מור קומפני, אשת תקשורת, ותמר עמית יוסף, אותה אתם מכירים מהסידרה "גאליס", כותבות בדף הפייסבוק "פוליטיקלי קוראת" - דף פמיניסטי שנוצר בשנת 2013 על ידי קבוצה של נשים פמיניסטיות ואת התכנים בו כותבות בהתנדבות רק נשים על נושאים הנוגעים לנשים, אך כולם כמובן יכולים לקרוא את התוכן העולה. 

"זה התחיל כאתר והמשיך כעמוד פייסבוק" אומרת מור, "כיום יש לנו מעל 15 אלף קוראים באתר שרובן נשים. אנחנו הרגשנו שאין הרבה מקומות שפונים לנשים ושיש צורך לקיים מקום שבו אנחנו פונות לנשים ולהביא תכנים שיענינו אותן. יש לנו פלטפורמה שבה יש נשים שלא כותבות אלא מפנות אלינו נושאים שמעניינים אותן ואנחנו מעלים תכנים על הנושאים האלו." 

עוד בערוץ היחסים בפרוגי:

• "תפסיקי לבוא במיני, הבנים לא מרוכזים"
• בלי סודות: איך להסביר לו שאני לא רוצה?
• לא מאיימות, מאתגרות: דברים שבנות חזקות עושות אחרת

אילו תכנים עולים באתר?

"יש הכל, החל מתרבות פופולארית, בריאות ועד סקירת חדשות מכל העולם." מסבירה מור, "למשל עכשיו התעסקנו הרבה בנושא החקיקה באיראן כלפי נשים, ואפילו בהומור, יש לנו מדור שנקרא מצחיקות, בקרוב יעלה אצלנו טור של אישה שעזבה את הארץ עם בן זוגה ומספרת על החוויה, זה יכול להיות ממש הכל, רק חשוב לנו להכניס את הזווית הנשית. אני מתעסקת המון עם קולנוע ותרבות"

תמר מוסיפה - "אם תפתחי את העיתון רוב סיכויים שתהיה תמונה של גבר על השער, רוב סיכויים שהרוב המכריע של הכתבים יהיו גברים, רוב הסיכויים שרוב השמות שיופיעו בעיתון יהיו של גברים בין אם זה ראש הממשלה, לבין אם זה שר בכנסת או שחקן כדורגל יהיו גברים וזה בעייתי מפני ש-51% מהאוכלוסיה הן נשים, אם אנחנו לא רואות את עצמנו בחדשות, זה אומר שאנחנו לא קיימות? בוודאי שאנחנו קיימות! ואת זה אנחנו רוצות לתקן."

לכבוד יום האישה, יועלו היום תכנים ופעילויות מיוחדות באתר, חלק מהכותבות משתתפות בפאנלים ופעילויות חיצוניות, מעבר לכך הן יקדישו את היום לכתבות וקידום תכנים בנושא שכתבו כמה מהגולשות, ישתפו תחושות שלהן ביום הזה ואת המשמעות שלו עבורן.

למה לדעתך חשוב שיהיה יום שכולו מוקדש לנשים בלבד?

"אנחנו נמצאים בתקופה שכן רואים רעשים של שינוי בארץ ובעולם אבל לא מספיק, עדיין מבחינת עולם התעסוקה, מבחינת ההגדרות, מבחינת ההטמעה בחברה עדיין נשים הן פחותות זכויות ואנחנו רחוקות ממצב של שוויון מלא" מספרת מור, "בעבר שייכו את היום הזה לנתינת מתנות כמו ביום האם אך בשנים האחרונות מקבל את התפוצה שבו צריך לתת במה לנשים בארץ ובעולם".

ביום ראשון התפרסמו נתונים בין פערי השכר וקשה לתאר עד כמה הנתון שנשים מרוויחות בישראל 2016 מזעזע. "הלוואי שלא היינו צריכים את יום האישה, שהיה שיוויון, שנשים היו יכולות לצאת לעצמאות כלכלית ולא היו תלויות בגברים, הלוואי שנשים היו יכולות לבחור איזו משפחה להקים ואילו אימהות הן רוצות להיות, שזו לא הייתה בחרה מובנת מאילה, שהספורט של נשים בישראל היה מתוקצב כמו של הגברים בישראל ושכשמדברים על הטרדה מינית לא ישר ישאלו 'מה היא לבשה?' 'מה היא עשתה?' 'אולי היא ביקשה את זה' ושזה יהיה כמו שבן אדם מדווח על גניבה, כשמישהו מדווח על גניבה לא שואלים 'אולי הוא ביקש את זה', לא מפקפקים ואומרים 'אוי הוא שיקר כדי להרוס לגנב את החיים', יכול להיות שוא משקר, ב2% מהמקרים מדובר בשקר והנתונים לגבי הטרדות מיניות לא שונים, אז הלוואי וכל זה לא היה קורה אך מאחר והמצב הנתון הוא שאין שוויון כדאי שיהיה יום אחד לפחות בשנה שבו כל הבעיות האלה יוצפו ואנשים יתחילו קצת להתייחס אליה" אומרת תמר.

