ניקי סטיוארט היא מתבגרת רגילה ככולנו, כמעט בת 14 מתל אביב, תלמידה בכיתה ט' בבית ספר שלדבריה הוא ברמה מאד גבוהה של לימודים. מעבר ללימודים, ניקי היא יוטיוברית, בעלת הערוץ "fashioniki" ביוטיוב, שמונה כעת קרוב ל-17 אלף מנויים, מה שבהחלט מרשים למישהי בגילה כשהסרטון הראשון שעלה לערוץ שלה הוא לפני פחות משנה.

עוד בערוץ היחסים של פרוגי

• הצעות הנישואין הכי מקוריות שראינו
• בלי סודות: כל כמה זמן יש לקיים יחסי מין?
• רומי אברג'יל: "פחדתי שאם אצא מהארון אהיה בודדה לגמרי"

חוץ מסרטוני הביוטי והטיפוח, תוכלו למצוא בערוץ בסרטון מאוד מיוחד הנקרא - "שתי אימהות לסביות?", בו היא שיתפה בעובדה שהיא בבית שלה חיה עם שתי אימהות לסביות, ג'יין וגלית, מה זה אומר מבחינתה ודיברה בפרט על הקהילה הגאה בכלל. הסרטון נהיה ויראלי מהר מאוד ונכון להיום צבר כבר קרוב ל60 אלף צפיות. 

לפחות בישראל, עוד נתקלים בהצקות ותגובות בנושאי הקהילה הגאה, במיוחד בגילאי ההתבגרות בבית הספר - בעיקר כי הנושא עוד לא מספיק מדובר ומקובל בחברה, עצם העובדה שניקי לא מתכוונת להסתיר את אופי חייה ויוצא בפומבי בתמיכתה בקהילה - הדבר כבר כולל עמו את הבריונות של הנוער (והסביבה) כלפי הנושא. שוחחנו עם ניקי על ההחלטה להתמודד עם הכל בפומביות - למול אלפי הצפיות והתגובות ברשת שחשופות לעיני כל.

"אישית העובדה שיש לי שתי אימהות מבחינת חינוך והתנהלות גרמה לי קודם כל להיות פתוחה יותר ומקבלת יותר כלפי כל אדם ואדם. אני בטוחה שיש גם בתים עם אמא ואבא שבהם מקבלים את השונה, אבל העובדה שאצלי בבית כביכול לפי החברה שתי אימהות מוגדר כשונה, זה גרם לי להסתכל על דברים אחרת", מספרת לנו ניקי על ההסתכלות של החברה מהצד כלפיה.

במה מתבטאת הראייה השונה שלך?

"אני תמיד אקבל מישהו ששונה ממני, תמיד אהיה פתוחה לדעות של אחרים, אני רואה בכל מיני בתים כיצד לילדים קשה יותר להגיד את דעתם בגלל דעות אחרות של בני המשפחה לגבי השונים בחברה, כשאצלי בבית זה בכלל לא דבר שמצריך שיקול דעת או חשיבה. זה ברור מאליו שאני אקבל את כולם כמו שהם. זה גם לא חייב להיות קשור לקהילה הגאה - כל אדם בעל דעה שונה ממני, דת צבע מין וכו' - אני מקבלת".

לנערות צעירות לפעמים קשה יותר לבוא לאבות שלנו ולדבר איתם על נושאים כמו זוגיות, מחזור יחסי מין וכדומה, את מרגישה שכתוצאה מהעובדה שיש שתי אימהות בבית, יש גם יותר פתיחות לנושאים שכאלו?

"לאחרונה המון באות אליי ואומרות לי כמה כיף זה שיש לי שתי אימהות, כי עם שתיהן אפשר לדבר על הכל. וזו באמת הסיטואציה, בעיניי הן הרבה יותר מבינות".

וקיימת השוואה לבתים אחרים?

"ובכן, אם בכל זאת כן משווים לבתים אחרים בעניין של מי עושה מה - גם אצלי בבית יש את האמא שהיא יותר ה'אמא' בבית, וישנה האמא שיותר האבא. אם הולכים לפי הסטריאוטיפ של ההורים - בו האמא היא זו שמבשלת, עושה כביסות חוגים וכו' בעוד האבא דואג לחופשות, הסעות וכיוצא בזה, אז גם אצלי בבית זה ככה רק כשתי אימהות, כמובן שישנו איזון ועזרה אחת לשנייה, אבל גם אצלי זה קיים".

ובכל זאת יוצא לך לחשוב כיצד החיים היו נראים אחרת, עם אמא ואבא?

