כמה קשה להיות נער/ה גאה בבית הספר? האם המורים עוזרים במקרים בהם יש להט"בופוביה בכיתות? על השאלות האלה ואחרות מנסה הסקר החדש לענות, בכדי לתת תמונת מצב על מערכת החינוך בישראל ועל בתי הספר, דרך נקודת המבט של הנוער הגאה עצמו.

המחקר פותח באופן ייחודי על ידי מכון המחקר של איגי. בעזרת כלים מחקריים משולבים (כמותניים ואיכותניים), מנסים החוקרים לבדוק איך זה מרגיש להיות נוער גאה במרחב הבית ספרי. מעניין לגלות כי סקרים בהיקף ובמחזור כמו של הארגון קיימים רק בעוד ארגון אחד בעולם, Glsen, הפועל בארה"ב.

>> הקליקו למילוי הסקר

"המורים הצדיקו ולכן לא פונה אליהם יותר"

הסקר האחרון נערך בשנת 2012, והממצאים שלו היו די מדאיגים. מהסקר עלה, בין השאר, כי מורים אינם מגיבים למקרים להט"בופובים בכיתות. בשאלה שנשאלה בנושא, 47% מהמשיבים ציינו כי המורים כלל אינם מגיבים. דפוס דומה נמצא גם בקרב תלמידים: 42% מהמשיבים ציינו כי תלמידים אף פעם אינם מתערבים. "שנה שעברה דיווחתי על הטרדות שעברתי, וראיתי שצוות המורים הסכים עם אותם פוגעים ואף הצדיק את מעשיהם ולכן לא פניתי אליהם יותר בנוגע לשום הטרדה שעברתי", ספרה אחת הנשאלות בסקר הקודם.

עוד עלה מהסקר הקודם, כי רבע מהמשיבים דיווחו על כך שהערות להט"בופוביות נשמעות גם מצד המורים, ורק 18% דיווחו על שיתוף פעולה של בית הספר שלהם עם ארגון להט"בי.

עוד בערוץ היחסים בפרוגי:

• מה האימוג'י הפלרטטני שאתם שולחים אומר עליכם?
• ראיון עם כותבת ספר הילדים הטרנסי הראשון
• יום האהבה: אפליקציות שיעזרו לכם לארגן מסיבה שווה

השנה לראשונה הנוער מוביל את הסקר

השנה החליטו בארגון לערוך שיתוף פעולה בין החוקרים לבין אג'נדה, מטה הנוער הגאה של איגי, כדי לגבש ולהנגיש את הסקר  לכלל הנוער. "המטרה שלנו באג'נדה היא להביע כמה שיותר חזק את הקול של הנוער בקהילה הגאה", מספרת סתיו, תלמידת תיכון בת 17 ומזכ"לית אג'נדה. "זו מטרת הסקר - ככל שיחשפו יותר את החוויות הטובות והרעות, ככה נוכל לספר לעולם בצורה יותר טובה מה אנחנו חווים וככה יקשיבו לנו יותר".

את המחקר מלווה דוקטור גיא שילה מימיו הראשונים. "כשרק התחלנו עם הפרויקט הזה, בתי ספר לא שיתפו פעולה בטענה שאצלם זה לא קיים, הם הסכימו לשתף פעולה רק לאחר שהראנו להם סקרים שמראים שיש להט"בים בעיר שלהם".

"לאנשי החינוך אין את הידע והכלים להתמודד עם מישהי כמוני"

כיום בתי ספר רבים משתפים פעולה ואף פועלים להעשרת הצוות החינוכי בנושאי נטייה מינית ומגדר ויועצים חינוכיים אף נשלחים לימי עיון, אך הידע הזה לא מחלחל בהכרח אל תוכנית הלימודים. "התכנים הללו הם לא חלק ממערכת הלימודים, ולכן כל יועץ או מורה מחליט לשיקולו האם וכמה להכניס למערכת הלימודים", הוא אומר. לוואקום הזה נכנסים ארגונים כמו איגי, שפועלים בכדי לחשוף את התלמידים לנושאים הללו.

בל אגם (30), מדריכה טרנסית בארגון , נשרה ממערכת החינוך בכיתה י' בגלל הצקות התלמידים והתעלמות המורים למצוקתה. "כשאני הייתי בבית ספר היו צוחקים עליי שאני הומו נשי והיו מקרקרים סביבי כל מיני בדיחות", סיפרה אגם. "לא יכולתי להכיל את זה יותר אז נשרתי מהלימודים למרות שאני אינטליגנטית ותלמידה מאד טובה. גם לפני עשור וגם היום למורים ולמנהלים אין את הידע והכלים כיצד להתמודד עם מישהי כמוני".

לדבריה, משיחות שהיא מקיימת עם בני נוער שבאים לאיגי, היא רואה כי לא רק שהיחס לתלמידים הלהט"בים לא השתנה, הוא אף החמיר. "מורים יכולים לראות ולשמוע תלמידים מקבלים העלבות והצקות בלתי פוסקות והם מתעלמים, זה עובר להם ליד האוזן. הם לא יעזו גם לפתוח את הנושא מול התלמיד עצמו".

>> זו ההזדמנות שלכם/ן לקחת חלק - מלאו עכשיו את הסקר