אם עוד לא שמעתם את השם רומי אברג'יל, הגיע הזמן שתכירו את הנערה המעוררת השראה הזו. היא בת 15 מדרום הארץ והיא גם הטרנסג'נדרית הצעירה ביותר בישראל. אחרי שכבשה כמעט כל פסגה תקשורתית, תפסנו אותה לראיון שבו היא סיפרה לנו למה היא בחרה לעבור את השינוי הגדול הזה, איך החברים ובני המשפחה הגיבו, מה הטיפ שלה לבני נוער שבארון ואיך היא מתמודדת עם התגובות הרעות?

עוד בערוץ היחסים של פרוגי

• הצעות הנישואין הכי מקוריות שראינו
• בלי סודות: כל כמה זמן יש לקיים יחסי מין?
• ה/11 בספטמבר: האסון שהצליח לחבר בין נפשות

ידעת שאת רוצה לעבור את התהליך בגיל מאד צעיר, הצורך לשינוי שבחר לעשות נבע מחוסר הנוחות שלך עם הגוף שלך?

"מין הסתם לא הרגשתי בנוח עם הגוף שלי, אבל זה לא רק קשור לתחושת החוסר נוחוץ מה שקרה זה שהזהות המגדרית שלי לא הייתה תואמת למין שלי, הייתי בת שכלואה בגוף של בן".

את זוכרת את הרגע שהחלטת שאת רוצה לעבור את אותו התהליך?

"כל החיים שלי ידעתי שיום אחד אני אעשה את זה, רק לא ידעתי מתי. בהתחלה גם לא ידעתי מה זה המושג הזה טרנסג'נדר, או שאני כזו. לא ידעתי איך להסביר את הרגשות שלי, אבל תמיד הרגשתי ככה. בגיל 11 זה כבר התפוצץ, לא הצלחתי להחזיק את זה יותר בפנים. לא התאמצתי להסתיר את זה ובבית הספר לא היו בשוק. תמיד הייתי עם תיקים של בראץ והבאתי ברביות לבית הספר, וכמובן זה רמז".

"בתור בן אדם שהיה מאד נשי לא קיבלו אותי בכלל"

פחדת מהתגובות שיהיו לך בגלל ההחלטה לעבור שינוי כזה משמעותי?

"מאוד פחדתי.  עברתי דברים מאוד קשים בבית ספר היסודי, למדתי בבית ספר דתי ככה שהופנתה כלפיי הרבה הומופוביה, הרבה טרנספוביה. בתור בן שהיה מאוד מאוד נשי לא קיבלו אותי בכלל. לא היו לי הרבה חברים, תמיד הייתי בצד, ופחדתי שאם אני אצא מהארון אני אהיה בודדה לגמרי."

איך החברים שלך הגיבו לשינוי שבחרת לעשות?

"לאחר כיתה ו' כבר עברתי לבית ספר חילוני, והתחלתי להאריך שיער ולהתלבש בצורה יותר נשית. בכיתה ז' זה התחיל יותר להתגבר וסיפרתי לכמה חברות. משם השמועה התגלגלה וככה כולם כבר ידעו. אחרי שסיפרתי לאמא שלי, החלטתי שאני רוצה לחשוף את זה לכולם. עשיתי שיחה וסיפרתי להם, והאמת שאף אחד לא היה בשוק. בהתחלה היה קצת קשה, בעיקר מהצד של הבנים. היו כל מיני צחוקים והקנטות מיותרו, אבל כולם ידעו שזה יקרה, ולא היו יותר מידי מופתעים".

ואיך המשפחה הגיבה?

"אף פעם לא היינו כל כך בקשר עם המשפחה המורחבת, אבל מאז שיצאתי מהארון הקשר התנתק לגמרי. חוץ מדודה שלי והבת שלה אין לנו ממש משפחה מורחבת. גם לאבא שלי קשה לקבל את זה, אני לא בקשר איתו המון זמן. זה קשה, אבל חלק מהמשפחה מתחילים לקבל את זה לאט לאט".

עכשיו כשאת אחרי התהליך יש המון תמיכה כלפייך ברשתות החברתיות. היית מסוגלת לחשוב שתקבלי כמות כזאת של חשיפה ופרגון?

"בחיים לא, אם היית אומרת לי לפניי שנתיים שאני אגיע למצב כזה של תמיכה וקבלה, הייתי צוחקת לך בפרצוף ולא מאמינה. הרשת החברתית זה משהו שמאוד עזר לי, הייתי בדיכאון ולא הייתי יוצאת מהבית, ואז נפתחתי לעולם האינטרנט והכרתי אנשים כמוני שעזרו לי. אני עברתי שינוי כל כך עצום בכמה שנים האלה שזה משהו מטורף בכלל לחשוב עליו".

בניגוד לאותן תגובות מפרגנות, יש כאלו שבוחרים לא לקבל את הדרך שבחרת ללכת בה. איך את מתמודדת עם אותן ביקורות שפחות נעימות?

