כבר כמה זמן שאני מאוהב בבחורה שההורים שלה לא רוצים שנהיה ביחד. לאהוב מישהי שההורים שלה לא רוצים שתהיה איתה יכול להיות מסובך - זה להסתתר מפניהם אם רוצים להיות ביחד, זה למצוא זמן או תירוץ מספיק טוב לצאת מהבית, זה לדאוג 24/7 מה אם הם יגלו שאנחנו ביחד.

 

אני לא כל כך יודע למה הם לא רוצים שנהיה ביחד. אני יכול לשער שזה משום שהם לא רוצים שיהיה לה חבר או יותר מזה - לא רוצים שיהיה לה חבר טרנסג'נדר, אבל מה שאני בטוח בו זה האהבה לאותה בחורה. הפחד שזה לא יהיה יותר משתק אותי לאט לאט.

עוד טורים של לי אור בפרוגי:

• היי אמא, אני לא הילדה שרצית שאהיה
• בזכותה למדתי שאין דבר כזה רק ידידים
• מתלות לעצמאות: כך יצאתי ממערכת יחסים

אם היינו חיים בעולם שבו אהבה היא אהבה בכל מצב ואהבה היא דבר מובן בכל הצורות והדרכים, אז אולי לא היינו חווים את כל הקשיים האלה של להיפגש, לדבר ולסמס בסתר. קשה לי לדעת שהיא סובלת 24/7 בגלל העניין הזה, הייתי רוצה שיהיה לה טוב אבל אני מרגיש תקוע כל פעם שאני מנסה לעזור. אני לא יודע מה יכול לעשות במצב כזה.

 

הייתי רוצה לחבק, לנשק, לחזק ואני מנסה כמה שאני יכול, אבל אני רוצה גם לעזור לה בעוד דרכים שיעזרו מבפנים ולא סתם לרגע. הבחורה הזאת בשבילי היא הכל - היא לא סתם בחורה, היא לא סתם עוד אחת. היא מיוחדת בשבילי.

 

לפעמים יש את ההרגשה שבגלל שאני אוהב אותה היא סובלת. זה מרגיש כאילו האדמה רועדת מתחתי לכל מקום שאני הולך. אמא שלי, למשל, מנסה לדבר איתי ואני עסוק במחשבות. אני לא מצליח לחשוב על שום דבר אחר חוץ מאיך אני גורם לזה שיהיה לה טוב יותר, איך אני גורם לזה שהיא תרגיש טוב עם עצמה ואיך אני גורם לזה שהם יפסיקו לשפוט אותה או להציק לה. זאת הבחורה שאני אוהב אני לא אעזוב אותה רק כי זה נהיה קשה. אני אוהב אותה.

 

 

הפחד הכי גדול שקיים אצלי כרגע זה לאבד אותה, אבל יותר מהכל זה שהיא תאבד הכל או שיכאב לה בגלל המצב הזה. היא חשובה לי. לא נראלי שיש מילים מספיק גדולות כדי להסביר כמה אני דואג לה ואוהב אותה. הייתי רוצה ללכת לדבר עם ההורים שלה, להגיד להם שאני עזוב אותה רק שלא יפגעו בה או משהו כזה אבל אני לא מוכן לוותר עליה.

 

הייתי רוצה לתת לה ביטחון, לאמר לה שיהיה בסדר, אבל כשאני במצב של חוסר ביטחון ואי וודאות מה עוד אני יכול לעשות? אני גם לא יכול להישבר - אם אני נשבר מי יחזיק אותה? מי יתן לה כוח להמשיך? אני צריך להיות חזק בשבילה, כי היא מתמודדת עם מצב לא פשוט. אני צריך להיות הכי רגיש בעולם ולנסות כמה שאאני יכול לשפר לה את ההרגשה, ולפעמים אני מרגיש שאני לא מצליח לעשות את זה, וזה גומר אותי כי היא חשובה לי ואני חושב שמגיע לה הכי טוב שאפשר.

 

ההחלטה שלנו להיות ביחד אחרי הכל זאת לא החלטה פשוטה. אני לוקח סיכון שהיא תפגע שוב ואני לוקח סיכון שזה לא יעבוד בצורה כזאת, אבל אם לא היינו נשארים ביחד גם בזמנים קשים - מה זה שווה שהתחלנו לצאת מההתחלה בכלל? 

 

לי אור הוא חניך באיגי - ארגון הנוער הגאה. להצטרפות לפעילות חפשו את הקבוצה הקרובה אליכם/ן.