סטנדאפ הוא תחום שלרוב תמצאו בו גברים, ולא ממש קל להצליח בו. על נשים לרוב נאמר שהן צריכות להיות בובתיות, מקסימות ועדינות. סטנדאפ הוא תחום שאף אחד מהמאפיינים הללו לא כלול בו, גם אצל סטנדאפיסטיות.

הסטנדאפיסטית לאה לב שמוכרת לכם אולי ממהדורות שישי של "ארץ נהדרת" ובעיקר מעמוד הפייסבוק "הישראליות" בו כיכבה השבוע בסרטון ויראלי נגד הומופוביה, באה להוכיח שאפשר גם אחרת, בייחוד בגלל העובדה שהמופעים שלה ידועים כמאד בוטים וולגרים, ובמופע שלה – מדברים על הכל, מהכל. אך בניגוד אולי למה שמצטייר ממנה, לב בחורה עדינה, קלילה ונינוחה מאד.

עוד בערוץ היחסים בפרוגי:

• מה זה "טיפות אהבה"? יש מה להילחץ מזה?
• ראיון עם נערה שהתגברה על הפרעות אכילה
• להבין ת'רמז: סימנים שהיא לא בקטע שלך

איזו ילדה היית והאם תקופת הילדות או ההתבגרות עזרה לעיצוב המופעים שלך?

"הייתי ילדה ממש 'בסדר', טובה בלימודים, לא הייתי ממש ליצנית הכיתה שעושה בעיות, לא לקחתי השראה מהילדות כי היום אני מדברת על תכנים שלא קשורים לשם. יש כנראה אנשים שחושבים שאולי בגלל שאני רוסיה ויש את הסטריאוטיפ הזה על רוסים ששותים ומקללים אז משם זה הגיע, אבל זה לא המצב. אפשר להגיד שאני רוסיה מבית טוב. בכל מקרה ההשראה שלי בסטנדאפ לא קשורה לילדות".

 איך בכלל הגעת לתחום?

"מגיל קטן רציתי לעשות סטנדאפ. זה תחום שתמיד אהבתי. בגיל 17 חברה עודדה אותי לכתוב כמה קטעים ולעלות איתם לבמה. יצאתי אז עם הסטנדאפיסט ארז בירנבוים, שעזר ותמך וגם מאד פירגן ובא לראות, ואחרי שירדתי מהבמה הוא אמר לי, יש לך את, תמשיכי, ואכן המשכתי".

"אף אחד לא יגיד לך לא בגלל שאת אישה"

ברוב העולם הזה נמצאים גברים, האם היה לך קשה להגיע לאן שהגעת בתחום בגלל היותך אישה?

"ממש לא. התחום הזה מקבל גם גברים וגם נשים, אף אחד לא יגיד לך לא בגלל שאת אישה. אני בכלל חושבת שצריך רק לרצות את זה ולא מעבר, אומנם יש רוב גברי בתחום, אבל זה לא אומר שנשים לא יכולות להצליח. אנשים באים לראות אותך כי אתה מצחיק, לא כי אתה סטנדאפיסט\ית".

ידוע שהמופעים שלך מלווים בגסויות, כיצד הקהל מקבל את העניין?

"ברור לי שיש כאלה שלא מתים על הסגנון שלי, אבל יש מי שכן, ועובדה, אנשים באים להופעות, ואנשים צוחקים. יש כאלה שזה לא עובד להם ויש כאלה שכן וזה מתאים. מי שלא רוצה, שלא יבוא, בעיניי זה מצחיק, עובד, וכל מי שבא – מבורך".

"החברים שלי מאד מפרגנים לי" אומרת לב - "ברחוב פחות מזהים אבל מי שנתקל רק מפרגן, במציאות כאשר אני פוגשת אנשים לרוב מפרגנים לי. ברשת יש כאלו שמפרגנים ויש כאלו שפחות. זו לא בעיה להיות גיבור גדול מאחורי מסך מחשב, ותמיד יש טוקבקיסטים שיאמרו עליך דברים רעים, זה לא פוגע בי בשום דרך".

מאיפה בא האומץ לדבר על הכל, להגיד הכל?