מה הסיפור החדשותי שקיבל הכי הרבה צפיות?

"בחודש האחרון היה את הסיפור על קאשה המוזיקאית, שהמפיק שלה התעלל בה מינית ובחברת התקליטים סירבו לה להשתחרר מהחוזה והיא הייתה צריכה לבחור אם לעבוד תחת הן אדם שהתעלל בה מינית או לא לעשות מוזיקה שזו הנפש שלה הסיפור הזה זכה להרבה מאוד חשיפה" אומרת תמר.

"הסיפור החדשותי שאני כתבתי והכי אהבתי הוא על לינה דנהאם, הבאתי לתשומת ליבן של העורכות שהיא פירסמה שהיא סובלת ממחלה שקוראים לה אנדומטריוזיס (שרירית הרחם גדלה מחוץ לחלל הרחם), אני התחלת לקרוא על המחלה וגיליתי שהשכיחות שלה בקרב נשים בזמן הפוריות גדולה ולמרות זאת לא מדברים עליה, גם שמתי לב שיש הרבה תלונות של נשים שאומרות שהן באות להתלונן על המחלה לא מקבלות מענה" מסבירה מור. היא פירסמה קול קורא ואמרה שהיא רוצה לשמוע מאישה שסובלת מהמחלה הזו ולקחה את הסיפור של דנהאם כחשיבות עליונה. קומפני הצליחה לאתר מישהי שחולה במחלה הזו ושהסכימה לספר על ההתנסות שלה - "פירסמתי את זה והמון נשים פנו אלי כדי לומר תודה וזה תרם למודעות של המחלה."

ביום למודעות לאלימות כלפי נשים, קומפני ויוסף פנו להרבה נשים והרבה נשים כתבו כתבות מרתקות, מישהי כתבה על ההצגה של אלימות כלפי נשים בטלוויזיה, בקולנוע ואפילו במשחקי מחשב, משהי שיתפה יומן על אונס שהיא עברה בזמן שהיא ששהתה בחו"ל, מישהי כתבה על אלימות רפואית שאפילו לא מכוונה משתמשים בה כלפי מטופלות. "זה היה פרוייקט מאוד מעניין שבו עלו המון סיפורים וגם לא הכל עצוב" תמר נזכרת, "חשוב לנו לפרגן לנשים מצחיקות. כל שבוע עולה אצלנו סיכום שבוע של הסטטוסים של הנשים הכי מצחיקות. ברשת יש המון דברים יפים ומשמחים שקורים".

אישה יכולה להיות מה שהיא רוצה להיות

מה את חושבת על ההפרדה בין הגברים לבין הנשים שבאה לידי ביטוי מגיל צעיר, לדוגמא בבית הספר כשבנים יכולים ללכת עם מכנס מעל הברך ובנות לא?

"אני חושבת שזו תפיסה מאוד מיושנת, אנחנו גם נרתמנו למאבק הזה, אני מאוד שמחה שקמו בנות מעצמן וערכו את המחאה הזו, זה מהלך אמיץ שריגש אותי באופן אישי" אומרת מור, ותמר מוסיפה - "אני לא חושבת שבנים ובנות זה אותו הדבר כמו שאני לא חושבת ששום 2 אנשים בעולם זה אותו הדבר, ואני חושבת שיש חוויות שנשים עברו שרק נשים יבינו ויש חוויות שגברים עוברים שרק גברים יבינו. אני לא חושבת שצריך לבטל את המגדר, אבל צריך להקפיד על זה שלא יתנו יזדמנות לגבר שאישה לגבר, שלא יתיחסו בעין שונה בין גברים לנשים".

