הבעייתיות מתחילה מגיל צעיר, כל כך צעיר שכבר בספרי ילדים נותנים אפליה מגדרית בין בנים לנשים ומחנכים דור חדש לגדול על הקניית כלים והבנה משובשת בכל הנוגע למגדר בין המינים וחלוקת העבודה והיחס ביניהם.

הסופרת תמר הלברג-רוג, הוציאה לא מזמן סדרת ספרי ילדים חדשה בשם "בלבולים". הספר בנוי על ידי כך שצריך להתאים את חלקי הגוף של כל דמות עליה מסופר יחד עם תיאור העבודה שלה. אז למה בעצם יש רעש על כל העניין?

עוד בערוץ היחסים בפרוגי:

• ניסוי חברתי: מה תעשו אם תהיו עדים להומופוביה?
• למה אנחנו מתאהבות מהר? והאם זה פוגע בנו?
• יום עובר, בחור אחר: הבחורה ששברה את כל הסטיגמות

סדרת הילדים הזו מורכבת משישה ספרים עד כה, שלושה ספרים על בנים ושלושה על בנות. הבנים באותם הספרים היו בעלי מקצוע רציניים ומכובדים למשל שוטר, כבאי וכו', בזמן שהבנות באותם הספרים היו למעשה פיות קסומות או נסיכות חמודות.

מה שצרם לרבים זו העובדה שאף ספר שעסק בבנות לא תיאר אף אחת כבעלת מקצוע. בעולם שבו מעמד האישה התקדם (אך עדיין, לא מספיק), הציפייה של רבים הייתה ששלושת הספרים של הבנות יעסקו גם במקצועות מכובדים בהן עוסקות נשים היום. הרי יש נשים רופאות, עורכות דין, שוטרות ובעוד מגוון תפקידים שנהוג לחשוב ולשייך אותם למין הגברי, ואם בשנים האחרונות חלה רק עלייה ויש הרבה יותר תפקידים משיש בעבר, אז למה בכל זאת התואר שהן קיבלו בספרי הילדים הוא, למשל, נסיכת הירקות?

מה שמאכזב אף יותר הוא העובדה שהסופר, הוא בעצם סופרת, היא אישה! בתור אישה, מן הראוי שהיא תשאף לשינוי או לפחות תקנה בספריה ערכים שוויונים, ואפילו מציאותיים יותר כיום. עלינו ליצור שיוויון ולא לעצור אותו. אישה יכולה להיות שוטרת, היא לא חייבת להיות פיה קסומה. אישה שווה לגבר באותה המידה, והספרים האלה בעקיפין אומרים שלא.

צריך לגרום לנשים לדעת מהיסוד שהן שוות, לדעת שהן יכולות לעשות הכל ובעיניי הספר הזה עוצר בעדן. הוא גורם להן לחשוב, "רגע, אז אם הגברים כאן בעלי מקצוע ואני נסיכה או פיה, זה מה שצפוי לי? לא אוכל להיות כבאית?"

תגובתה המאוכזבת של הסופרת לדברים החשובים הייתה די מאכזבת: "לא התרגשתי ולא נעלבתי ממה שקרה בפייסבוק. המטרה שלי בספרים האלו היא לעשות כיף לילדים ולא לחנך את העולם" כך אומרת.

לא להתייחס לביקורות שליליות זה אומנם נחמד, אבל כשהן מגיעות בכמויות גדולות אולי זה אומר משהו? אולי יש על מה לחשוב? אולי לא להגיד טעיתי אבל להבטיח להוציא עוד ספרון כזה שעוסק בבנות שעוסקות במקצועות אמיתיים.

בעולם שבו נשים מרגישות שהן יכולות לעשות פחות, למה לא לנסות "לחנך"? זה אפילו לא לחנך, זה פשוט לכתוב באופן שווה. אם הוא שוטר אז גם אני שוטרת. יהיה יותר כיף בעולם שוויוני. אך עד הגעת השוויון - בואו נלמד אותם ובעיקר אותן שהן יכולות לעשות הכל, מה שהן רק רוצות.

עלינו לחנך מהיסוד שבנים ובנות, גברים ונשים שווים זה לזה בכל דבר. אם זה מקצוע, אם מדובר בכלל בחוכמה, בכוח. אף אחד לא נחות יותר מהשני. אז לדעתי, במקום לגרום לבנות להרגיש נחותות, צריך לגרום להן להרגיש שוות.