"הרבה שואלים אותי את השאלה הזו, מאיפה האומץ, אומרים לי שאני אמיצה שאני מדברת על הבמה ומתבטאת ככה, אבל אני לא רואה את זה כמשהו אמיץ. זה חלק מההופעה, ואם אני אוהבת את זה, צוחקת ונהנית אני לא רואה סיבה למה לא לדבר על מה שאני רוצה ואיך שאני רוצה. אני לא נותנת דין וחשבון לאף אחד".

מה חשוב לך להעביר בדרך כלל במופעים שלך?

"אין לי אג'נדה מסוימת, אם זה מה שאת שואלת. אני באה להצחיק, אין לי מסר. הכי חשוב לי שהקהל שבא להופעות שלי ייהנה ויצחק, לרוב אני לא באה עם מסר עמוק להעביר, זה לא מה שחשוב לי".

בגלל הסגנון הוולגרי והבוטה של ההופעות שלך, קיבלת אי פעם ביקורת דוגמת "נשים לא צריכות לדבר כך"?

"לפעמים אני מקבלת הודעות כמו למשל 'איך את מדברת, פה 'ג'ורה' וכדומה, אבל לא בגלל שאני אישה, אלא כי אנשים לא אוהבים את השפה בה אני מדברת בזמן הופעה. המון פעמים אנשים חושבים וטועים שאם אני מדברת ככה בהופעה שלי, כך אדבר גם במציאות, אבל זה לא בהכרח נכון".

נאמר על נשים כיום שהן צריכות להיות עדינות וקלילות, והמון נשים אכן בוחרות להתנהג כך, בתחילת דרכך הרגשת שאת צריכה למתן את עצמך ולעדן את אופן הדיבור?

"ממש לא. אני אהיה מי שאני. אני מדברת כך בזמן הופעה כי זה מצחיק אותי וזו אני בהופעות. שוב, אני באה להצחיק אנשים, ואני רואה שזה חלק ממה שמצחיק ועובד, אז למה לא? למען האמת, אני כן רוצה להגיע בהמשך הדרך לקהלים נוספים, ככה שאני כן רוצה למתן מעט את אופן הדיבור, אבל לא באופן קיצוני".

לב טוענת שמעולם לא קרה שלא קיבלו אותה בתחום בגלל היותה אישה - "בחיים לא יקרה שלא יעלו אותך לבמה ולא יתנו לך להופיע כי את אישה. נותנים מקום לביטוי גם אצל גברים וגם אצל נשים".

"ההורים שלי לא מתים על זה שאני מדברת על איבר המין שלי" 

על מה את הכי אוהבת לדבר במהלך המופעים שלך?

"יחסי מין כמובן (צוחקת). אני הכי אוהבת לדבר על נושאים שמצחיקים אותי: יחסי מין, זוגיות, מיניות וכיוצא בזה. זה מה שאני אוהבת, מה שמצחיק אותי, ומבחינתי גם יצחיק אחרים".

מה הסביבה הקרובה חושבת על סגנון המופעים שלך?

"כמובן שההורים שלי לא מתים על העובדה שאני מדברת על איבר המין שלי למשל (צוחקת). לדעתי הם תמיד עם התקווה שאפנה למשהו אחר בחיי, אבל כרגע הם כמובן מקבלים את זה. אני לא מקבלת מהם ביקורת והם מבינים שזו העבודה שלי וזה מה שאני עושה".

במהלך הקריירה שלך הרגשת לפעמים 'מושתקת' או שמונעים ממך להגיד את מה שאת רוצה?

"אני אומרת מה שאני רוצה, תמיד הייתי כזו. אחת ש'לא דופקת חשבון' לאף אחד. אף אחד לא אומר לי במהלך הופעה 'את לא יכולה לדבר ככה, זה לא מתאים'. אנשים נהנים וצוחקים וגם מי שבא להופעה יודע שזה הסגנון וזה מה שהוא הולך לקבל".

יש לך מסר שחשוב לך להעביר לנערות צעירות או נשים שרוצות להצליח בתחום ואין להן את האומץ?

"המסר שלי הוא פשוט לעבוד קשה ולרצות את זה. אף פעם לא לעשות לעצמך הנחות בסגנון 'אני טובה יחסית לאישה...'. צריך לזכור שבין סטנדאפיסטים אין שום דבר אישי או מגדרי. תמיד תשאפי להיות הכי מצוינת שתוכלי. כל מה שאת צריכה הוא להוכיח את עצמך".