תמר טוענת שאנשים מרשים לעצמם להתייחס לגברים ולנשים באופן שונה לגמרי - "אפילו דוגמא שתישמע לך הכי טיפשית והכי סתמית בעולם. אם אני אוכלת ברחוב פלאפל לדוגמא, אני יכולה להתערב איתך שיעבור איזה גבר שיחשוב שהוא חכם גדול ויזרוק איזה 'תאכלי יפה' או 'בתיאבון', אבל לבחור זה בחיים לא יקרה, איזה אישה או גבר יגיד לו משהו על האכילה שלו? אפילו בדברים האלה, צריך לפכוח עיינים ולראות איפה הדברים האלה מופיעים, לא רק בפערי השכר והאונס אלא גם בשאלה למה בעצם אני צובעת את הקירות שבחדר של הבן שלי בכחול? מי החליט? למה אני מגבילה אותו ככה."

איך אישה חזקה נמדדת לדעתך?

מור מציינת שמבחינתה כל אישה שלא מפחדת להשמיע את הקול שלה ולפעול למען שיווין היא אישה בעלת עוצמה, גם אם הן לא מגדירות את עצמן כפעילות פמיניסטיות. "לא מתפקידי לתת הגדרות כאלה כי זה משהו שהוא מאוד משתנה אבל אני כן חושבת שהעניין היפה בפמיניזם הוא שכל אחת יכולה להיחשב כחזקה, אין קריטריונים ברורים וכל אחת יכולה למצוא את המקום שלה בזה".

לתמר לעומת זאת, יש בעיה עם ההגדרה הזו - "להתייחס בהקטנה או בזילזול לבכי או להבעת רגשות או להישבר מידי פעם ההתייחסות המזלזלת הזו שמאדירה תכונות שנחשבות גבריות ומטינה תכונות שנחשבות נשיות, למרות שאנחנו יודעים שגם גברים בוכים אז אני קודם כל לא חושבת שאישה חייבת להיות חזקה, אישה יכולה להיות מה שהיא רוצה, אבל אם אני אתעלם מזה אני אגיד שאני מאוד מאוד מעריכה נשים שמקשיבות לאמת שלהן והולכות בדרך שלהן גם אם זה לא ניראה לנו מה שבאופן קלאסי פמיניסטית מורה לעשות, כלומר אני אעריך אישה שהיא מנכל"ית בחברה גדולה וגם אישה שהיא עקרת בית ונמצאת עם הילדים שלה שזו גם עבודה מאוד מאוד קשה ואוהבת לגהץ לבעלה את הבגדים אם זה משהו שהוא אותנטי אצלה וזה מה שהיא באמת באמת רוצה לעשות."

יש אישה שמאוד השפיעה עליכן בחיים?

"ישתי הנשים שהכי השפיעו עליי ממבחינה פמיניסטית הן פיונה אפל הזמרת שדיברה על האונס שעברה ועל הפרעות האכילה שלה, וליאור אלפנט שהיא אקטיביסטית תרבותית ועורכת אצלנו באתר" אומרת מור.

"המשפחה שלי מורכבת מהרבה מאוד נשים חזקות" תמר משתפת, "אמא שלי אישה מדהימה שהיא גם שחקנית נהדרת וגם מאמנת אישית מדהימה וגם מתפקדת כאמא מדהימה, סבתא שלי אלגנטית ומצחיקה ומהממת שאני מכירה,יש לי משפחה עם הרבה נשים חזקות ודומיננטיות שאני מאוד מאוד מעריכה, אבל לאורך הדרך אוספים וזו יכולה להיות מורה וזו יכולה להיות חברה טובה ומישהי שקראתי בכתבה בעיתון או שחקנית שאני מעריצה."

אם הייתן יכולות לשנות משהו אחד בעולם המודרני מבחינת ההבדל בין נשים לגברים מה הייתן משנות?

מור בטוחה שהשיח צריך להשתנות - "גברים צריכים להבין שהם לא יכולים לדבר לאישה בין אם הם מכירים אותה או לא באופן פוגעני, מעליב ונחות" היא אומרת, ומוסיפה גם על פערי השכר בין נשים וגברים - "זה לא הגיוני ששני בני אדם, גבר ואישה בעלי אותו ותק, אותם כישורים ואותו תפקיד יקבלו שכר שונה רק בגלל שהיא אישה".

