לאחרונה, חלה עלייה חדה במספר הנשים שנרצחו על ידי בני זוגן. הסיבה לכך אינה ברורה: יש המקשרים זאת לסגר שהוטל עלינו בעקבות הקורונה ויש הטוענים שהמקור לבעיה הוא חינוך לקוי, אך מה שבטוח הוא - מגמת העלייה היא מדאיגה ביותר, ועלינו לעשות הכל כדי למנוע מקרי רצח נוספים. בדיוק לשם מטרה זו, הנערות גלי הירש וליאור קבסא (17, רמת ישי), החליטו לפעול וליזום מיזם מעורר השראה. 

עוד בערוץ היחסים של פרוגי:

• מכתבים מהלב: "העבר הוא בעבר"
• הגיע הזמן: הדברים שחייבים לקרות עם הקהילה הגאה ב-2020
• מרגש: ציטוטים שיעצימו חבר שיצא מהארון

נכון להיום, עד כמה אלימות כלפי נשים היא תופעה נפוצה? 

גלי: "אמנם אנחנו לא מומחיות בנושא, אבל ברור לכולנו שבתקופת הקורונה חלה עלייה במספר מקרי האלימות במשפחה, מקרי אלימות כלפי נשים ומספר הנשים שנרצחו על ידי בני זוגן. גם בשגרה רגילה זאת תופעה די נפוצה, וכמובן שזה דבר שהוא לא נורמלי ואסור שזה יימשך כך".

ליאור: "לגמרי מסכימה. בתקופה האחרונה, מספר מקרי האלימות במשפחה עלה ושמענו על יותר מקרי רצח של נשים. זאת תופעה מזעזעת וצריך לשים לה סוף".

ספרו על המיזם שלכן. מה המסר שאתן רוצות להעביר דרכו?

גלי: "החלטנו שאנחנו רוצות להעלות את המודעות בנוגע לאלימות כלפי נשים, בעיקר בבית הספר שלנו. למעשה, ביקשנו מכל הנערות בשכבה שלנו לצלם את עצמן עם שלט שכתוב עליו 'לא רוצה להיות הקורבן הבא', ובכך להמחיש שמאחורי כל מי שנרצחת - קיים עולם ומלואו". 

ליאור: "רצינו גם להוכיח שלבני נוער יש השפעה בנושא, ויש בידינו את הכוח למנוע את מקרי הרצח הבאים. חשוב לציין שבית הספר שלנו ("כרמל זבולון", קיבוץ יגור) תמך במיזם, ואפילו היו מורות שהצטלמו עם השלט ועודדו אותנו להמשיך לתרום למאבק. זה ממש לא מובן מאליו מבחינתנו, ואנחנו חושבות שהייתה לכך תרומה רבה למיזם".

בנוסף, לדבריהן - המקרה שהוביל אותן להקים את המיזם, הוא הרצח של מאיה סלה: "לאחר הרצח שלה, החלטנו שאנחנו לא רוצות לשתוק יותר ואנחנו רוצות להעלות מודעות. הבנו שאנחנו צריכות לקחת את זה לידיים ולפעול כדי לקדם את הנושא, גם אם זה רק בסביבה הקרובה שלנו". 

לאחרונה, נשמעו קולות שמקשרים בין הסיבה למחאת המכנסונים לבין העלייה במקרי האלימות. מה דעתכן? 

גלי: "שניהם נובעים מתפיסה שמקדמת עליונות של הגבר ביחס לאישה, אז אנחנו כן מסכימות שקיים קשר כלשהו. עם זאת, אנחנו חושבות שמחאת המכנסונים קשורה יותר לעניין של שיוויון והחפצת נשים, ואילו אלימות כלפי נשים מצביעה על בעיות אחרות בחברה, כמו - לא מספיק חקיקה בנושא והימנעות מהקניית ערכים מסוימים שימנעו מגברים ונערים לפגוע בבנות זוגם".

איך בני ובנות נוער יכולים לתרום למאבק? 

ליאור: "חשוב לפעול כדי להעלות את המודעות. ברגע שהבנים בשכבה שלנו ראו את כל הבנות מצטלמות עם השלטים ואת כל המאבק שאנחנו מקדמות, אני מאמינה שזה כן נגע בהם וכן גרם להם להיות יותר מודעים למצב. אני חושבת שגם לדברים הקטנים האלה ישנה השפעה רבה, גם אם מדובר בקבוצה קטנה יחסית של בנים. חשוב גם שאף אחת לא תשתוק ולא תרגיש מאוימת בכל קשר שיש לה".

גלי: "אני חושבת שבני נוער לא תמיד מודעים לכוח העצום שיש להם; הם חייבים להיות פעילים ומודעים למה שקורה בחברה. לכן, אנחנו קוראות לעוד בני ובנות נוער לקחת חלק במאבק באלימות כלפי נשים, מתוך ההבנה שיש להם יכולת השפעה עצומה ואפשרות לגייס בני נוער נוספים למאבק. חשוב לזכור שאפילו למעשים הקטנים ביותר - ישנה השפעה רבה על החברה והעתיד שלנו. יש לנו כוח ואסור לזלזל בו".

איזה מסר תרצו להעביר לקוראים?

ליאור: "אני חושבת שהמסר העיקרי שלנו הוא שאף אחת לא תפחד לדבר, להתלונן, לצעוק ולספר את הסיפור שלה. אנחנו מקוות שעם הזמן, כל הנערות והנשים שחוו אלימות במערכת יחסים - ירגישו בטוחות לספר ולדווח על כך, מבלי לחשוש שיקרה להן משהו או שלא יאמינו להן. בנוסף, כמובן שאנחנו גם רוצות להעלות את המודעות בקרב בני הנוער, ולהראות לכולם שגם אנחנו פה וגם לנו אכפת".

גלי: "חשוב שנזכור שבני נוער יכולים לשנות את העולם, אז כל מיזם או מעשה כביכול 'קטן' - הוא למעשה חלק משינוי גדול".