מסע לאהבה עצמית: "מגיע לי להרגיש טוב עם הגוף שלי". צילום: רעות גונן

מסע לאהבה עצמית: "מגיע לי להרגיש טוב עם הגוף שלי"

בני נוער רבים מרגישים חוסר ביטחון לגבי המראה שלהם ובתמונות ברשתות החברתיות מנסים בכל כוחם להיראות אחרת ולשדר אהבה עצמית וביטחון. אולם איך הופכים את מה שרוצים לשדר למציאות? • טור אישי על מסע לאהבה עצמית מלאה

בתרבות הרשתות החברתיות, רבים מבני הנוער מקדישים זמן רב לתמונות עם חברים, סלפי, "בוקים" למיניהם ואלפי צילומים שרוצים לשדר את ה מסר - 'אני אוהב את עצמי ורוצה לקבל על כך פרגון'. אמנם, לא תמיד התחודשות הן כ באמת ולפעמים התמונות הללו לא משקפות את המציאות. 

עוד בערוץ היחסים של פרוגי:

לפני כחמש שנים, בשנות החטיבה, אני וחברותיי היינו מצלמות המון תמונות, לכיף שלנו. נפגשות אחר הצהריים, מתאפרות יפה, מתהדרות באאוטפיטים מגניבים ויוצאות לשטח, מלאות באהבה עצמית מבולבלת.

עבורי, אז נערה בת 14, היו שתי "שחריות" שיצאו החוצה למצלמה: שחר אחת שעושה 'פוזות' של לב, פיס ושלל צורות אחרות; ושחר שנייה, אחרת, שרצתה להיראות 'שווה' בפני בנים ועשתה כל מיני פוזות מושכות למצלמה, ופרצופים מסוימים, שלא באמת ידעה מה הן עושות לצד השני, או אפילו מה היא רוצה לגרום לצד השני להרגיש.

היום אני מבינה שלא היה שום סיבה שילדה או נערה צעירה תצטלם בפוזות שכאלו. למה נערה צעירה צריכה לגרום לעצמה להיראות כמו מישהי שהיא לא? שחר הזו כן הרגישה דבר אחד וברור: היא אהבה את הגוף שלה, הרגישה כמו דוגמנית אמיתית וידעה שהיא נראית טוב.

אני בבוק של כיתה ט'
שחר ב"בוק" של כיתה ט' © צילום: רעות גונן

עברו מספר שנים, הדעתי לגיל 19 ושוב נעמדתי מול המצלמה לאחר מספר שנים בהן נמנעתי מלהצטלם כך. פתאום המצלמה אולי קצת זרה לי, אבל מה זה משנה? אני עיתונאית בפרוגי, עשיתי כמה כתבות וידאו בחיי, הצטלמתי לטלוויזיה, הכל טוב, אני אצליח.

התחלתי את ה"בוק" הזה מופתעת מעצמי (וגם חברתי הצלמת הופתעה): איפה שחר שישר "דופקת" פוזות ומרגישה טוב עם הגוף שלה? שחר הזו לא הופיעה. במקומה, הופיעה שחר ביישנית, שקצת לא יודעת מה לעשות. 

אולם, שמנו מוזיקה וכמה זמן אחר כך, שחר שאני מכירה בצילומים התחילה להופיע - בטוחה בעצמה, בטוחה באיך שהיא נראית, מרגישה מושכת ויפה והיום, בגיל 19, עם קצת יותר מחשבה בוגרת וקצת יותר ניסיון - מבינה שזו לא בושה. 

"מותר לך לאהוב את עצמך". בוק גיל 19
"מותר לך לאהוב את עצמך". בוק גיל 19 © צילום: רעות גונן
היום אני מבינה, שעל אף הפגמים שמציקים לי בגופי, אני יכולה ומסוגלת לאהוב את הגוף שלי ויותר מכך - מגיע לי לאהוב אותו. מגיע לי לא "לעשות פוזות" של יפה ושווה, אלא לראשונה בחיי באמת להרגיש ככה.  

חשוב שנבין בתור בני נוער, שה"דוגמנות" הזו לא מגיעה סתם ושלכולם מגיע לחוש טוב עם עצמם ועם גופם. יש כאלו שהתחושה הזאת והביטחון באים בצורה טעבית, ויש כאלו (כמוני) שצריכים לעבוד קשה בשביל כך וזה בסדר גמור! העיקר שבסוף תתנו לעצמכם להרגיש את מה שאתם לחלוטין: יפים.

תגובות