"קשה לי לחשוב על תשובה לשאלה הזו כי אני הייתי רוצה שיתייחסו אל השכל של נשים ולא אל נשים כקישוט" אומרת תמר, "מישהי אחרת ממקום שונה יכולה לבקש שגברים לא ישתמשו באלימות כלפי נשים, אז כל אחת והמקום שהיא מגיעה ממנו."

נעבור אלייך תמר, את חושבת שיש תכנים בגאליס שיכולים לקדם נשים להיות עצמאיות?

"אם אתם עוקבים אחרי הסדרה אתם כניראה רואים איך דני מקבלת עצמאות בעונה הזו וגם בעונה הקרובה שמתחילה להצטלם עכשיו. אני נורא אוהבת את זה שרואים גם את המסע שלה, החיפוש והעוצמות שלה, זה דבר שהוא מאוד משמעותי" היא אומרת, "באופן כללי הייתי רוצה שבכל סדרת טלוויזיה תהיה מחשבה על הנקודה הזו וגם הייתי רוצה שילדות וילדים שצופים בסידרה יהיו ביקורתיים כלפי מה שהם רואים ולא יקבלו את כל מה שנותנים להם אלא ישאלו שאלות." 

היא נזכרת כשהייתה קטנה בנות תמיד הוצגו כסכסכניות, ואף פעם לא באמת היה על המסך חברות אמיתית בין בנות - "תמיד הן רבו על בנים, וזה משהו שהייתי רוצה להגיד לתמר של אז להתסכל עליו בעיניים ביקורתיות ולהבין שגם אם מציגים את זה ככה בטלוויזיה זה לא אומר שככה זה בעולם האמתי וחברות כמו חברות בין בן לבן או בין בת לבן או בין בת לבת היא דבר נפלא וממש לא אומרת שצריך להיות סכסכנית ומגעילה אחת כלפי השנייה."

אם הסדרה הייתה במצב הפוך, דני המיועדת ויונתן הכוח של דני, את חושב שהיא עדיין הייתה כזו מצליחה?

"אני בטוחה שכן, גם דני קצת מעבר לכוח של יונתן בעיני, אני חושבת שהקהל של הנוער בארץ מספיק בשל לראות בחורה שמובילה סידרה של הרפתקאות, זה לא ניראה לי מופרך בכלל וזה אפילו יגניב אותם" היא מספרת, "גילינו בגאליס שכן מראים שבת יכולה לחשוב לבד. כן, אומנם גילינו בסוף העונה הקודמת שהיא רעה אבל אני מתה על שרון למרות שיש הרבה ביקורן כלפיה, אפילו כפמיניסטית, יש בה משהו כבר מהעונה הראשונה רואים שיש בה משהו שהולך בעיניים עצומות אחרי האהבה שלה, לרועי, היא הייתה מוכנה לעשות הכל בשבילו וללכת אחריו באמת בעיניים עצומות וזה נורא מסוכן. אהבה היא דבר נפלאה, זוגיות היא דבר כיף נורא וזה באמת יכול להצמיח הרבה דברים טובים ולפתח אותנו אבל תמיד צריך להיות עם עיניים פקוחות ולשים לב איפה הגבול, איפה אני הולכת רחוק מידי, לראות אם אני עושה עכשיו משהו שאם אני לא הייתי מאוהבת לא הייתי עושה אותו, איפה אני עושה משהו שאולי מנוגד לחוקי המוסר שלי בשביל לרצות מישהו אחר."

את מכירה סדרה שיש בה דמות נשית מובילה?

"בשכונה, תותי ניניו, אני לא יודעת. תותי חברה שלי וג'וי (ריגר) חברה שלי ואני יודעת על התפקידים שלה בסדרות אבל אני לא באמת יודעת על הסדרות עצמן. גם בגאליס יש את ניקה נגיד, שהיא כאילו מובילה הרבה מההרפתקה וגם דני מובילה הרבה מההרפתקאה, הבנות נישארות רק במחנה, לאט לאט זה מתחיל לחלחל ולצאת החוצה ואני מקווה שבעתיד זה יהיה אפילו עוד יותר מזה."

"פוליטיקלי קוראת" היא יוזמה משותפת של מספר נשים, כולן כותבות, עורכות ופועלות בהתנדבות: ליאן רם, מאיה רומן,מור קומפני, ליאור אלפנט, ליאן רם, תמר עמית יוסף, פליאה קטנר, שולמית פרבר, תמי דינס, נוי גבאי, קשת קורם, ירדן סקופ וענת פינטו.