"תמיד הייתי בן אדם שלוקח דברים ללב והייתי בוכה מכל מילה קטנה. גם אחרי הכתבה הראשונה הייתי ממש נעלבת אם מישהו היה אומר לי משהו, אבל עכשיו אני כבר אדישה לזה לגמרי ויש לי בטחון. על כל תגובה רעה יש שתיים טובות, אז אני כבר לא מתייחסת לזה. הם יכולים לומר מה שבא להם, לי זה פחות אכפת. אני עשיתי דברים גדולים בחיים וכל האנשים שמנסים להוריד אותי למטה לא מצליחים ולא יצליחו."

 רומי מאמינה כי תצליח לשנות את נקודת המחשבה של אנשים אלו על התהליך שעברה - "אני חושבת שיש לי את הכוח. הצלחתי לשנות המון דעות קדומות של אנשים מהמשפחה ומהשכבה, ואני מאמינה שאם אני אדבר אליהם מלב אל לב אני אפילו אצליח לרכך אותם מעט".

מה היה הקושי הכי גדול מבחינתך במהלך התהליך?

"היו לי המון קשיים, אבל הקושי הכי גדול מבחינתי היה לקבל את עצמי. היה לי מאוד קשה, פחדתי מאוד מהתגובות, ואיך אני אתמודד עם הכל מבחינה נפשית. בסופו של דבר הכרתי אנשים כמוני שנתנו לי עצות ועזרו לי לעבור את אותם הקשיים. זה מה שעזר לי להיות היום הכי חזקה שאני יכולה להיות".

"אל תסתירו את הרגשות שלכם"

מה היית מייעצת לבני נוער שמרגישים לא בטוחים לגבי המגדר שלהם ורוצים לעבור שינוי כזה או אחר?

"קודם כל למצוא מישהו לדבר איתו, לפרוק לו. לא להסתיר את מה שאתם מרגישים ולא לקחת ללב תגובות לא נאותות."

כאשר שאלנו את רומי האם בתור בחורה היא מתחברת גם לדברים כמו איפור, שיער שהמון מתבגרות אוהבות, התשובה מבחינתה הייתה מובנת מאליה - " זו האהבה שלי. אני כל כך אוהבת איפור, קרמים וכל הדברים האלה. בזמן הפנוי שלי אני כל הזמן רואה סרטונים ביוטיוב של לקים ואיפור כמו המון בנות אחרות".

ומה לגבי הצד הגברי? את פחות מתחברת? בקשר עם בנים?

"אף פעם לא התחברתי לצד הגברי. תמיד בגלל שהייתי נשית נידו אותי, אבל עכשיו אני יותר נפתחת, יותר קל לי להתחבר עם בנים. אולי יש כאלה שפוחדים שיצחקו עליהם בגלל שהם מסתובבים איתי, אבל יש לי המון ידידים".

לפני שבועיים אברג'יל השתתפה בתחרות "מלכת היופי של הדרום" ואפילו לקחה הביתה זכייה בתואר "תגלית השנה". דיברנו איתה על כל הליך התחרות:

מאיפה בא הרעיון והאומץ להשתתף?

"תמיד זה היה החלום שלי להשתתף בתחרות יופי, ואחרי אחת הכתבות שהייתה כלפי, שהביאה חשיפה גדולה אמא שלי הכירה את מפיק התחרות אורי קריספין, וכל הזמן ביקשה ממנו שיקח אותי לצילומים וכיוצא בזה. הוא סיפר לה על התחרות והיא מאוד התלהבה, אמרה לי שיש אודישנים לתחרות, ושאלה אם אני מעוניינת. בהתחלה די פחדתי, לא ידעתי איך זה הולך. הלכתי לאודישן הראשון ולא חשבתי שאני אתקבל. הם מאוד התלהבו מהרעיון וככה התקבלתי".

פחדת שיהיה מתיחות מצד המתחרות? שלא יקבלו אותך?

"ברור. הם הסתכלו עלי בהתחלה בצורה מוזרה, 'אהה היא טרנסג'נדרית' וכל מיני כאלה, אבל זה לא פעם ראשונה, הרבה פעמים שופטים אותי רק על סמך מה שעברתי, בלי להכיר אותי. אבל אחרי זה הן הכירו אותי, את רומי האמיתית, החברותית, ועם הזמן הם שכחו שאני טרנסג'נדרית."

איך הרגשת אחרי שזכית?

"הייתי ממש לחוצה ועשיתי קצת פדיחות, וגם הייתי בטוחה שאין סיכוי שאני אזכה, ברגע שאמרו לי שזכיתי בתואר "תגלית השנה" בשבילי זו הייתה סגירת מעגל מטורפת".

אחרי התחרות והחשיפה שצברת, יש לך עוד חלומות שאת רוצה להגשים? דברים שאת רוצה לשאוף אליהם?

"אני שואפת להכי גבוה שניתן. אני מאד רוצה להצליח בתחום הריקוד, הדוגמנות, לטפח את הדברים שאני טובה בהם. השמיים הם הגבול עבורי".