עוד בערוץ היחסים בפרוגי:

• בני נוער משתפים אותנו בדבר המביך ביותר שקרה להם
• התמונות של הגבר שעוררו סערה בפייסבוק
• עובדי סטארבקס שמצאו אהבה בעבודה

 

למרות שיצאתי מהארון לכאורה כלסבית, בגיל 14 הבנתי שיש בי משהו שהוא לא שלם. אף פעם לא התחברתי לגוף שלי. תמיד רציתי יותר שרירים וגוף רחב. אף פעם לא הבנתי למה אני מרגיש את זה וגם לא כל כך התעמקתי בזה בהתחלה כי הייתי בטוח שאני ג׳נדרקוויר (כלומר, כל מי שאינו אך ורק גבר, או אך ורק אישה) או שאני ביג׳נדר (מרגיש גם בן וגם בת). מאחר ששמעתי מה אמא שלי חושבת על ״קוקסינלים״, כמו שהיא קוראת לזה, ממש נבהלתי ונפגעתי מבפנים. היא אמרה שזה מגעיל אותה והיא אפילו צחקה על זה. אמרתי לעצמי לי, תחזיק את עצמך, תישאר עוד קצת בת, אתה לא יכול לאבד את אמא שלך. כבר 3 שנים שאני מחזיק את עצמי.

 

 

בגיל 14 הכרתי טראנסג׳נדר בן 20 מתל אביב והוא הסביר לי בדיוק את מה שידעתי תמיד על עצמי ולא העזתי לומר בקול. זו הפעם הראשונה שהייתה לי הגדרה, שמצאתי לעצמי זהות שהיא טראנסג׳נדר. הבנתי שנולדתי בגוף שלא חופף את המגדר האמיתי שלי. צעקתי לו שאני טראנס, והוא מצידו שאל אותי כל כך הרבה פעמים אם אני בטוח כי זה לא פשוט, זו החלטה שצריך לחשוב עליה ולא לרוץ לספר לכולם. הסכמתי איתו שאחשוב על זה, אבל ידעתי שזה מה שאני. במיוחד כשהצטרפתי לאיגי, שם כבר הבנתי לגמרי שאני טראנס ושאני לא יכול לברוח מזה. הפעולות עזרו לי לפגוש אנשים שהם כמוני וגרמו לי להרגיש יותר בטוח במי שאני. נכון שהביטחון שלי עלה אבל זה לא קל להיות טראנסג׳נדר בארון, בעיקר מול המשפחה.

 

אני עדיין אף פעם לא מרגיש שלם. בכל מקום שאני נמצא בו אני בודק אלף פעם אם אני יכול להרגיש בטוח ולבקש שיפנו אליי כבן, כי הפחד הכי גדול שלי הוא שזה יגיע לאמא שלי. אני לא רוצה לאבד אותה. אני קשור אליה מאוד והיא עברה הרבה בחיים. זה גורם לי להרגיש רגשות אשם שאני לא הילדה שהיא רצתה. בניתי לה חלום שיתנפץ ברגע שאצא מהארון. אני רק מקווה שעם הזמן היא תקבל אותי ותבין שאני בדיוק הילד שהיא רוצה.

 

לי אור הוא חניך באיגי - ארגון הנוער הגאה. להצטרפות לפעילות חפשו את הקבוצה הקרובה אליכם/ן.