון שלרוב מאוד חשוב לנערות וצעירות, מעוגן בחוק בכל הקשור להריון והפסקת הריון כפי שהסבירה לנו מיכל יזרעאלי, ראש צוות עובדות סוציאליות בבית החולים לנשים, מרכז רפואי רבין, "יש החרגה חוקתית של נושא ההריונות מכל שאר הנושאים. במקרים של הריון לא מתוכנן, הנערה לא מחוייבת מבחינת החוק לשתף את ההורים ויותר מכך - החוק אסור על צוות בית החולים לשתף את ההורים ללא הסכמת הנערה. אנחנו נכבד את רצונה של הנערה לא לשתף, יחד עם זאת ננסה לעזור לה לקבל החלטה מושכלת כן לערב את המשפחה כי זו החלטה לא פשוטה. אנחנו ממצילים לנערה לא לעבור את התהליך הזה לבד מכיוון שהוא לא קל, הן מבחינה נפשית והן מבחינה גופנית. חשוב לזכור שהרבה פעמים כל מה שההורים רוצים זה רק להקל על הנערה".

במקה של הריון לא מתוכנן, הנערה לא מחוייבת מבחינת החוק לשתף את ההורים © Adobestock

הוועדה

בישראל, כדי לבצע הליך של הפסקת הריון, יש צורך לעמוד בפני וועדה מיוחדת. כל נערה שמעוניינת לקיים תהליך שכזה, רשאית לפנות לאחד מבתי החולים המורשים לכך על מנת לקבוע תור לוועדה. הוועדה עצמה מורכבת משלושה אנשים - רופא/ה מומחה/ית במיילדות וגינקולוגיה, רופא/ה מומחה/ית נוסף/ת ועובדת סוציאלית. בין חברי הוועדה חייבת להיות לכל הפחות אישה אחת. 

ד"ר ערן גולד, רופא נשים, מסביר: "כשמדובר בהריון אצל נערות הסיבות המתקבלות להפסקה יכולות להיות רק אחת מהבאות: גיל צעיר מ-17, אם אינה נשואה, הריון הנובע מיחסים אסורים לפי חוק (אונס/ גילוי עריות) או באם המשך ההריון עלול לסכן את חיי האשה או לגרום לה נזק נפשי".

"אם ההריון מתקדם במיוחד (מעל שבוע 24) - תהליך אישור הפסקת ההריון מורכב יותר ודורש וועדה מיוחדת. 
אין צורך בהסכמה של בן הזוג או ההורים לשם ביצוע הפסקת הריון וכל ההליך יכול לעבור ללא ידיעתם. בכל שלב עד תחילת ההליך הרפואי, הנערה יכולה לשנות את דעתה ולחזור בה מההחלטה".

בבית החולים, הנערה תפגוש קודם כל בעובדת סוציאלית שתיקח ממנה פרטים ותלווה אותה לאורך כל התהליך. "לכולנו ברור שזאת חווייה מאוד לא פשוטה. הנערה צריכה להיכנס לעולם שהיא לא מכירה ולא מבינה ויש פרוצדורות שיש לעבור ו-וועדה להיכנס אליה", אומרת יזרעאלי, "אנחנו כעובדות סוציאליות באמת מנסות להקל כמה שיותר. גם ככה הסיטואציה מסובכת, לכן אנחנו שואפות להקל כמה שיותר. אנחנו מבינות שהנערה מגיעה עם חרדה, חשש, בושה ואנחנו צריכות לנרמל את התגובות ולקבוע תור לוועדה - כמה שיותר מהר כדי שלא תצטרך להמתין. לפי הנוהל של משרד הבריאות, אצל נערות יש לזרז את זה כמה שיותר מהר". 

התהליך הרפואי

ד"ר גולד מסביר לנו כי הפסקת ההריון הינה הליך בטוח ולרוב ללא סיכונים משמעותיים וכי אין בהליך פגיעה ביכולת להרות בעתיד. אבל, יש חשיבות רבה לכך שהנערה תפנה לאחר התהליך לרופא נשים לצורך תכנון אמצעי מניעה יעיל בשביל למנוע חזרה של הריון לא רצוי, מכיוון שלכל פעולה רפואית ישנם סיבוכים אפשריים. במקרה של הליך הפסקת הריון יכולים להיות הסיבוכים הבאים (שלא נמצאים באופן שכיח) - דימום, זיהום, פגיעה ברחם ובאיברים הסמוכים לו וניקוב חלל הרחם.