"לא. אני נולדתי מתרומת זרע, והאמא הביולוגית שלי היא ג'יין. כיום רבים שואלים אותי אם אני מעוניינת להכיר את התורם, אבל זה לא ממש חסר לי. כמו שאמרתי מקודם, התפקידים אצלנו בבית מחולקים, ואני מאד נהנית מהעובדה שיש לי שתי אימהות. אני זוכרת שכשהייתי קטנה הייתי מספרת שמה שאני הכי אוהבת בבית שזה נורא נחמד שאין בוקסרים ברחבי הבית. אז אני עדיין נהנית מזה ולשאלתך, לא, לא חושבת על זה".

בתקופת הגן ובית הספר היסודי, בה ילדים מן הסתם פחות מבינים ושואלים, קיבלת תגובות מסוימות?

"דווקא בתקופת הגן ובית הספר היסודי גם אני אפילו פחות הבנתי שזה משהו 'משונה' או חריג, אני לא ראיתי בזה כמשהו כזה וגם במבט לאחור אני לא חושבת שהילדים הבינו או הסתכלו על זה מוזר, לכן לא קיבלתי שום תגובות. המסגרות שבהן גם הייתי בין היתר היו יותר פתוחות ומקבלות, לכן לאף אחד זה לא היה נראה חריג מהנוף".

והיום כנערה?

"בתחילת החטיבה התחלתי להתעניין יותר בחברה ובפוליטיקה. עם ההתעניינות הזו התחלתי גם להבין שישנם המון אנשים במדינה שמאוד מתנגדים ואפילו שונאים את הקהילה הגאה בישראל, ובמובן מסוים זה רק גרם לי להיות חזקה יותר, להתעלם מתגובות שנזרקו ולהבין כמה אני רוצה להילחם בהן. גם מילדים בוגרים יותר נתקלתי בכאלה שפחות הבינו, או באו מבתים שבהם לא מדברים על העניין, ופחות מודעים אליו".

וזה מעליב אותך?

"בסופו של דבר גם אם קיבלתי הערות אף פעם לא האשמתי את הילד, אלא את הבית, הילד נתן הערה כזו וכזו כי זה מה שהוא גדל לתוכו. במצב שבו נזרקת תגובה לא נעימה כל מה שאני מנסה לעשות הוא להסביר ולא להיפגע. בסופו של דבר שהאדם יחליט מה הוא ממשיך לחשוב".

"לפעמים אני דווקא מקנאה"

ישנם המון סטריאוטיפים שאנשים חושבים שקורים כאשר יש לך אמא ואמא, כמו למשל שכן מדברים על הכל ושזה קשר נורא חברי, יש סטריאוטיפים שאינם נכונים לגבייך?

"לא כל כך, מהסתכלות על חברות שלי למשל שיש להן אבא ואמא, גם הן מאד קרובות אליהם למרות שזו מערכת יחסים של גבר ואישה. לפעמים אני דווקא מקנאה, אני כן חברה מאד טובה של אמא שלי, מספרת לה דברים, אבל זה בכל זאת לא קשר של חברות הכי טובות, ומהסתכלות מהצד, אני כן רואה שהחברות שלי הן החברות הכי טובות של אמא שלהן, זה פשוט מתנהל שונה בכל בית".

במצעד הגאווה האחרון בו היא השתתפה, עשתה ניקי לערוץ שלה מה שנקרא בעולם היוטיוב - "Vlog" - בו יוטיוברים פשוט פותחים מצלמה קטנה ומצלמים מה הם עושים ביומם. ניקי מספרת כי זה ממש לא היה מצעד הגאווה הראשון אליו הלכה, והיא הולכת למצעדי גאווה מאז הייתה ילדה קטנה - "אני הולכת למצעדי הגאווה מהרגע שנולדתי, יש תמונות שלי כתינוקת במצעדים, כמו כן תמונות של אמא שלי עם בטן ענקית במצעד (ואני בתוכה) ותמיד נהניתי".

ממה את נהנית שם?

"קודם כל זו אווירה כל כך מיוחדת, אווירה של ביחד. נורא נהניתי לראות את הפתיחות אותה כולם חשים. זה היום של הקהילה להתגאות במי שהם. הרבה פעמים בחיים האישיים שלהם קשה להם להיות מי שהם, בכלל במציאות של היום קשה להישאר אתה. המצעד מעצים אנשים שבדרך כלל הם ללא ביטחון עצמי, וזה כיף לראות איך אנשים פשוט ביום אחד, לא חושבים על מי חושב עליהם ומה חושב עליהם".

למרות כל הדברים שציינת, עדיין היית מספיק פתוחה כדי להעלות סרטון שלם ביוטיוב שעוסק במצב המשפחתי שלך - שתי אמהות. התכוננת לתגובות שאחרי?

