מכתבים מהלב: "לא היה בינינו סיפור אהבה"
"הבנתי את זה רק אחרי שצילקתי אותך, כשהרצון שלי לסיפור סינדרלה הפך אותי למכשפה הרעה - שנלחמתי בשיניים על משהו שלא היה אמור להיות שלי ובגלל זה גם הפסדתי" • כתבי וכתבות פרוגי במכתבים מהלב! והשבוע: כתבתנו במכתב חד וכנה מספרת על מערכת היחסים בינה לבין האקס
היה לנו סיפור אהבה ויש במשפט הזה שני דברים בעייתיים - האחד הוא המילה ״היה״ והשני הוא הביטוי ״סיפור אהבה״.
עוד בערוץ היחסים של פרוגי:
- אל תתייגו אותנו: "עשיתי בחירות שלא מצאו חן בעיניי רק בגלל המגדר שקבעו לי"
- שחקו וגלו: איזה זוג אתם מהסדרה ״השמיניה״?
- הסוף לדילמה: האם כדאי לכם להישאר ידידים של האקסים?
הבעיה במילה ״היה״ היא שלא רציתי שהסיפור שלנו ייגמר. הייתה בי תקווה אמיתית שיבוא יום ונבנה את בית החלומות שלנו, ונקרא לבת שלנו בשם שבחרנו לה בחודש הראשון לזוגיות שלנו ונחיה חיים מאושרים. זו הייתה תקווה נאיבית של נערה שרצתה לחוות את סיפור הסינדרלה שלה, בלי לקחת בחשבון שיכול להיות שהוא לא יתגשם.
הבעיה בביטוי ״סיפור אהבה״ היא שאני לא יודעת אם אפשר לקרוא למה שהיה ביננו באמת סיפור אהבה. היו לנו כל כך הרבה מכשולים ומהמורות בדרך, כל כך הרבה דברים שהיו אמורים לשבור אותנו אבל בחרנו להמשיך למרות הכל... ובסוף, בסוף אני הייתי המכשול הגדול מכולם.
אני - שהייתי אמורה להיות הנסיכה שלך, החברה המושלמת, להעניק לך את כל מה שהענקת לי ומעבר. אני - שברתי אותנו, הרסתי, פוצצתי, רמסתי... אנחנו לא מדברים עכשיו האשמות, אנחנו מדברים אמת וזו האמת. לצערי, בכאב גדול ולב דואב, אני אומרת את האמת - זו הייתה אשמתי.
אהבתי אותך, זה כן, באמת אהבתי. הסתכלתי לך בעיניים וראיתי אור, חיבקתי אותך והרגשתי מוגנת, דיברתי איתך עם חיוך על הפנים. אבל זה לא היה זה. עם כל הרצון והתקווה הצעירה והנאיבית שלי, אתה לא היית סיפור הסינדרלה שלי ולא הסכמתי לקבל את זה, לא הסכמתי לשחרר אותך בזמן כשהבנתי שזה לא זה, כשהעתיד שרצינו לא יקרה כי זה פשוט לא זה, אתה מבין? אתה לא מבין, כי לא הבנת גם אז כי אתה, כמוני, המשכת להילחם על משהו שלא היה לו סיכוי להצליח.
לא היינו אחד בשביל השנייה והבנתי את זה מאוחר מדי... הבנתי את זה כשהזכוכיות ששילחתי בך התחילו להשאיר פצעים פתוחים ומדממים, כשבמקום לראות אור בעיניך ראיתי דמעות, כשהחיבוק האוהב הפך לנואש. הבנתי את זה רק אחרי שצילקתי אותך, כשהרצון שלי לסיפור סינדרלה הפך אותי למכשפה הרעה, כשנלחמתי בשיניים על משהו שלא היה אמור להיות שלי ובגלל זה גם הפסדתי.
הפסדתי אותך, כי לא נועדנו לנצח. הפסדתי את עצמי, כי הפעם הייתי "הרעה", הפוגעת, השוברת, הרעילה. לא בכוונה, שלא תטעה. אתה יודע שלא בכוונה. אלא כי פשוט... לא ידעתי איך להפסיד. איך לשחרר, איך להפנים שאתה לא תהיה שלי לנצח, לא משנה עד כמה הרסנית אהיה ובסוף הרסתי. הצלחתי. ניצחתי?
לא היה בינינו סיפור אהבה. הייתה בינינו מלחמה.