ישנן שתי שיטות עיקריות לבצע את הליך הפסקת ההריון - גרידה (לרוב עד שבוע 18-19) או הליך תרופתי (עד שבוע 9). הקביעה של איזה הליך לבצע נובעת משיקול דעתם של הרופאים ומהשבוע להריון בו נמאת האם. 

טיפול תרופתי

הטיפול התרופתי מצריך שלושה מפגשים עם רופא. במפגש הראשון יערכו בדיקות מעבדה ובדיקה רפואית כולל אולטרסאונד. לאחר הבדיקה הנערה מקבלת שלושה כדורים שנלקחים דרך הפה שעוצרים את התפתחות ההריון. לאחר מכן נמצאים בהשגחה רפואית לשעתיים. יתכנו כאבי בטן, חולשה, הקאות או דימום קל מהנרתיק.

המפגש השני ייערך כ-36 שעות לאחר המפגש הראשון, בו תקבל הנערה שני כדורים לבליעה אשר גורמים לכיווץ הרחם ופליטת חומר ההריון. "יתכן ויופיעו כאבי בטן ודימום שילך ויתחזק עד פליטת שרידי ההריון", מספר ד"ר גולד.

המפגש אחרון הוא למעשה ביקורת אולטרסאונד שבועיים לאחר מכן כדי לוודא שאכן אין שארית של הריון. במיעוט המקרים שנותרה שארית הריונית תידרש הנערה לעבור טיפול ניתוחי לריקון חלל הרחם בגרידה.

© Adobestock

גרידה

התהליך הזה מבוצע בהרדמה מלאה, במהלכו מבוצעת הרחבה של צוואר הרחם ולאחר מכן שאיבה של התוכן ההריוני. בסיום, מתבצע מעבר על קירות הרחם על מנת לוודא כי לא נותרה שארית. לאחר מכן, יש מעקב אצל רופא מטפל וביצוע אולטרסאונד לביקורת. 

במקרים אחרים ובהריונות גדולים יותר - מתבצעת הפסקת הריון עם חומרים הגורמים להתכווצות חלל הרחם ובהמשך ריקון הרחם בהרדמה.

לאחר סיום הפעולה 
לאחר ההליך, ייתכן והרופא ייתן לנערה גם טיפול אנטיביוטי למספר ימים. עלול להיות דימום קל ותחושת התכווצויות של הרחם הדומות לכאבים מהמחזור החודשי. במידה ומופיע חום גבוה, דמם חריג או כאבים משמעותיים יש לפנות למרכז רפואי זמין להערכה. 

חשוב לדעת

"דלת פתוחה" מהווה בית פיזי, טלפוני ווירטואלי לנוער וצעירים. דלת פתוחה מסייעת לנערות שנמצאות בהריון לא מתוכנן. הצוות יעמוד לרשות הנערה, כדי להציע מרחב בטוח ומוגן בו תוכל להתלבט ולחשוב מה ההחלטה הנכונה לה. ניתן לבצע בעמותה בדיקות הריון בליווי יועצת מנוסה ואף להיבדק אצל רופא/ת נשים. במידה והנערה מחליטה שהיא רוצה לעבור תהליך של הפסקת הריון, "דלת פתוחה" ילוו אותה בכל מה שתרצה - גם בהכנה להליך, ליווי לבדיקות, לוועדה ולתהליך עצמו. בנוסף נהיה כאן עבורה לפני, תוך כדי ואחרי, כדי לתמוך ולתת את המידע, העזרה ואפילו החיבוק אם תרצה בכך.

חשוב לומר שהליווי לא מסתיים בסוף התהליך ואנחנו מציעות לחזור ולהגיע אלינו מתי שרוצות כדי לעבד את החוויה ברמה הרגשית, ובהמשך גם להיערך לקיום יחסים עם התאמת אמצעי מניעה אשר יהיו נכונים עבורה, בביטחון ובהנאה ללא צורך בחשש מהריון לא רצוי.