"תמיד הייתי מאוד פתוחה עם הנושא. כשפגשתי אנשים חדשים תמיד סיפרתי על זה. לא היה בי פחד, וצילמתי אותו גם בלי פחד. דווקא במחשבות נורא רציתי לדעת איזה סוג של פידבקים אני אקבל, עניין אותי אם יהיו אנשים שיגידו שזה קשור לדת (היהדות אוסרת מימוש אהבה בין גבר לגבר או בין אישה לאישה), זה משהו שמאוד מעניין אותי לדבר עליו עם הצופים שלי. בנוסף רציתי לדעת אם יהיו אנשים שילמדו משהו חדש בעקבות הסרטון, בתקווה שיהיו כאלה שהדעה שלהם בנושא תשתנה, ולשמחתי באמת היו כאלה שגם פנו אליי ואמרו שהם עכשיו יותר מבינים משהיו בעבר".

"הייתי מתארת את הסרטון הזה כהצלחה. מבחינתי, גם אם היו מיליון תגובות רעות, אבל תגובה אחת שבה יהיה כתוב ששיניתי למישהו את הדעה, והוא יותר פתוח לדבר הזה שנקרא הומואים, לסביות, טרנסג'נדר או כל נטייה אחרת - עשיתי את שלי וזו הצלחה. שיניתי לפחות דעה אחת, כי זה מתחיל מאחת ועובר להמונים".

אם באמת יש בך רצון לדעת את דעתם של הצופים על הנושא בהקשר של הדת, האם זה משהו שתשקלי לעשות בערוץ?

"מצד אחד כן הייתי רוצה לנהל איזושהי שיחה איתם על הנושא, אבל מצד שני זו בסופו של דבר הדת בה הם מאמינים, ואני רוצה לכבד את זה. גם אם זה אומר שהמציאות ודרך החיים שלהם לא זהה לשלי. יש גם אנשים כל כך שונים בעולם. אני מכירה דתיים שפתוחים בנושא, ודתיים שהם הומואים ופתוחים לדבר על כך. אני לא יודעת אם ארצה לעשות על הדת, אבל אני כן חושבת שיש לי את הכוח להשפיע, הערוץ שלי פתוח לכל מדינת ישראל ורשומים אליו עשרות אלפי אנשים. אני מרגישה בעלת השפעה, בעלת קול, אין לי שום בעיה כמו שעשיתי את הסרטון הזה לעשות בעתיד סרטונים על הומופוביה, בריונות גזענות וכיוצא בזה, אני חושבת שיש עוד כל כך הרבה מה לומר בנוגע לדת ולנושאים הנוספים שלא נאמר בעולם, אז כן, כרגע אני ממש לא פוסלת, אולי בעתיד".

אלו תגובות קיבלת לאחר שיצא הסרטון?

"התגובות מהקהל הצעיר יותר היו פחות טובות ופחות מבוססות, ובכל זאת קיבלתי גם המון תגובות מאנשים שמאמינים בדת שאמרו שלהם זה לא משנה, ולמרות שהדת אוסרת את זה הם מאמינים בפתיחות. אהבתי לקרוא את זה. נכון, היו גם תגובות פחות מקבלות אבל אני מבחינתי עשיתי את שלי. ניסיתי להסביר ואם הם לא שינו את דעתם - אני מקווה שהם אולי ימשיכו לראות סרטונים שלי וישנו אותה בכל זאת".

ניקי מספרת כי מבין התגובות הרבות, ריגשה אותה במיוחד תגובה מסויימת לסרטון - "אמא אחת כתבה בתגובות וסיפרה על עצמה שהיא לסבית ואם אני זוכרת נכון היא גם חד הורית. היא סיפרה שבדיוק נולד לה הילד הראשון שלה והיא אמרה שמרוב התרגשות הייתה על סף בכי, מאוד ריגש אותה לראות מישהי בגילי עם שתי אימהות לסביות מספרת על זה ובמובן מסוים זה עזר לה. היא סיפרה שזה עזר לה גם להרגיש הרבה יותר טוב עם ההחלטה של להביא ילד לעולם, למרות ש'זהו המצב'".

יש לך איזשהו מסר לקהילה הגאה בישראל ולצופים שלך בפרט?

"תהיו מי שאתם, ואל תפחדו להיות מי שאתם, תזכרו שאם אתם חשים פחד, אתם בלי לשים לב אפילו משרים אותו על אחרים וגורמים להם לפחד גם כן. אני לא רוצה שאף אחד יחוש פחד להתגאות במי שהוא, או פחד מהעובדה שהוא חי עם אבא ואבא בבית, או במקרה שלי אמא ואמא. זו הסיבה שאני מאד פתוחה לגבי הנושא, אנשים גם בוחרים לפעול בבריונות על נושא מסוים במיוחד מפני שהם שמים לב כי אתם עצמכם חשים איתו חוסר נוחות וחוסר ביטחון. אם זו הנטייה שלכם ואתם תהיו גאים במי שאתם, גם הסביבה תראה את זה ולא תהיה לאף אחד שום סיבה להתנהג אליכם בצורה כזו. גם לא חסר עם מי לדבר, למי לפנות, עמותות או ארגונים אם לא נוח לכם עם חברי המשפחה או חברים, אתם לא לבד".