שני שטלריד, בת ה-42 פירסמה בפייסבוק תמונה שלה בשמלה אדומה, אותה שמלה אדומה שלבשה בגיל 19 - ביום שבו נאנסה. זוהי שמלה רגילה למדיי, רק שזוהי השמלה שלבשה כשנפגעה מינית. שטלריד הזמינה נשים וגברים להעלות תמונות של הבגדים שהם לבשו כשעברו פגיעה מינית ולתייג את התמונה בהשטאג #לא_לבושה.

עוד בערוץ היחסים בפרוגי:

• גברים עברו פוטושופ כדי להגיע לגוף האידיאלי
• בלי סודות: "לא מצליחה להרגיש במהלך קיום יחסי מין"
• 10 הדברים שאפשר לעשות עד שהקראש ישלח לך הודעה

בסטטוס הראשון שכתבה בנושא בפייסבוק, רשמה: "ילדים נאנסים בפיג'מות. נשים מותקפות בחצאית חרדית. נערות מוטרדות בטרנינג. ועדיין אנשים מאשימים נפגעות תקיפה מינית בלבושן החשוף. ועדיין עוסקים בהפניית אצבע מאשימה לקרבן לפשע במקום לפושע."

בעבר, שטלריד יצאה בקמפיין רשת שנקרא "קמפיין האותיות" אשר מעודד את כל מי שחווה או מכיר מישהו/י שעבר/ה הטרדה או אונס, להחליף את תמונת הפרופיל שלו לאות הראשונה של שמו מתוך הזדהות עם קורבנות התקיפה. המטרה של הקמפיין הנוכחי ברשת היא לגרום לציבור להבין ש"אין שום קשר בין מה שמישהי לבשה, לעובדה שמישהו החליט להטריד אותה בצורה בוטה, לגעת בה בכוח, לסמם ו/או לאנוס אותה.”

התוצאה של ההזמנה לשיתוף, גררה הרבה מאוד שיתופים של קורבנות לפגיעה מינית. כל אחד ואחת הוסיפו מילה, או חלק מהסיפור האישי. אין מקום לבלבול, התמונות מראות שהלבוש ממש לא "הזמין" פגיעה מינית.

אפשר לראות בתמונות שמלות, פיג'מות, חולצות ומכנסיים. ילדים קטנים, גדולים, נערות ונערים שנפלו כקורבנות. אח חורג, אדם בלתי מוכר, סבא, אבא שפגעו פגיעה מינית באנשים, ללא שום קשר למה שלבשו.

התמונות המרגשות והקשות, מפנות אצבע מאשימה לכל אלו שטענו שהבעיה היא בנשים. הנשים שהתלבשו באופן חושפני מידיי, באופן לא ראוי. ובגלל צורת הלבוש שלהן, נאנסו. הדבר הראשון שקורבנות של פגיעה מינית צריכים לדעת הוא שזוהי לא אשמתם.

בסטטוס מרגש שכתבה שטלריד בפייסבוק הפרטי שלה, נכתב - "אני קצת מבואסת בשבילכם, אלה שמאשימים את הנפגעת. אלה שכותבים תגובות כמו - אם מישהי מתלבשת חשוף, שלא תתפלא", היא המשיכה וכתבה - "ברגע שאתם מאשימים את הנפגעת ולא את הפוגע אתם מסירים ממנו אחראיות."

עשרות תמונות של פרטי לבוש שלבשו קורבנות של תקיפה מינית שמוכיחות את הטענה שהלבוש לא קשור לפגיעה המינית. אנחנו מקווים, שלא יהיו יותר פגיעות מיניות. יחד עם זאת, אנחנו גם מקווים שלא יאשימו את הקורבן, בתקיפה שקיבל.

"לבושה - הלבוש שלה - אינו הזמנה לתקיפה מינית ובטח שלא הסיבה לה", אומרת לנו שטלריד - "כשמחבל דוקר בחורה בירושלים, איש מכם לא יאשים אותה כי הביאה על עצמה את הדקירה משום שענדה שרשרת עם מגן דוד ו"גירתה" או "עצבנה" את יצר הטרור של המחבל. מחבל רוצח בני אדם כי הוא מחבל. אנס תוקף בני אדם כי הוא אנס. תסתכלו טוב טוב בתמונות של כולם. תראו את המגוון. אנשים שונים, גילאים שונים, מראה שונה, בגדים אחרים, מקומות וזמנים אחרים – ועדיין כולם הותקפו. הרזה, הרזה פחות, השחומה, הבהירה, היפה, היפה פחות, הבלונדינית, הברונטית, הילד המתולתל, הגבוהה, הנמוכה, זו שלבשה חולצה "פרובוקטיבית" וזו שהייתה לבושה בצניעות עם חצאית ארוכה וכיסוי ראש; הילדה הקטנה שהותקפה בביתה על ידי בן משפחה, והאישה הבוגרת שהותקפה במקום העבודה; הילד העדין עם בגדי הספורט והגבר המחוספס בג'ינס וטי-שירט. אין שום מכנה משותף בין מה שהם לבשו בעת שהותקפו. פשוט כלום."

שאלנו את שטלריד מה יש לה להגיד לנוער של היום, והיא מסכימה שהדבר העיקרי הוא להפסיק להוקיע את הנפגעים ולהתחיל להפסיק לתרץ תירוצים לפוגעים - "דעות החשוכות הללו פוגעות בנו, נפגעי תקיפה מינית, אך בעיקר משמרות את עברייני המין. האצבע המאשימה שאמורה להיות מופנית בצורה בלעדית לעבריין, איכשהו, כשזה נוגע לתקופות מיניות, מופנית כלפי הנפגעים. לא לבושה, כי אנחנו לא מתביישים. פשוט כי האשמה אינה בנו. היא אך ורק שייכת לאלה שפגעו בנו. באנו חושך לגרש. אות הזדהות למען נפגעי תקיפה מינית."