מכתבים מהלב: "אמרתי לך שאני סובלת ובכל זאת שתקת"
"סמכתי עליך, בתור חבר, שתיתן לי נחמה בתוך כל הקושי והסבל הזה, אבל קיבלתי כתף קרה במקום" • כתבי וכתבות פרוגי במכתבים מהלב! והשבוע: כתבתנו במכתב מרגש לבן הזוג לשעבר, על הפרידה שנגמרה לא טוב ועל הכתף הקרה שקיבלה ממנו
אמרתי לך שאני סובלת. אמרתי לך את זה ישירות, ללא שום מסכות. הקשבת לי מדברת, הקול שלי רועד מדמעות, במשך כמה דקות טובות. שתקת כל הזמן הזה. שמעת אותי בוכה, אומרת דברים ממעמקי ליבי, דברים שאתה היית הראשון לשמוע.
ובכל זאת, לא אמרת כלום. שתקת.
עוד בערוץ היחסים של פרוגי:
- מבודדים: ״למדתי להעריך את הדברים הקטנים״
- מבודדים: "המרחק מקרב ומחזק את הזוגיות"
- נמצאים בזוגיות? כך תשמרו על הייחודיות שלכם
חשבתי שאחרי כל מה שעברנו ביחד, תראה קצת יותר סימפתיה כלפיי ולכאב שלי, קצת יותר אכפתיות.
כשסיימתי לדבר, שינית את הנושא בלי לחשוב פעמיים ובלי להתמהמה אפילו לשנייה. כאילו כל מה שהיה פה עכשיו לא היה. אני לא יודעת אם עשית את זה כי היית מובך או בגלל שבאמת לא ידעת מה לומר, אבל דבר אחד בטוח - סמכתי עליך, בתור חבר, שתיתן לי נחמה בתוך כל הקושי והסבל הזה, אבל קיבלתי כתף קרה במקום. סמכתי עליך שלמרות שהדברים בינינו לא נגמרו כפי שהייתי רוצה שיגמרו, עדיין תהיה חבר שלי ותעזור לי להתמודד. למרות שהכאב שלי קשור אליך.
אולי ציפיתי ממך ליותר מידי, עכשיו כשאני חושבת על זה. אולי זה לא היה לגיטימי מצידי לצפות שאחרי הפרידה נוכל לשמור על קשר כמו שרציתי, שעדיין תוכל להיות החבר הטוב שלי שתמיד שם בשבילי כשקשה.
מה גם, שאתה ידעת שאני לא התגברתי, ידעת שקשה לי ושהסיבה היחידה שאני עניתי לשיחה ממך זה כי זה גורם לי להרגיש כמו בימים הטובים, כשהיינו קרובים כל כך שלא ניתן היה להבין מי זה מי. ובכל זאת - אתה זה שהתקשרת אליי, אתה זה שהכרחת אותי לחזור לתהום ואתה זה שלא הושטת לי יד כדי לצאת ממנה.
הייתי תמימה, אתה יודע? נאיבית כל כך שזה כואב. הצלחתי לשכנע את עצמי שנוכל להישאר קרובים, שאנחנו לא כמו כל הזוגות שנפרדו וניתקו קשר, אבל אנחנו בכל זאת בני אדם ולא חזרנו להיות חברים טובים. זה לא קל להסתכל על הבן אדם שהיה הכי קרוב אלייך באור שונה פתאום, כשאי אפשר להתנהג כמו פעם ולהתקרב כמו פעם.
עכשיו זה כבר בסדר, אתה יודע? אני מניחה שאתה יודע, כי אתה מדבר עם חברות שלי ואתה מדבר איתי ואתה כבר רואה בעיניים שלי שהן לא מגיבות כמו פעם לעיניים שלך. אתה יודע שאני המשכתי הלאה, שאני רחוקה ממך כמו שלא הייתי מעולם ושאני מרגישה טוב. אני באמת מרגישה טוב, ואני המומה מזה. לא חשבתי שאצליח לצאת מהבוץ שהכנסת אותי אליו. השיחה שניהלנו, שבה היית הדבר הכי רחוק מחבר בשבילי, היא זו שדחפה אותי לצאת מזה. היא זו שאמרה לי ״זה כבר לא יהיה כמו שזה היה, אף פעם. תמשיכי הלאה״.
אז עכשיו זה בסדר. זה באמת בסדר.